עודד (נביא בשומרון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עוֹדֵד, או עֹדֵד, היה נביא מממלכת ישראל שפעל באזור השומרון. בתנ"ך נזכרת נבואה שלו בקשר לשבויים שלקח צבא ממלכת ישראל במלחמת פקח ואחז.

בספר דברי הימים מסופר כי עודד התערב לטובת השבויים שלקחה ממלכת ישראל ובראשה פקח בן רמליהו, במלחמה כנגד ממלכת יהודה, שבה מלך אחז. עודד פנה אל הציבור ואל המנהיגים של ממלכת ישראל והוכיח אותם כי תפיסת שבויים ושיעבודם (כפי שהיה נהוג אז) מקרב אחיהם בני ישראל, היא שגויה במהותה; וזאת גם מפני שתבוסת האויב - ממלכת יהודה - הייתה מאת האל. כתוצאה מדבריו התעוררו אנשים נוספים "מראשי בני אפרים": עזריהו, יחזקיהו ועמשא והצטרפו לטענתו, כי לקיחת השבויים מבני שבט יהודה תחשב לחטא ולאשמה לממלכת ישראל. דבריו התקבלו, ושבויי ממלכת יהודה הוצאו מהשיעבוד ושוחררו לבתיהם.[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הערך: עודד, עדד (ב), לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 685.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]