עודד כרמלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עודד כרמלי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 18 בפברואר 1985 (בן 39) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה הפתוחה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מרצ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עודד כרמלי (נולד ב-18 בפברואר 1985) הוא משורר, סופר, עורך ועיתונאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרמלי נולד בכפר סבא, והחל לכתוב שירה בגיל צעיר. כבר בגיל 16 פורסמו שיריו בכתב העת עכשיו. בעת לימודיו בתיכון השלים תואר ראשון במסגרת האוניברסיטה הפתוחה. לאחר שירותו הצבאי עבר לתל אביב והשתלב בזירת הספרות והשירה של בית הקפה הנסיך הקטן.

פועלו הספרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 החל כרמלי לארגן ערבי שירה בשכונת פלורנטין תחת השם "תרכובת", במסגרת זו פגש את יהודה ויזן. באותה שנה ייסדו השניים את כתב העת לשירה "כתם". סך הכל פורסמו שישה גיליונות בין דצמבר 2006 למרץ 2008.

בשנת 2007 ייסדו כרמלי וויזן את פסטיבל תל אביב לשירה, הפסטיבל הראשון נערך בכוונה על תאריכי פסטיבל המשוררים במטולה. לדברי כרמלי וויזן, פסטיבל תל אביב לשירה נועד "להוות קונקורנציה לסיאוב המשרד-חינוכי והביצתי של פסטיבל מטולה", ה"מתאפיין ברחיצות-ידיים, קרי – זונות מפרסמות זו לזו". באותה שנה, יחד עם ויזן, הניח חבילה חשודה על מפתן בית כתב העת הליקון, כחלק מהסכסוך המתוקשר בין כתבי העת. לטענתו, החבילה, שנעטפה בעטיפת פו הדב ונכתב עליה "תיק תק / תיק תק / כתם 2 / עוד שבועיים", נועדה להודיע לכתב העת "הליקון" על פרסום התקציב הממשלתי לו זוכה הליקון בגיליון "כתם" החדש. אנשי הליקון הזמינו את חבלני המשטרה, שפינו את הבניין ופוצצו את הארגז. בעקבות האירוע נחקר כרמלי במשטרה. שנה לאחר מכן נפרדה דרכם הספרותית של כרמלי וויזן.

בשנת 2008 זכה במקום הראשון בתחרות "שירה על הדרך" של עיריית תל אביב[1].

בשנת 2010 היה בין יוזמי ההוצאה לאור של פרויקט הספרות והאמנות החד-פעמי "תיקיות 02010", במסגרתו פורסמה התכתבות פרטית בין כרמלי למי שהיה עורך התרבות במקומון העיר, איתמר בן-כנען[2]. לפי ההתכתבות, בן-כנען ביקש מכרמלי לכתוב ביקורת "מפרגנת" וכרמלי השיב: "אם סגרת מראש עסקאות-שטן עם היח"צ אז זאת לא ביקורת, חביבי, זאת תעמולה"[3].

בשנת 2011 הקים את כתב העת הבה להבא לספרות עברית עכשווית. לדברי העורך, כתב העת החצי-שנתי "נוסד מתוך תחושה עמוקה של סלידה ממה שמכונה בשוגג או במזיד 'המציאות הישראלית' – כלומר מהאקטואליות, מהפרובינציאליות ומהמינוריות הטחה את ספרותינו ככיסוי עיניים נוכח שמיים מכוכבים"[4]. גיליונות כתב העת מודפסים באלפי עותקים ומחולקים חינם בחנויות ספרים עצמאיות, בקמפוסים, במועדונים ובבתי קפה ברחבי הארץ, והם זמינים להורדה חינם או להזמנה חינם מאתר האינטרנט של כתב העת.

בשנת 2015 ייסד את הוצאת הספרים הבה לאור, שמפרסמת את ספרי חבורת הבה להבא – לצד ספרי מופת מהאוונגרד הקלאסי. בשנה זאת גם חידש את פסטיבל תל אביב לשירה, הפעם לצד דוד (ניאו) בוחבוט, ומאז הוא נערך כסדרו מדי שנה בחנוכה.

מאז שנת 2007 כרמלי פרסם רומן, שלושה קובצי שירה וספר עזרה-עצמית פרודי. ובמהלך פעילותו ערך עשרות ערבי שירה, ספרות, מחשבות ומדע. רבים משיריו פורסמו בעיתונים היומיים ובכתבי עת שונים, וכן תורגמו למספר שפות. ב-2015 פורסם מבחר משיריו בהוצאת Proper Tales Press הקנדית, בתרגום כרמלי ומעין איתן, בשם "Hating Animals".

לצד מסות וביקורות ספרות, כרמלי עובד כעיתונאי מדע, בכלי תקשורת ישראליים כמו אתר סוכנות החלל הישראלית ומוסף הארץ ובכלי תקשורת בינלאומיים כמו Nautilus ו-New Scientist.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עורשלד, מחזור שירים, עכשיו, 2007.
  • כלכלת בית, רומן, כתר, 2009.
  • ליקום אין אופוזיציה, קובץ שירים, אחוזת בית, 2010.
  • החיים לא ראויים לחיים, קובץ שירים, הבה לאור, 2015.
  • הכלום מנצח (כשאנשים חכמים עושים מדיטציה), עזרה עצמית, כנרת-זמורה-ביתן, 2019.
  • אף אחד לא בא, לא בדרך, לא יבוא, הבה לאור ואפרסמון, 2023[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]