עובל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עוֹבָל או עֵיבָל הוא דמות מקראית. בנו של יקטן ואחיהם של 12 אחיו: אַלְמוֹדָד, חֲצַרְמָוֶת, שָׁלֶף, יֶרַח, הֲדוֹרָם, אוּזָל, דִּקְלָה, אֲבִימָאֵל, שְׁבָא, אוֹפִר (אופיר), חֲוִילָה ויוֹבָב.[1]

בפרשת תולדות בני נח בספר בראשית נקרא עוֹבָל[2], ובמקבילה בדברי הימים נקרא עֵיבָל[3].

עובל, ככל הנראה התגורר כמו שאר אחיו בערב ובעיקר באזור תימן. יש חוקרים מסוימים הסוברים שעובל התגורר בין צנעא לאל-חדידה.[4]

לא יודעים מה פירוש השם עובל ועיבל.[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.