עובד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "שכיר" מפנה לכאן. לערך העוסק באופרת רוק ישראלית, ראו שכיר (אופרת רוק).
מכונאים במפעל אווירונאוטיקה באוהיו, 1946

עובד הוא מי שעושה דבר מה עבור אדם, ארגון או אנשים אחרים ומקבל בעבור כך תשלום.

ניתן לחלק את העובדים לשני סוגים עיקריים:

את העבודה למען אחר ניתן לעשות במגוון דרכים: כעובד שכיר, כעובד עצמאי, בהתנדבות, כחבר באגודה שיתופית ועוד, אך בימינו עבודה כעובד שכיר היא הדרך הנפוצה לעשות זאת, אם כי קיימים גם עובדים עצמאיים רבים. היותו של אדם בסטטוס של עובד שכיר מקנה לו את ההגנה של דיני העבודה (שחלים בדרך כלל רק על שכירים, ולא על עצמאים, מתנדבים, וכו'). התייחסות לעובד קיימת גם בחוקים אחרים:

  • אחדים מחוקי המיסים כוללים כללי מיסוי מיוחדים לעובדים. בראשם פקודת מס הכנסה, שסעיף 2(2) בה מטיל חיוב במס על הכנסת עבודה.
  • חוק הביטוח הלאומי חל על כל תושבי ישראל, אך יש בו התייחסות נרחבת לעובדים, הן בצד החובות (חובתו של המעביד לשלם דמי ביטוח לאומי בעד עובדיו השכירים) והן בצד הזכויות (באחדים מענפי הביטוח, כגון ביטוח אבטלה)[1].

אף שלמושג "עובד" חשיבות מהותית בהקשרים אלה, הוא אינו מוגדר בחקיקה, וגבולותיו נקבעו בפסקי דין רבים של בית הדין לעבודה. בין השאר נקבע בפסקי דין אלה כי חייל בשירות קבע אינו בגדר עובד, וגם אסיר המועסק בבית סוהר אינו עובד.

עבודתו של העובד נעשית למען מעבידו, במקום עבודתו או במקום שאליו נשלח על ידי מעבידו. במצב השגרתי, לעובד מעביד יחיד, אך יש גם הקשורים ביחסי עובד-מעביד עם מעבידים אחדים, באותו מקצוע או במקצועות שונים.

העובד משתלב במקום עבודתו ופועל להגשמת מטרותיו של מקום העבודה, בהתאם להנחיות מנהליו. תרומתו של העובד מתבטאת בהקדשת זמנו למעביד. תשומות אחרות שנדרשות, כגון כלי עבודה וחומרי גלם, מסופקות על ידי המעביד.

הטעם העיקרי להבחנה בין עובד שכיר שחלים עליו דיני העבודה המגינים, לבין עצמאי אשר אינו זוכה להגנתם, הוא טעם חברתי-כלכלי: הרצון להגן על עובדים מוחלשים מפני ניצול[2]. אחד המבחנים המבדילים בין עובד שכיר לבין עובד עצמאי הוא קיום פיקוח של מספק העבודה על עבודת העובד ועל אופן ביצועה. היו מקרים בהם היה חוזה בין העובד לבין נותן העבודה, בהם הוגדר העובד כ"קבלן עצמאי", אולם בית המשפט קבע כי דין אותו "קבלן עצמאי" כדין עובד שכיר ונותן העבודה חייב בכל החובות של מעביד כלפי עובד זה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביטוח לאומי, זכויות עובדים, הסבר
  2. ^ ראו לעניין זה ולעניין עובדים חזקים ועשירים בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שניתן בע"ע 55425-09-11, מיכאל גוטמן - שיכון ובינוי אחזקות בע"מ; ביום 5.9.2017; ראה בעיקר בסעיף 43 לפסק הדין.