עדינה בר-שלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עדינה בר-שלום
לידה 5 בינואר 1945 (בת 79)
פלשתינה (א"י)פלשתינה (א"י) ירושלים, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראלישראל ישראל
מפלגה אחי ישראלי
בן זוג רבי עזרא בר-שלום
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עדינה בר-שלום (נולדה בכ"ד בטבת ה'תש"ה, 9 בינואר 1945) היא מייסדת המכללה החרדית ירושלים וכלת פרס ישראל על מפעל חיים ותרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת ה'תשע"ד. ב-2014 הדליקה משואה בטקס הדלקת המשואות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בירושלים, בתם הבכורה של הרב עובדיה ומרגלית יוסף.

מגיל 3 עד 6 התגוררה במצרים, שם כיהן אביה כסגן הרב הראשי של קהיר. למדה ברשת בית יעקב בירושלים. עם סיום בית הספר היסודי הופנתה, עם בוגרות לתיכון מקצועי של בית יעקב ושם למדה תפירה.

בגיל 18 התחתנה עם הרב עזרא בר-שלום. היא לימדה תפירה ופתחה סלון לכלות שניהלה במשך שנים.

ב-1975 החלה ללמוד עיצוב אופנה במכללת שנקר, לאחר שבעלה ואביה התנגדו לרצונה ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטה.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 הקימה את המכללה החרדית ירושלים, באישור אביה[1].

בשנת 2003 הצטרפה בר-שלום ליוזמת ז'נבה והייתה חברה במועצה הציבורית שלה[2].

הייתה חברה בתנועה "תפנית" בראשותו של עוזי דיין ופרשה, בשנת 2005, כאשר התנועה הפכה למפלגה ורצה לכנסת[3].

ייסדה פורום להידברות בין דתיים לחילונים[4]. בקיץ 2011 השתתפה בצוות ספיבק-יונה שקם בעקבות המחאה החברתית.

ב-2009 הופיעה בפרק 'חֲרֵדות' במיני-סדרה צולם ביום חול, לצד המיילדת רחל שלקובסקי (במבי), ובו הן מנסות כל אחת בדרכה לתת מענה למצוקת העוני בחברה החרדית[5].

בראשית אפריל 2011 חתמה על עצומה הקוראת לסגת מרמת הגולן, ובמקביל להקים בגבולות 67' מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים המזרחית[6]. היא יצאה בפומבי נגד הדרת נשים במרחב הציבורי ותקפה את "קווי המהדרין" בתחבורה הציבורית בשכונות חרדיות[7].

בנובמבר 2016 המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב החליטו לסגור את המכללה החרדית בירושלים שהקימה בר-שלום. הוחלט שהחל מ-1 באוקטובר 2017 תסתיים פעילות המכללה והעמותה לא תתוקצב יותר. הסטודנטים שכבר לומדים במוסד יוכלו לסיים את התארים שהתחילו ובהדרגה יעברו תוכניות הלימודים לשלוחה של הקריה האקדמית אונו בירושלים[8].

לאחר שהרב דוד בניזרי מבית שמש טען שבר שלום היא רפורמית, תבעה אותו בר שלום. השניים פנו להליך גישור בפני הרב שלמה עמאר, שפסק כי הרב בניזרי יפצה את בר-שלום ב-20 אלף ש"ח. ההחלטה קיבלה מעמד של פסק דין[9].

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2014, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, מונתה לעמוד בראש מועצת נשים מייעצת למפלגת ש"ס, לצד יפה דרעי, אשת היו"ר אריה דרעי, אך בפועל המועצה לא התכנסה מעולם. בנוסף באותה עת הביעה תמיכה פומבית באריה דרעי ובהדחת אלי ישי מהמפלגה[10].

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הקימה ועמדה בראש מפלגת אחי ישראלי. מצעה של המפלגה התמקד בסוגיות חברתיות של חלוקת המשאבים ודת ומדינה[11]. בין מייסדי המפלגה היו אלוף (מיל') גדעון שפר, רות ירון וראש עיריית ירוחם לשעבר מיכאל ביטון[12].

המפלגה הגישה רשימה לקראת הבחירות לכנסת ה-21, שכללה 13 מתמודדים[13], אולם פרשה כחודש וחצי לפני הבחירות. בר-שלום הודיעה שתתמוך במשה כחלון שפרש אז מהליכוד והקים את מפלגת כולנו.

שיטתה ומשנתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא דוגלת בשיטת קירוב לבבות בין כל המגזרים החיים בישראל, וקידום מעמד וכבוד האישה בחברה הישראלית, ובשיטת "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", וכן בנתינת מענה לרצונות הבנות הצעירות ופיתוח הרגשות מגיל צעיר בתעסוקה שתהיה חביבה עליהם ומתאימה להם באוכלוסייה הדתית.[דרוש מקור]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר-שלום מתגוררת בתל אביב. בעלה, הרב עזרא בר-שלום, היה דיין בבית הדין הרבני הגדול ואב בית דין בתל אביב.

לבני הזוג שלושה ילדים:

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עדינה בר-שלום בוויקישיתוף

מכתביה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תמר רותם, כך הצליחה עדינה בר שלום, בתו הבכורה של הרב עובדיה יוסף, להקים אוניברסיטה לחרדים, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2008
  2. ^ עקיבא אלדר, מתנחלים ופעילי שמאל יושבים יחד ומדברים על זה. ממש מדברים. עדות, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2010
  3. ^ מזל מועלם, עוזי דיין נכנס לפוליטיקה: יעמוד בראש תנועה ציבורית, באתר הארץ, 24 במאי 2005
  4. ^ אליעזר היון, מה עושים חרדים על הבר?, באתר ynet, 24 בנובמבר 2014
  5. ^ יואב פרידמן, חרֵדות לחרדים, באתר ynet, 3 בפברואר 2009
    מיה סלע, חרדות: ככה זה כשאבא שלך הוא הרב עובדיה, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2010
  6. ^ חנה בורט, ‏עדינה בר-שלום חתומה על "יוזמת השלום" שמציעה לחזור לקווי 67, באתר כיכר השבת, 5 באפריל 2011
  7. ^ שירה אוחיון , פמיניסטיות. מזרחיות. בש"ס. מה ששמעתם, באתר "העוקץ", 15 במרץ 2015
  8. ^ ירדן סקופ, המכללה לחרדים של עדינה בר שלום תיסגר בשל מיעוט סטודנטים וגירעון, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2016
  9. ^ קובי נחשוני, כינה את בת הרב עובדיה "רפורמית" – ויפצה ב-20 אלף ש"ח, באתר ynet, 28 באוקטובר 2019
  10. ^ אתר למנויים בלבד יאיר אטינגר, עדינה בר שלום התייצבה למסיבת עיתונאים עם דרעי: על אלי ישי לשים את האגו בצד, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2014
    יאיר אטינגר, בנו של הרב עובדיה מעל קברו: "אלי ישי חצוף, אין מחילה למי שעשה את זה", באתר הארץ, 29 בדצמבר 2014
  11. ^ אתר למנויים בלבד חגי עמית, בכירים בשוק ההון תרמו למפלגה של עדינה בר שלום, באתר TheMarker‏, 19 בפברואר 2019
  12. ^ טל שניידר, ‏עדינה בר-שלום הקימה מפלגה חדשה: "אחי ישראלי", באתר גלובס, 30 ביולי 2018
  13. ^ אחי ישראל בראשות עדינה בר שלום, אתר ועדת הבחירות המרכזית
  14. ^ מגזין TheMarker, 101 המשפיעים לטובה - מגזר שלישי, באתר TheMarker‏, 16 בספטמבר 2010
  15. ^ Marion Fischel, The 50 most influential Jews of 2014, Jerusalem Post
  16. ^ ירדן סקופ, פרס ישראל על מפעל חיים יוענק לעדינה בר שלום ואבי נאור, באתר הארץ, 18 במרץ 2014