עדה ירדני
 | |
| לידה |
29 ביולי 1937 ירושלים, פלשתינה (א"י)   |
|---|---|
| פטירה |
29 ביוני 2018 (בגיל 80) ישראל  |
| ענף מדעי |
פלאוגרפיה |
| מקום מגורים |
ישראל |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| https://adayardeni.com/ האתר הרשמי | |
  | |
עדה ירדני (29 ביולי 1937 – 29 ביוני 2018) הייתה מומחית בפלאוגרפיה של הכתב העברי העתיק, חוקרת כתובות ומגילות עתיקות, מתרגמת ואמנית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בירושלים לד"ר מנחם זולאי מחוקרי הפיוט העברי, ולאילזה זולאי, מורה לפסנתר. בגיל 17 התייתמה מאביה. למדה בבית הספר לאומנות בצלאל במגמה לאומנות גרפית. הייתה מעורבת בפרויקטים הקשורים לעיצוב אותיות עבריות בהם עיצוב אותיות "קורן" ששימשו בין היתר את הוצאת תנ"ך קורן, וכן עיצוב הגופן "עדה" שנקרא על שמה.
מ-1976 למדה באוניברסיטה העברית בירושלים. למדה תואר ראשון במחלקה לעברית ותואר שני ושלישי במחלקה לשפות שמיות. עבודת הדוקטורט שלה הייתה בנושא "התעודות הארמיות והעבריות בכתב רהוט מוואדי מרבעאת ומנחל חבר וחומר קרוב: בדיקה פליאוגראפית ואפיגראפית".
בתחילת 1986 עבדה ירדני כעורכת באקדמיה ללשון העברית. לקראת הצגת לוחיות ברכת כהנים בתערוכה במוזיאון ישראל, ביקשה מיכל דייגי-מנדלס מפרופסור יוסף נוה לנסות לפענח את הכיתוב על הלוחיות. נוה הפנה אותה לירדני שהתמחתה בציור כיתובי כתב על קמיעות. ירדני ציירה במדויק את הכיתוב על הקמיעות וזיהתה שבסוף הקמיעות מופיע נוסח המהווה וריאציה מקוצרת של ברכת הכוהנים[1]. ביוני 1986 הציגו במוזיאון ישראל את הלוחיות מבלי לציין את ירדני כמפענחת תוכנן, וירדני מחתה על כך[2].
חיברה ספרים ועשרות מאמרים בנושא הכתב העברי ובנושאים הקשורים לכתב העברי בחקר מגילות וכתובות עבריות בכלל ומגילות מדבר יהודה בפרט. במקביל עסקה גם באומנות של הכתב, עיצבה אותיות לספרים ויצירות אומנות בהם מספר מהדורות של ההגדה של פסח.
מאז 1990 הייתה חלק מהצוות המכין את קורפוס הכתובות של יודיאה-פלשתינה מהמאה הרביעית לפני הספירה ועד המאה השביעית. בשנת 2018 היא חקרה פפירוס ישמעאל.
ירדני עסקה גם בתרגום. במלאת חמישים שנה למותו של אביה תרגמה והוציאה לאור את עבודת הדוקטורט שלו שנכתבה בגרמנית והוגשה לאוניברסיטת בון - "לפיוטים של יהודי בבל: קטעי גניזה" (ירושלים, 2010). כן תרגמה מצרפתית את ספרו של ז'ורז' יפרח - סְפָרוֹת וּמִסְפָּרִים: היסטוריה של המצאה גאונית, הוצאת כרטא, 1990.
ירדני היא סבתה של אלה לי להב, זוכת המקום השני בהכוכב הבא לאירוויזיון 2020.
מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרפתקאות, ירושלים, 1987 (תורגם לאנגלית A-dventure-Z the story of the Alphabet)
- ספר הכתב העברי: תולדות, יסודות, סגנונות, עיצוב, כרטא, 1991
- תעודות 'נחל צאלים', הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1995
- אוסף תעודות ארמיות ממצרים העתיקה כרך א' - אגרות– שטרות, הוצאת מאגנס, 1986 (עם בצלאל פורטן)
- אוסף תעודות ארמיות ממצרים העתיקה כרך ב' – שטרות, הוצאת מאגנס, 1989 (עם בצלאל פורטן)
- אוסף תעודות ארמיות ממצרים העתיקה כרך ג' - סיפורת, חשבונות ורשימות, הוצאת מאגנס, 1993 (עם בצלאל פורטן)
- אוסף תעודות ארמיות ממצרים העתיקה כרך ד' - חרסים ושונות, הוצאת מאגנס, 1999 (עם בצלאל פורטן)
- אוסף תעודות ארמיות, עבריות ונבטיות ממדבר יהודה וחומר קרוב, הוצאת מאגנס, 2000
מסדרת הספרים תגליות במדבר יהודה היא כתבה יחד עם חנה כותן את כרך 27 על התעודות היווניות ממדבר יהודה.
כן כתבה עשרות מאמרים בנושאים הקשורים בטקסטים של שפות שמיות[3].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חגי משגב, עדה ירדני ז"ל (2018-1937), בתוך: ערן ויזל ואח' (עורכים), שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כו (תש"ף), עמ' 17-20.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של עדה ירדני- ראיון אחרון עם חוקרת הטיפוגרפיה עדה ירדני, באתר "אות־אות־אות"
- הספרים של עדה ירדני, באתר "סימניה"
- רשימת הפרסומים של עדה ירדני, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רני רדזלי, עדה ירדני, 1937-2018. כל שצריך לכל המעוניין לעצב כתב עברי, באתר פורטפוליו
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יוסף נוה, מי פענח, מעריב, 30 ביוני 1986
- ^ ברוך מאירי, עדה ירדני: "מוזיאון ישראל הסתיר שאני פענחתי את הכתובת", מעריב, 24 ביוני 1986
- ^ רשימת מאמריה כאן