עבדון בן הלל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עבדון בן הלל
לידה פרעתון
פטירה פרעתון
מקום קבורה פרעתון
שופט ישראל ה־11
משבט אפרים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עַבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל לפי המקרא, היה שופט בתקופת השופטים[1]. עבדון נזכר בשלושה פסוקים בספר שופטים:

וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי. וַיְהִי לוֹ אַרְבָּעִים בָּנִים וּשְׁלֹשִׁים בְּנֵי בָנִים רֹכְבִים עַל שִׁבְעִים עֲיָרִם וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה שָׁנִים. וַיָּמָת עַבְדּוֹן בֶּן-הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי וַיִּקָּבֵר בְּפִרְעָתוֹן בְּאֶרֶץ אֶפְרַיִם בְּהַר הָעֲמָלֵקִי

האויב שמולו נלחם עבדון, אם בכלל, אינו נזכר בפסוקים, ולכן אינו ידוע. עבדון שפט את ישראל שמונה שנים ונקבר בפרעתון, המזוהה על ידי החוקרים, עם הכפרים הפלסטינים פרע'תה ופרח'ה שבשומרון.

על פי הרב דוד הלל וינר, אין מדובר בשם יהודי כלל אלא בכינוי שמטרתו להדגיש את מעמדו של השופט בתור נציב העיר מטעם עם פולש כלשהו. לטענתו של וינר הר העמלקי, שמוזכר בהקשר של עבדון, הוא למעשה האזור הגבוה עליו יושבת העיר גזר שנכללה בתחום נחלתו של שבט אפרים, אולם לא נכבשה על ידי בני ישראל מידי העמלקיםכנענים)[2]. לעניין שינוי שמה של גזר לפרעתון משיב וינר כי בעקבות מסע המלחמה שערך פרעה מרנפתח בארץ ישראל, אשר במהלכו נלכדה העיר (אירוע המוזכר במצבת ישראל), הוסב שמה לפרעתון מתוך כבוד לפרעה מרנפתח. מתוך הנחה זאת היה עבדון נתין מצרי (עבדון, על שם השעבוד למצרים) המופקד על גזר (המאבק של שבט אפרים בעמלק בניסיון להתנחל בעיר היה, כאמור, חלק מרכזי בפעולותיו של השבט)[3].

הנוכחות העמלקית בגזר נותרה אמנם גם לאחר כיבושה בידי מרנפתח (לטענתו של וינר המאבק בין העברים לעמלקים על השליטה בעיר נמשך עד לכיבושה בידי המצרים בתקופת מלכות שלמה וצירופה אל ממלכת ישראל)[4], אולם לטענתו הצליח עבדון לבסס בעיר את שלטונו של שבט אפרים, דבר הנרמז בתיאור העיירים, שכן תיאור הרכבת צאצאיו של עבדון על גבי עיירים מדגישה את מעמדם בתור מנהיגים, בדומה למסופר בפרשת יאיר הגלעדי[3][5].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]