עאידה תומא סלימאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עאידה תומא סלימאן
عايدة توما سليمان
עאידה תומא סלימאן, 2021
עאידה תומא סלימאן, 2021
לידה 16 ביולי 1964 (בת 59)
נצרת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה חד"ש, מק"י
סיעה
חברת הכנסת
31 במרץ 2015 – מכהנת
(9 שנים)
כנסות ה-2025
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ה־12
3 ביוני 201530 באפריל 2019
(3 שנים ו־47 שבועות)
26 ביולי 202115 בנובמבר 2022
(שנה ו־16 שבועות)
תפקידים בולטים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עאידה תומא סלימאןערבית: عايدة توما سليمان; נולדה ב-16 ביולי 1964) היא פוליטיקאית ערבייה-ישראלית, המכהנת כחברת הכנסת מטעם מפלגת חד"ש. תומא סלימאן כיהנה בעבר כיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת. בנוסף לכך, היא פעילה פמיניסטית ואשת ציבור במגזר הערבי, כיהנה כעורכת ראשית של היומון הערבי "אל-איתיחאד"[1] בטרם בחירתה לכנסת.

אף על פי שנולדה למשפחה נוצרית-ערבית, היא אתאיסטית בהשקפתה.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בנצרת למשפחה נוצרית-ערבית, כבת שישית מבין שבע בנות לסאמי תומא, פועל בניין, ולאלכסנדרה לבית עאזר, עקרת בית. את לימודיה התיכוניים השלימה בבית הספר התיכון סנט ג'וזף שבעיר הולדתה, שם החלה בפעילות פוליטית במסגרת חד"ש.

בריאיון למגזין את מ-2017, ציינה תומא סלימאן ”חיינו בדוחק. כשהייתי בכיתה ד' אבא שלי נפל מפיגום בקומה שלישית. שלוש שנים לא הייתה לנו הכנסה, עד שהביטוח הלאומי החליט שזו הייתה תאונת עבודה. עד אז אמא שלי עבדה בתפירה, ואנחנו היינו עובדות איתה אחרי בית ספר. אני עדיין מתקנת לבנות שלי בגדים”.

בתקופת לימודיה האקדמאיים כיהנה כחברת ועד הסטודנטים הערבים ומזכירת התאחדות הסטודנטים הערבים בישראל.

ב-1991 הצטרפה לוועד המרכזי של חד"ש, והייתה אחראית על מחלקת קשרי החוץ של המפלגה. כמו כן הייתה פעילה בתנד"י.

ב-1992 ייסדה תומא-סלימאן עם קבוצת נשים את העמותה הפמיניסטית "נשים נגד אלימות", הנאבקת באלימות נגד נשים, וכיהנה כמנכ"לית של העמותה בין 19942015. במקביל לכך המשיכה להיות פעילת חד"ש, ובאותה השנה הוצבה לראשונה במקום ה-47 הסמלי ברשימתה לבחירות לכנסת השלוש עשרה. לאחר מכן הוצבה במקום ה-36 ברשימתה לבחירות לכנסת הארבעה עשר ובמקום ה-28 בבחירות לכנסת החמש עשרה. בבחירות לכנסת ה-18 הוצבה במקום החמישי ברשימת חד"ש, אך המפלגה קיבלה ארבעה מנדטים והיא נותרה מחוץ לכנסת. בבחירות שלאחר מכן, ניסתה להתמודד על המקום השני ברשימה מול חבר הכנסת המכהן חנא סוויד והפסידה, ובעקבות כך הוצבה במקום ה-98 הסמלי. בין השנים 2011 ל-2014 שימשה כעורכת הראשית של אל-איתיחאד, יומון המפלגה בשפה הערבית.

עשייה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומא-סלימאן היא האישה הראשונה המכהנת בוועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל[3]. ממיסדות נציבות הנשים הבינלאומית לשלום צודק ישראל-פלסטין; חברת הנהלה בעמותת סיכוי. הייתה ממנסחי מסמך "החזון העתידי" של הערבים-הפלסטינים בישראל, והיא חברה בוועד הבינלאומי של הפורום החברתי הים תיכוני.

מאז 2007, תומא סלימאן היא חברת הלשכה המדינית של המפלגה הקומוניסטית הישראלית וכמו כן היא מכהנת מאז 2009 כחברת מזכירות במועצת השלום העולמית.

חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף בהפגנה נגד פינוי משפחות ערביות משייח' ג'ראח. פברואר 2022

תומא סלימאן היא מהפעילות הפמיניסטיות הבולטות בחברה הפלסטינית והישראלית[דרושה הבהרה], בשנת 2007 הייתה מועמדת בקבוצה של נשים לקבלת לפרס נובל לשלום מטעם הארגון "אלף נשים"[4].

תומא-סלימאן קידמה חקיקה של שלושה חוקים בטרם נבחרה לכנסת: חוק בנושא בתי המשפט לענייני משפחה, חוק להעלאת גיל הנישואים מ-17 ל-18[5] וחוק המעודד ייצוג נשים במועצות המקומיות ובעיריות.[דרוש מקור]

היא ממובילות המאבק נגד אלימות כלפי נשים בחברה הערבית, נגד תופעת רצח הנשים ולמען הגדלת הקשב המשטרתי לנושא.[דרוש מקור]

תומא סלימאן יסדה את המקלטים הראשונים בישראל לנשים ערביות מוכות ולנערות ערביות במצוקה. כמו כן יסדה מרכז סיוע לנפגעות אלימות פיזית ומינית, הובילה את המאבק לתעסוקת נשים ערביות ולייצוגן בגופים ציבוריים, הכשירה והדריכה נשים בעולם הערבי להקמת מקלטים לנשים מוכות.[דרוש מקור]

במהלך הקריירה שלה עסקה במספר תפקידים בולטים ופעלה נמרצות למען ציבור הנשים, הן דרך ארגונים בינלאומיים והן דרך פעילות יזומה שהיא התוותה למען הנשים בישראל, ובמיוחד הנשים המוחלשות. בין השנים 19921996 איישה תפקיד של סגנית מזכ"ל בארגון הנשים של המזרח התיכון.[דרוש מקור]

בבחירות לכנסת ה-20 נבחרה למקום השני ברשימת חד"ש, והוצבה במקום החמישי של "הרשימה המשותפת" ונכנסה לכנסת. תומא סלימאן שימשה כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ופעלה להקמת וועדת חקירה ממלכתית בנושא אלימות נגד נשים ורצח נשים. לאחר הבחירות לכנסת ה-21 נבחרה שוב לכנסת, הפעם ברשימת חד"ש-תע"ל.

בבחירות לכנסת ה-22 נבחרה למקום השני ברשימת חד"ש, והוצבה במקום החמישי של "הרשימה המשותפת" ונכנסה שוב לכנסת.

ביוני 2020, חברת הטחינה אל ארז הודיעה שתממן קו סיוע לקהילת הלהט"ב בחברה הערבית. תומא סלימאן והקרן החדשה לישראל תמכו בתרומתה ומנכ"לית החברה, ג'וליה זהר, תרמה לקו הסיוע. החברה ספגה על כך ביקורת וקריאות לחרם צרכנים מצד גורמים שמרניים בחברה הערבית. בפועל, הקריאות להחרים את המותג הביאו לתוצאה ההפוכה, עם זינוק במכירות בשיעור של כ-28%[6][7].

בבחירות לכנסת ה-23 נבחרה למקום השני ברשימת חד"ש, והוצבה במקום החמישי של "הרשימה המשותפת" ושוב נבחרה לכנסת. תומא סלימאן השתתפה כנציגה במשא ומתן הקוליאציוני בין סיעת הרשימה המשותפת לבין סיעת כחול לבן, שהניב את המלצת הרשימה המשותפת על בני גנץ כמועמד לראשות הממשלה בפני נשיא המדינה. בהמשך, עם הקמת הוועדה המסדרת של הכנסת ה-23 נבחרה לחברה בה מטעם הרשימה המשותפת, ומונתה ליו"ר הוועדה המיוחדת לרווחה ולעבודה שתפעל טרם הקמת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות הקבועה. כיו"ר הוועדה ליוותה את מאבק מטפלות משפחתונים לקבלת פיצויים, בעקבות סגירתם בתקופת הקורונה[8].

לקראת הבחירות לכנסת ה-24 הוצבה תומא-סלימן במקום הרביעי ברשימת הרשימה המשותפת[9].

בבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצבה במקום השלישי ברשימת חד"ש-תע"ל.

באוקטובר 2022 עוררה סערה כאשר העלתה פוסט ברשתות החברתיות, לאחר הלווייתם של מספר חברי חוליית הטרור "גוב האריות" שנהרגו בפעילות כוחות הביטחון בשכם, בו כתבה כי ”שכם נפרדת היום מהשהידים שלנו, העם הפלסטיני שלנו נפרד מהשהידים שלו. ככל שהכיבוש מגביר את פשעיו, ההתנגדות עולה. שיעור חשוב בהיסטוריה של אנשים.”[10][11][12][13]

בנובמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, פרסמה בחשבון ה-X (טוויטר) פוסט הכלל פייק ניוז בו האשימה את צה"ל בהפצצת חדרי ניתוח, הריגת רופאים וירי על מסדרונות הומניטריים. בעקבות הפוסט קבעה ועדת האתיקה של הכנסת שתומא סלימאן תורחק מהכנסת לחודשיים ושכרה ישלל לשבועיים.[14]

מחקרים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Touma –Suliman and Espanioli " Political Participation, public Life, and International Representation " NGO Report on Status of Palestinian Women Citizens of Israel, 1997.
  • Aida Touma, Palestinian Women In Israel, Humanist, summer 2002, UK.
  • Aida Touma-Suliman, "Culture, National Minority and the State: Honour Crimes, Paradigms and Violence against Women". Edited by Lyn Welchman and Sara Hossain. Zed Books, 2006.
  • Touma – Suliman, Palestinian Women in the Israeli Space, Where Planning Meets Gender: Planning policy from a Gender Perspective, October 2006. (Hebrew)

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1987 נישאה לג'רייס סלימאן, הנדסאי עצמאי, ועברה להתגורר עמו בעכו. לזוג נולדו שתי בנות. ג'רייס סלימאן נפטר בשנת 2011 ממחלת הסרטן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד טלי חרותי-סובר, ח"כ עאידה תומא סלימאן תכהן כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, באתר TheMarker‏, 3 ביוני 2015
  2. ^ Eetta Prince-Gibson, No Patience for Patriarchy, Moment Magazine, ‏2017-11-16 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ ניר הופמן, האישה הראשונה, באתר nana10‏, 17 בדצמבר 2006
  4. ^ יואב שטרן, שמונה ישראליות מועמדות לנובל לשלום, באתר הארץ, 30 ביוני 2005
  5. ^ מורן אזולאי, החלטה היסטורית: גיל הנישואים עלה ל-18, באתר ynet, 4 בנובמבר 2013
  6. ^ "LGBTQ rights: Arab Israelis call for tahini-maker boycott". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-07-10. ארכיון מ-2021-02-10. נבדק ב-2021-07-07.
  7. ^ Rasgon, Adam (2020-07-15). "The Tahini War: The Food at the Center of an Arab Gay Rights Battle". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. ארכיון מ-2021-08-01. נבדק ב-2021-07-07.
  8. ^ נועם (דבול) דביר, קורונה, באתר ישראל היום, 12 במאי 2020
  9. ^ רשימת הרשימה המשותפת, באתר ועדת הבחירות המרכזית (ארכיון)
  10. ^ הפוסט (אורכב 17.07.2023 בארכיון Wayback Machine) ברשת החברתית פייסבוק, 25 באוקטובר 2022.
  11. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, ח"כ תומא סלימאן על המחבלים שנהרגו בפעולת צה"ל בשכם: "הקדושים שלנו", באתר וואלה!‏, 25 באוקטובר 2022.
  12. ^ עינב חלבי, תומא סלימאן הביעה תמיכה במחבלי "גוב האריות", גנץ: "אי אפשר להישען עליהם", באתר ynet, 25 באוקטובר 2022.
  13. ^ מורן אזולאי, קובי בורנשטיין, תומא סלימאן לא מתנצלת: "לא מחליטה איך מתקוממים נגד כיבוש", באתר ynet, 27 באוקטובר 2022.
  14. ^ מערכת ישראל היום, "מפיצה פייק ניוז": תלונה הוגשה כנגד ח"כ עיידא תומא סולימן לאחר האשמת ישראל בפיצוץ בית החולים שיפא, באתר ישראל היום, 12 בנובמבר 2023;
    ועדת האתיקה של הכנסת הטילה סנקציות על הח"כיות חטיב יאסין ותומא סלימאן, באתר ynet, 15 בנובמבר 2023