סרטן הכבד
 | |
| צילום מיקרוסקופי של סרטן ראשוני מסוג אנגיוסרקומה | |
| תחום |
אונקולוגיה  |
|---|---|
| מיקום אנטומי |
כבד |
| גורם |
שחמת הכבד, אפלטוקסין |
| תסמינים |
צהבת, ירידה במשקל, כאב בטן, hepatomegaly |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| MeSH | D008113 |
| סיווגים | |
| ICD-11 |
2C12.0 |
  | |
סרטן הכבד הוא גידול של רקמות ניאופלסטיות ממאירות ברקמה העוטפת את הכבד או בתוכו. להבדיל מגרורות בכבד, מקורו של סרטן הכבד הוא בכבד.[1]
אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרטן הכבד נחשב נדיר. מחקר שנעשה בבריטניה מגלה כי 1 ל-100 חולים המאובחנים בסרטן, חלו בסרטן הכבד. מחקר נוסף מגלה כי רוב המאובחנים חלו במחלה בעקבות גרורות. המחלה שכיחה יותר בקרב גברים מאשר בנשים. "קרצינומה hepatocellular" היא הגידול הראשוני השכיח ביותר במחלה והסיכון לחלות בה עולה עם הגיל.[2][3] ברוב המקרים גרורות (גידולים משניים) אל הכבד מגיעות מסרטן במערכת העיכול.
גידולים ראשוניים
- קרצינומה הפטוסלולרית - הסוג הנפוץ ביותר בקרב חולי סרטן כבד. ברוב המקרים המחלה משנית להפטיטיס או לשחמת הכבד. סוג זה מתחלק לתתי סוגים ביניהם סרטן בדרכי המרה.
- כולנגיוקרצינומה הוא סרטן דרכי המרה.
- המנגיוסרקומה ואנגיוסרקומה הן נדירות מאוד ומקורן ברפידת כלי הדם בכבד.
- לימפומה של הכבד
גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל גורם סיכון לתחלואה במחלת כבד מעלה את הסיכון לחלות במחלה. הסיכון לחלות במחלה עולה במקרים בהם קיים הרס מוגבר של התאים בכבד (כמו במחלות שונות של הכבד). ארסן הוא גורם נוסף המעלה את רמת הסיכון. עודף משקל, סוכרת ומערכת חיסונית חלשה הם גורמים נוספים המגבירים את הסיכון לחלות.
תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כבדות או הרגשת נפיחות בבטן
- אובדן תיאבון
- ירידה דרסטית במשקל ללא סיבה
- כאב בטן מתמשך
- גרד בלתי פוסק
- עור צהוב
- הקאות
- חום גבוה והזעה
אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבחון המחלה מתבצע בכמה שלבים. אם עולה חשש לתפקוד לקוי של הכבד מתבצעת בדיקת דם כוללת לתפקודי הכבד. הבדיקה בודקת אנזימים שונים בכבד. אם עולה החשש למחלת כבד, החולה יישלח לבדיקות כגון אולטרסאונד, CT וMRI של הכבד. אבחון ודאי יכול להתבצע רק לאחר ביופסיה של הכבד, או לפרוסקופיה אבחנתית.[4][5]
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוראפניב (נקסבר) היא תרופה רשומה ומאושרת לטיפול בסרטן הכבד. התרופה מונעת שגשוג של תאי גידול ומונעת התפתחות של כלי דם המזינים את הגידול.[6]
נקסבר שייכת למשפחת תרופות הקרויות "מעכבי קינאז". מנגנון פעולתה הוא בעיכוב פעולת האנזים טירוזין קינאז האחראי לתהליך כימי הגורם לתא הסרטני לגדול ולהתחלק. מעכבי קינאז מצמצמים את יכולת הגדילה של תאים סרטניים. נקסבר פועלת גם לעצירת ההתפתחות של כלי דם חדשים הנוצרים על ידי הגידול הסרטני, שתפקידם להזין את הגידול. עיכוב התפתחות כלי הדם החדשים פוגם באספקת החמצן והמזון לגידול הסרטני והוא מתכווץ או מפסיק להתפתח. תרופות שמעורבות בהתפתחות של כלי דם חדשים נקראות מעכבי אנגיוגנזיס או אנטי-אנגיוגניקס.
סוראפניב אושרה לטיפול בסרטן כבד על ידי ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי),[7] על ידי EMA (הסוכנות האירופית לתרופות)[8] ועל ידי אגף הרוקחות במשרד הבריאות[9]
הכחדה באמצעות גלי מיקרו (Microwave Ablation, MWA): היא הליך רפואי מסוג רדיולוגיה פולשנית שמטרתה טיפול בגידולים סרטניים. מוגדרת כשימוש בגלי מיקרו לצורך טיפול בגידולים סרטניים. מטרת הפרוצדורה היא השגת הכחדה או נסיגה משמעותית של רקמת הגידול באמצעות חימום הרקמה על ידי גלי מיקרו. ישנן דרכים נוספות להכחדת גידולים, כגון: הכחדה באמצעות גלי רדיו או הכחדה באמצעות לייזר.[10]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "סרטן הכבד - Liver cancer", באתר ויקירפואה
- סרטן הכבד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סרטן הכבד, אתר NIH
- ^ מאמרים על סרטן כבד
- ^ מידע על סרטן כבד
- ^ לפרוסקופיה
- ^ אבחון סרטן הכבד
- ^ נקסבר במדריך התרופות של שירותי בריאות כללית
- ^ Sorafenib is First FDA-Approved Drug for Liver Cancer
- ^ Summary For The Public, Nexavar
- ^ נקסבר לטיפול בסרטן כבד
- ^ Caroline J. Simon, Damian E. Dupuy, William W. Mayo-Smith, Microwave Ablation: Principles and Applications, RadioGraphics 25, 2005-10, עמ' S69–S83 doi: 10.1148/rg.25si055501
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.