סרגו אורדז'וניקידזה

סרגו אורדז'וניקידזה
გრიგოლ კონსტანტინეს ძე ორჯონიკიძე

לידה	12 באוקטובר 1886 (יוליאני) ר'ורשה, פלך כותאיסי, האימפריה הרוסית
התאבד	18 בפברואר 1937 (בגיל 50) מוסקבה, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות
מדינה	האימפריה הרוסית, ברית המועצות
מקום קבורה	בית הקברות של חומת הקרמלין
מפלגה	מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית, מפלגת הלייבור הסוציאל-דמוקרטית הרוסית, המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
פרסים והוקרה
עיטור הדגל האדום עיטור לנין עיטור הדגל האדום של העמל

גריגורי קונסטנטינוביץ' אורדז'וניקידזה (בגאורגית: გრიგოლ (სერგო) ორჯონიკიძე, מילולית: גריגוֹל (סֶרגוֹ) אוֹרג'וֹניקידזֶה; ברוסית: Григорий Константинович Орджоникидзе) ידוע גם כסרגו אורדז'וניקידזה (24 באוקטובר 1886 (על פי הלוח היוליאני 12 באוקטובר) - 18 בפברואר 1937) היה חבר הפוליטביורו, וחבר קרוב של סטלין. אורדז'וניקידזה, סטלין והארמני אנסטאס מיקויאן נקראו בזמנו בבדיחות הדעת "הקליקה הקווקזית".

אורדז'וניקידזה נולד בכפר ר'ורשה שבנפת חרגאולי (מערב גאורגיה). הוא נהיה מעורב בפוליטיקה הרדיקלית בשנת 1903, ואחרי שסיים את חוק לימודיו כרופא בבית הספר לרפואה מיכאילוב, הוא נעצר על העברת נשק. הוא שוחרר ונסע לגרמניה, אבל בשנת 1907 חזר לרוסיה והתיישב בבאקו, שם עבד עם סטלין ואחרים. אורדז'וניקידזה השתתף במהפכה החוקתית האיראנית כשליח של המפלגה הבולשביקית, ונשאר בטהראן לזמן מה (בסביבות 1909).

הוא נעצר בגין חברותו במפלגה סוציאל-דמוקרטית והוגלה לסיביר, אבל הצליח להימלט שלוש שנים מאוחר יותר. הוא חזר עם סטלין לסנקט פטרבורג באפריל 1912, אבל שוב נתפס ונשפט לשלוש שנות עבודת פרך, אותן ריצה במבצר שליסלבורג. בתקופת מלחמת האזרחים הוא הפך לקומיסר לאוקראינה, והשתתף במאבק שהתחולל בקווקז, במקום שלימים הוא עזר לייסד כוח סובייטי במדינות כמו ארמניה. בשנת 1921 פלישה של הצבא הבולשביקי לרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה ואת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה.

אורדז'וניקידזה מונה לפוליטביורו בשנת 1926, אך בשנת 1936 החל סטלין לפקפק בנאמנותו, בפרט כאשר גילה כי השתמש בהשפעתו להגנה על דמויות מסוימות שהיו תחת חקירת הנ.ק.ו.ד.. בינתיים, שמועות שהתפשטו טענו כי אורדז'וניקידזה מתכנן להוקיע את סטלין בנאומו במליאה באפריל 1937. אורדז'וניקידזה נמצא מת לפני שהספיק לשאת את הנאום. הוא ירה בעצמו לאחר פגישה סוערת עם סטלין. בזכרונותיו מציין ניקיטה חרושצ'וב כי אורדז'וניקידזה גילה למיקויאן, בלילה שלפני מותו, שלא ימשיך להתמודד עם מה שקורה במפלגה, קרי, החיסולים השרירותיים של חברי מפלגה.

מספר ערים בברית המועצות נקראו על שמו של אורדז'וניקידזה, כמו למשל ולדיקווקז.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סרגו אורדז'וניקידזה בוויקישיתוף

• ד.פ., אורג'וניקידזה, דבר, 24 בפברואר 1937
• סרגו אורדז'וניקידזה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סרגו אורדז'וניקידזה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• סרגו אורדז'וניקידזה (1886-1937), דף שער בספרייה הלאומית