סרביט אל-ח'אדם

המקדש לאלה חתח'ור

סרביט אל-ח'אדםערבית: سرابيط الخادم; סַרָאבִיט אַל־חָ'אדִם) הוא אתר ארכאולוגי במערב סיני, שימש בימי קדם כמכרה לאבן הטורקיז של ממלכת מצרים.

בשנת 1761 גילה במקום החוקר הגרמני קרסטן ניבור (Carsten Niebuhr), שיצא לחקור את המזרח התיכון במשלחת מדעית מטעם המלך הדני פרדריק החמישי (אנ'), מקדש ובו כתובות ופסלים מצריים. בשנת 1905 נעשו במקום חפירות על ידי הארכאולוג האנגלי פלינדרס פיטרי, שגילה מכרות עתיקים, ומקדש לאלה המצרית חתחור. גולת הכותרת של תגליותיו היו כתובות בכתב פרוטו-סינאי. זאת העדות המוקדמת ביותר של התפתחות כתב ההירוגליפים המצרי, שכלל מאות ואף אלפי סימנים, לכתב אלפביתי, שכולל מספר מצומצם של אותיות. מכתב זה התפתחו האלפבית של שפות אירופה (האלפבית היווני, האלפבית הלטיני, האלפבית הקירילי) והמזרח התיכון (האלפבית העברי, האלפבית הערבי). הכתובות נכתבו ככל הנראה על ידי עובדים מקומיים ממוצא שמי שעבדו במכרות בראשות אדם בשם חבדד, שהיה "אחיו של נסיך רזנו (אזור בכנען)".

פענוח מִקְטע מהכתובת הפרוטו-סינאית, ובו רצף האותיות "עת מתלבעלת" בשתי שורות היורדות באלכסון משמאל לימין). מתוכן פוענחה המילה "לבעלת" שמשמעותה לגבירה או לאלילה (אשת האל). לצילום המקורי של הכתובת בספרם של ויליאם פטרי וצ'רלס קורלי "מחקרים בסיני" ראו כאן. הכתובת מסומנת במספר תקן: ISO15924 Psin. לפי פענוח זה הקווים באות ל מתחברים וכפי הנראה היטשטשו.

פרופ' רפאל גבעון מאוניברסיטת תל אביב שלמד את המקום כתב עליו בספרו 'אבני סיני', ובו הוא קורא לכתב הפרוטו-סינאי ההישג התרבותי הגדול ביותר בחצי האי סיני. ד"ר צבי אילן הציע לזהות את סרביט אל-ח'אדם עם הר סיני, זיהוי שלא מקובל על מרבית החוקרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סרביט אל-ח'אדם בוויקישיתוף
אבן שחיקה ממקדש בסרביט אל-ח'אדם בסיני, 1200 לפנה"ס, מוזיאון דגון בחיפה