ספר זרעים
 | |
| עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
רמב"ם  |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1176 |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | משנה תורה |
| ספר קודם | ספר הפלאה |
| הספר הבא | ספר עבודה |
  | |
ספר זרעים הוא הספר השביעי מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם. בדומה לסדר זרעים שבששה סדרי משנה, הספר עוסק במצוות הקשורות ליבולי הארץ ("מצוות התלויות בארץ"), וכן נושאים נוספים שקשורים למצוות אלה (אחד הבולטים בנושאים אלה היא מצוות צדקה).
הרמב"ם מגדיר את נושאי הספר: "ספר שביעי. אכלול בו מצוות שהם בזרע הארץ, כגון שמיטין ויובלות, ומעשרות ותרומות, ושאר מצוות הנכללים עימהן מעניינם[1]. וקראתי שם ספר זה ספר זרעים."
מבנה הספר ותוכנו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסוק הפותח את הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסוק הפותח את הספר לקוח מספר תהלים[3]: ”תְּהִי יָדְךָ לְעָזְרֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי”. הפסוק קשור ליחס בין הביטחון להשתדלות. הפסוק מבטא בקשה לעזרה מה' בהתמכות על כך שהוא בוחר במצוותיו. הדגש הוא על המצוות הקשורות לנתינה לעניים ולנצרכים (מצוות המבוארות בספר זה). הדברים קשורים לברכה המובטחת בתורה למי שייתן לעניים את חלקם, כגון בפסוק[4]: ”נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ:”
הנושאים הכלולים בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הלכות כלאים - כולל כלאי זרעים, כלאי האילן, כלאי הכרם, כלאי בהמה ושעטנז
- הלכות מתנות עניים - כולל דיני לקט, שכחה ופאה, צדקה
- הלכות תרומות
- הלכות מעשרות
- הלכות מעשר שני ונטע רבעי
- הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין
- הלכות שמיטה ויובל
המצוות המבוארות בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר מבוארות מצוות רבות: 67 מצוות, שמתוכן 30 שלשים מצוות עשה ו37 מצוות לא תעשה.
פסקים ייחודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמונה מעלות בצדקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחת הפסיקות המפורסמות של הרמב"ם היא דירוג סדר העדיפות במצוות צדקה. הרמב"ם מונה שמונה דרגות, שמונה מעלות, בצדקה, מן הדרגה הגבוהה ביותר ועד לנמוכה שבהן. דירוגו של מדגיש את הצורך ברגישות רבה לנזקק, את ההתחשבות בכבודו העצמי של הנזקק ואת המטרה העיקרית של הצדקה: לסייע לנזקק להיחלץ ממצוקתו ולהשתקם. לפיכך פסק הרמב"ם כי הדרגה הגבוהה ביותר בצדקה "שאין למעלה ממנה" היא מתן הזדמנות לנזקק לעבוד לפרנסתו, על יד "מתנה או הלוואה או... שותפות או ממציא (=נותן) לו מלאכה (=עבודה)", "עד שלא יצטרך לבריות". דירוג הצדקה מבוסס גם על העיקרון של מתן בסתר, ומכאן שבמקום השני בדירוג הצדקה מעמיד רמב"ם את זה "הנותן צדקה לעניים ולא ידע למי נתן, ולא ידע העני ממי לקח, שהרי זו מצווה לשמה"[5].
תרומות ומעשרות בזמן הזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרמב"ם פוסק כשיטה לפיה החיוב בתרומות ומעשרות הוא מדרבנן, בין בזמנו ובין בזמן עזרא הסופר[6]. הראב"ד השיג על כך, ולשיטתו החיוב הוא מן התורה. מחלוקת זו הובאה בשולחן ערוך וברמ"א[7], שהכריעו כשיטת הרמב"ם.
שמיטת קרקעות בזמן הזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נידון מעניין הוא פסיקת הרמב"ם בעניין תוקף החיוב להשמיט קרקעות בזמן הזה. בנוסח הספרים המודפסים כתוב כך[8]: ”ובזמן שהיובל נוהג נוהג דין עבד עברי, ודין בתי ערי חומה, ודין שדה חרמים ודין שדה אחוזה, ומקבלין גר תושב ונוהגת שביעית בארץ והשמטת כספים בכל מקום מן התורה, ובזמן שאין היובל נוהג, אינו נוהג אחד מכל אלו, חוץ משביעית בארץ והשמטת כספים בכל מקום מדבריהם כמו שביארנו.” הכסף משנה מפרש שהסיום "בכל מקום מדבריהם" מוסב רק על שמיטת כספים, ואילו בשמיטת הקרקעות חייבים מהתורה. פירוש זה של הכסף משנה נידון בדברי אחרונים רבים[9]. לעומת זאת בנוסח כתבי היד מפורש שלדעת הרמב"ם החיוב בשמיטת קרקעות הוא מדרבנן[10]: ”...ובזמן שאין היובל נוהג אין נוהג דין עבד עברי... ואין מקבלין גר תושב, ונוהגת שביעית בארץ מדבריהם, והשמטת כספים בכל מקום מדבריהם.”
פרשנים מיוחדים לספר זה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשל הנושאים המיוחדים שבהם עוסק הספר, בפרט המצוות התלויות בארץ, שלחלק מהן אין היקף מספיק בשולחן ערוך, זכה הספר לפרושים מיוחדים. מבין הפירושים:
- דרך אמונה - פירוש הלכתי מאת הרב חיים קנייבסקי. ערוך במתכונת דומה לספר משנה ברורה
- שבת הארץ (להלכות שמיטה ויובל) וחוקות הארץ (להלכות כלאים) - פירוש מאת הראי"ה קוק. מכון התורה והארץ הוציא את שני החיבורים במהדורות מורחבות.
- מהר"י קורקוס (קיים גם על כל הספרים העוסקים בהלכות בית המקדש).
- הרדב"ז (קיים גם על ספר הפלאה וספר עבודה).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כגון סוגי הכלאים שאינם תלוים בזרעים, וכן הצדקה
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה ד'.
- ^ ספר תהלים, פרק קי"ט, פסוק קע"ג.
- ^ ספר דברים, פרק ט"ו, פסוק י'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות מתנות עניים, פרק י', הלכות ז'–י"ד
- ^ ספר זרעים, הלכות תרומות, פרק א', הלכה כ"ה
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"א, סעיף ב'
- ^ ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה ט'
- ^ ראו למשל במבוא של הראי"ה לשבת הארץ וכן בחזון איש זרעים סימן ג סעיף קטן ח
- ^ ראו במהר"י קורקוס ובמדרש הגדול ויקרא פרק כה פסוק י
| כתבי הרמב"ם - רבי משה בן מימון | ||
|---|---|---|
| כתבים הלכתיים | פירוש המשנה • ספר המצוות • תשובות הרמב"ם • משנה תורה: ספר המדע • ספר אהבה • ספר זמנים • ספר נשים • ספר קדושה • ספר הפלאה • ספר זרעים • ספר עבודה • ספר קרבנות • ספר טהרה • ספר נזיקין • ספר קניין • ספר משפטים • ספר שופטים | |
| כתבים פילוסופיים | מילות הגיון • מורה הנבוכים | |
| הקדמות לפירוש המשנה | הקדמה לפירוש המשנה • הקדמה לפרק חלק • הקדמה למסכת אבות - "שמונה פרקים" | |
| איגרות | איגרת השמד • איגרת תימן • איגרת תחיית המתים | |
| כתבים רפואיים | פרקי משה • קיצורי גלינוס • על שמות הרפואות • תשובות רפואיות • ספר הסמים וההישמרות מפני הסממנים הקטלניים | |