ספר הקנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ספר הקנה הוא פירוש לתרי"ג מצוות, השייך לספרות הקבלה הקדם-לוריאנית. ככל הנראה זו יצירה שנערכה במהלך המאה ה-14 או בראשית המאה ה-15. סגנונו דומה לספר הפליאה ונראה כי מחבר אחד להם, כותבים רבים כינו את ספר הפליאה בשם ספר הקנה.

מחבר הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזהות מחבר הספר ישנו ויכוח בין החוקרים. הספר מיוחס במסורת לרבי נחוניה בן הקנה או לרב אביגדור קרא. הקדמת הספר מתחילה ”אמר קנה אבן גדור בנו נחום ממשפחת רם נאחז ממשפחת רבי נחוניא בן הקנה” ובהמשך מזכיר חלום שאביו חלם בשנת ד'תקי"א[1] (751). כבר החיד"א פקפק בכך שהמחבר הוא רבי נחוניה בן הקנה או שהוא חי בתקופת התנאים, שכן הוא מזכיר בספר את אביי ורבא[2]. וכבר לפני כן כתב הרב משה קורדובירו שאין רבי נחוניא מחבר "ספר הקנה", כיון שהקנה מקלל את עמי הארץ ומתפלל עליהם לרעה, מה שלא תואם לדמותו של רבי נחוניה, וכן מצויים בו ציטוטי לשון מהרמב"ם[3].

רוב החוקרים טוענים שהספר נכתב בספרד. לעומת זאת, החוקר אהרן (אדולף) ילינק סבור היה כי מדובר במחבר שחי בביזנטיון, ובעקבותיו צעד גם פרופ' ישראל מ' תא-שמע[4] אשר טען כי מחבר הספר הוא מיוון מכיוון שהוא מצטט קטעים מתפילת העמידה בנוסח רומניא[5].

לגבי זמן החיבור נחלקו החוקרים רבות והטווח משתרע על כל המאה ה-14 והמאה ה-15. פרופסור מיכל אורון הביאה ראיות רבות לכך שחובר באימפריה הביזנטית בסוף המאה ה-14 או בתחילת המאה ה-15[6].

סגנונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר כתוב כדיון בין תלמיד למורו. התלמיד מרבה לשאול על סתירות לכאורה בין דברי חז"ל לפשוטם של הכתובים, וכן על קשיים שיש בדרשותיהם על הכתוב. רבו עונה לו שמדובר בהסתרת סודות עמוקים שהם השורש האמיתי להבנת התורה ודברי הנביאים.

השפעות על שבתאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרה "נשים והכפירה השבתאית" שיערה עדה רפפורט-אלברט שספר הקנה ושאלותיו ותשובותיו לגבי חיוב נשים או פטור ממצוות שונות, התלויה בחטא אדם הראשון, שלא באשמתה של חוה, היווה את הבסיס המרכזי לרעיון שחרור האישה של שבתאי צבי, ולתפיסה שהגעתו כמשיח משחררת אותן סוף סוף מן העונש על החטא הקדמון.[7][8]

הפצת הספר והתנגדות לו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הודפס על ידי הרב שלמה לוצקר בעיר פאריצק בשנת ה'תקמ"ו (1786).[9] הספר הודפס שוב בשנת ה'תרנ"ד (1894) בעיר קראקא ללא ההקדמה שהודפסה בחלקה בנפרד עם פירוש.[10]

בספר יש דברים הנוגדים את דברי חז"ל, ואף דברים הנראים כמבזים את התורה שבכתב ושבעל פה.[11] בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, החלה לצוץ התנגדות לספר בקרב רבנים. הרב יצחק אייזיק שר כתב ביקורת על אופן כתיבת הספר המשלב ניגוח של דברי חז"ל, ומשום כך התנגד לקריאה ולימוד מן הספר הזה:

ראיתי בספר הקנה המיוחס לאביו של ר' נחוניה בן הקנה (מה שקשה מאוד להאמין שזה המחבר, וגם הפרדס לרמ"ק כתב שאינו... ומדבר נגד דרשות חז"ל שלא כהוגן בדברים קלושים, רק להראות ולהוכיח שרק ע"פ הסוד אפשר להבין אותם)
ושם ראיתי שהוא מגנה מאוד פשט הכתוב... ומראה שהעיקר הוא הסוד... ואנחנו יודעים בבירור כמו שאמר הגר"א ז"ל שהסוד צריך שיהיה מוסכם עם הפשט, ואם לאו, אין לסמוך על הסוד, שאינו מובן ובקל טועים בו. ...ופשט המקרא צריך שיסכים עם התושבע"פ.
...והנה גם בימינו אלו אנו רואים שההולכים אחר הכופרים מראים התירים על פי רמז וסוד נגד הפשט ודבר זה נקרא מגלה פנים בתורה, והנפש אשר תעשה ביד רמה, כשהוא מורה למעשה ע"פ סודותיו ודרשותיו. ה' ירחם

לקט שיחות מוסר, בני ברק ה'תשנ"ה, חלק ב' עמ' שס"ז.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישראל מ' תא שמע,"היכן נתחברו ספרי ה'קנה' וה'פליאה'?" בתוך "כנסת מחקרים: עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים, כרך ג: איטליה וביזנטיון", ירושלים תשס"ו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקדמת ספר הקנה באתר הספרייה הבודליינית, בנוסח הדפוסים נשמט פרט השנה.
  2. ^ שם הגדולים השלם עמוד 146
  3. ^ שיעור קומה דף פ'
  4. ^ "היכן נתחברו ספרי הפליאה והקנה?", בתוך פרקים בתולדות החברה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה, מוקדשים לפרופסור יעקב כ"ץ במלאת לו שבעים וחמש שנה, ירושלים תש"ם, עמ' נו־סג.
  5. ^ חננאל מאק, כי מבארי תצא תורה ודבר ה' מאוטרנטו, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2006.
  6. ^ "ה'פליאה' ו'הקנה' - יסודות הקבלה שבהם, עמדתם הדתית חברתית ודרך עיצובם הספרותית", ירושלים תש"ם, עמודים 1-19.
  7. ^ עדה רפפורט-אלברט, על מעמד הנשים בשבתאות, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, טז–יז (תשס"א), עמ' 221–224
  8. ^ שרה אשת שבתאי צבי, הרצאתו של ד"ר הנרי אברמסון, דיקן לשעבר של מכללת תורו
  9. ^ צילום הספר באתר הספרייה הלאומית
  10. ^ ההקדמה והספר באתר HebrewBooks
  11. ^ מיכל אורון, "ה'פליאה' ו'הקנה' - יסודות הקבלה שבהם, עמדתם הדתית חברתית ודרך עיצובם הספרותית", ירושלים תש"ם; וראו גרשם שלום, שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו, תל אביב תשי"ז, עמ' 94-93