ספר הערכים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ספר הערכים חב"ד
מידע כללי
מאת הרב יואל כהן
שפת המקור לשון הקודש
סוגה סדרת ספרי חסידות
הוצאה
הוצאה הוצאת ספרים קה"ת

ספר הערכים - חב"ד היא שמה של סדרת אנציקלופדיה תורנית לתורת החסידות. הסדרה מתבססת על כתבי אדמו"רי חב"ד, ונערכת על ידי הרב יואל כהן. הסדרה כוללת תשעה כרכים, והיא עדיין באמצע עבודת עריכתה. הסדרה יוצאת לאור בהוצאת קה"ת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון, הטיל על הרב יואל כהן בתחילת שנות השבעים, את התפקיד לערוך את אנציקלופדיה מקיפה לתורת חסידות חב"ד. הרבי הבהיר במכתב משנת 1971 את חשיבות האנציקלופדיה:

...גודל ההכרח בזה מובן ג"כ מרבוי הספרים מעין זה בתורת הנגלה, הן בנוגע לריכוז החומר ע"ד ספרי ערכים בתורת הנגלה על סדר הא"ב וכו' או ע"ס העניינים וכו', על אכו"כ בנוגע לסיכום הפסקי דינים בספרי הפוסקים, ואפילו בתורת הקבלה כמה ספרים שמטרתם כנ"ל, ודווקא בתורת החסידות לא נמצא כמוהו. ומתאים לשיטת חסידות חב"ד שאחת הנקודות העקריות בזה להבין העניינים על בורים, ובסגנון הידוע שיהי' מובן גם בשכל נפה"ב, הנה לא ראיתי אף התחלה בזה, מלבד שער היחוד לאדמו"ר האמצעי שהוא ע"ס ההשתלשלות, אבל בקיצור נמרץ. הרגשתי בהכרח האמור עשיריות בשנים, אלא שמפני כו"כ סיבות נתעכב הדבר, והתחלתי לפני עשיריות בשנים בהקדמת עבודה המוכרחת לעריכת ספר ערכים כזה על ידי עריכת מפתחות עניינים של ספרי היסוד בתורת החסידות. ולדעתי וגם בזה מבשרי אחזה הצליח ספר הערכים בצורה שהופיע למלאות במדה חשובה וגדולה חסרון האמור...

אגרות קודש, אדמו"ר מליובאוויטש, כרך כז, איגרת י'קכז

שמה של האנצקלופדיה הוא ספר הערכים חב"ד - 'אנציקלופדיה' בשפה תורנית, וסגנון עריכתה שונה מאנציקלופדיה רגילה בכך שהערכים כתובים בשפה תלמודית. זאת בנוסף לסגנון של הדברים הנכתבים בחסידות ובקבלה, כך שהסדרה היא סדרת לימוד והעמקה ולא סדרת העשרה וקריאה. הערכים כוללים גם ערכים נדחים.

הספר הראשון יצא לאור בשנת תשל"א ובתשע"ט הופיע הכרך התשיעי, המסתיים בערך "אחדות השם"

שני כרכים מהסדרה מיוחדים לביאור כל אות מאותיות הא' ב' העברי על פי קבלה ותורת חסידות חב"ד. הכרך השלישי בסדרת האותיות אמור לצאת בעתיד.

מי שהיו העוזרים של הרב כהן במלאכתו הרב שלום דובער ליפסקר והרב שלום חריטונוב.

בשנת תשע"ח נדפסה הסדרה מחדש אחר מספר שנים בהן לא ניתנת הייתה להשגה.

סגנון האנציקלופדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייחודיותה של הסדרה, היא בריכוז למקום אחד של החומר הקשור לביאורים בחסידות ובקבלה, שנתבארו על ידי אדמור"י וגדולי חסידי חב"ד בדורות הקודמים, תוך עריכת החומר והפיכתו למקשה אחת ובשפה אחידה. רוב חומר המקור נאסף ממקורות שונים. מטרת הסדרה היא לאפשר ללומד להקיף תוך זמן קצר חומר רב בצורה קצרה ומתומצתת. בד בבד, הצליחו עורכי הסדרה לשמר את עומק הדברים ולא לפשטם לרמה רדודה.

העורך הרב כהן נמנע להכניס את ההערות שלו לתוך גוף הספר, כך שהספר עצמו מורכב מחומר המקורות בלבד. אולם, בסוף הספר בחלק המילואים כתב הרב כהן את הערותיו וחידושיו שלו.

שלוש מטלות מרכזיות ספר-הערכים מבצע[1]:

  • המשגה ומיון: האנציקלופדיה קובעת מושגים וממיינת את התחומים שכל מושג כולל. באמצעות ספר-הערכים נוצרת מפה הממפה את תורת החסידות לפי ערכיה ומושגיה. זהו הצעד הראשון כדי לגרום לכך שהמעוניין לרדת למושג מסוים על עומקו ורוחבו – אכן יוכל לעשות זאת.
  • סידור וביאור: גיבוש החומר לכדי ערך אנציקלופדי שלם הוא תפקיד קשה ומורכב. לכל מושג פרטים ודקויות אותם יש לשבץ במסגרות ובמחלקות ברורות. בנוסף לכך, יש צורך פעמים רבות להבהיר ולבאר.
  • איחוי וגילוי: כאשר שני השלבים דלעיל מושלמים, הרי שלפני הלומד מתגלה לא רק אוסף ממוין של חלקי מאמרי חסידות הדנים באותו עניין – אלא מציאות חדשה. איחויים של מכלול הפרטים, ההסברים והמובאות בנוגע למושג כלשהו ממאות המאמרים הפזורים במרחבי תורת הענק של חסידות חב"ד, מגלה לקורא למעשה את אותו מושג באור חדש. וזוהי המשימה השלישית שספר-הערכים ממלא: איחוי וגילוי. כלומר, מלאכת סידור וכתיבת הערכים אינה רק מלאכה של ריכוז וליקוט, אלא מלאכת כתיבה יוצרת, וזאת תוך שמירה קפדנית, על תאימות למקור בדברי וכתבי אדמו"רי חב"ד.

הרבי כתב לעורך האנציקלופדיה התלמודית רבי שלמה יוסף זוין: ”...פשוט שלא הייתה מטרת ספר זה להגיש תורת החסידות באופן פופולארי, כרגיל הסגנון בזה עתה, כי אם להקל על לימוד תורת החסידות בנקודה עקרית, על ידי ריכוז העניינים המפוזרים בכו"כ ספרים ומאמרים, ביחד. ועוד וגם זה עיקר, בהוספת הציונים ומראה מקומות, שבסגנון דמבשרי אחזה ראיתי עד כמה נוגע העניין כדי להבין עניין בחסידות על בוריו, עכ"פ במדה האפשרית תוך הזמן שמקדשים אותו ללימוד תורת החסידות..”.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]