ספר האגור
ספר האגור הוא ספר הלכה שנכתב על ידי רבי יעקב לנדא, חכם שחי בחצי השני של המאה ה-15 (המחצית הראשונה של המאה השלישית של האלף השישי במניין השנים בלוח העברי). הספר כולל הלכות תפילה, ציצית, תפילין, ברכה, שבת ויום טוב, שחיטה ובדיקה, איסור והיתר (מליחת בשר, בשר וחלב והגעלה) נדה ומקואות. בספר מובאים קטעים שלמים מספר הטורים. מקובל שהוא הספר הראשון בדפוס שקיבל "הסכמות".
יעד ומבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהקדמה לספר המחבר כותב שהוא הכין את הספר עבור תלמידו ר' עזרא עובדיה בן דוד עובדיה הרופא,[1] אשר מרוב עיסוקו לא יכול להספיק ללמוד את ההלכה במקורותיה התלמודיים. הוא אומר שכל הלכה מחולקת לשלושה חלקים
- סקירת כל הדעות והשיטות[2]
- פסיקת ההלכה
- שאלות שנדונו בספרות הרבנית המאוחרת, ובמיוחד תשובותיו של רבי יעקב מולין (מהרי"ל).
הוא כותב שהספר מביא שלוש תועלות:
- סקירה אנציקלופדית של הדעות בכל נושא, מבלי צורך לחפש בספרי הקדמונים.
- קביעת ההלכה בכל נושא על פי "גדולי אשכנז וצרפת"
- התייחסות לדברי האחרונים[3] ולמנהגי אשכנז.
ספר האגור הוא הספר ההלכתי הראשון שמשלב את חכמת הקבלה עם פסיקת ההלכה, והוא מביא לעיתים ראיות ודינים מתוך ספר הזוהר למשל לגבי הוויכוח אם יש לברך ברכה אחת על תפילין או שתי ברכות, מביא האגור ראיה מספר הזוהר שצריך לברך ברכה אחת, ומוסיף "ואני תמהתי על הני רברבי החולקים על רבי שמעון בן יוחאי אם היה שידעו מאמר זה"[4].
שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחבר מביא שלוש "דרשות" על שם הספר:
- כי אגור (מלשון פחד) מפני האף והחימה,[5]כי דעתי תולה על בלימה, ואין אתי שלמות מה[6]
- בו אגור (מלשון אגירה) ואקבץ כל הדעות השונות אשר אפשרים לקבצם כפי הצורך וכפי ההשגה, ונסמכתי על יסוד חזק כראי מוצק, והוא כי הנני בן יקא, בן מי שאסף התורה והקיאה והשפיע שפע לרוב לתלמידים לאלפים,[7] כאשר נודע ומפורסם לכל בני אשכנז וצרפת אשר עוד היום נשארו אלי מזוהרו כמלא מחט סדקית ממנו אלמוד לקבוע הלכה ברוב דברי חז"ל
- אגורה (מלשון מגורים) ואשכנה באהלי שם,[8] שם ישבו כיסאות למשפט,[9] יתנו צדקות ה'[10][11]
הוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר נדפס פעמים רבות ולאחרונה "ספר האגור השלם" מהדורת ר' משה הרשלר, ירושלים תש"ך, בצירוף מבוא והערות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר האגור, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
- ספר האגור, מנורה, ניו יורק תשי"ט, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מבית לאון, מעיר טריקרטו.
- ^ הוא מציין את הרי"ף, משנה תורה (הרמב"ם), מרדכי, סמ"ג, אור זרוע הטורים, שיבולי הלקט, הרשב"א והרוקח.
- ^ כגון מהרי"ק, מהרי"ו, תרומת הדשן, מהרי"ל ועוד
- ^ ספר האגור סימן ל"ו, דבריו הובאו גם בספר בית יוסף סימן כה, שחלק עליו
- ^ רמז לדברים ט, יט "כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף ה' עליכם להשמיד אתכם"
- ^ זאת אומרת, שם הספר הוא סימן של הכנעת וענוות המחבר
- ^ נראה שהוא מרמז כאן שהוא רצה לפרסם את פסקי ההלכה של אביו רבי יהודה
- ^ רמז לבראשית ט, כז "יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם"
- ^ רמז לתהילים קכ"ב, ה "כי שמה ישבו כיסאות למשפט "
- ^ רמז לשופטים ה, י"א "שם יתנו צדקות ה'"
- ^ זאת אומרת, שם הספר הוא תפילה שהמחבר יזכה לחיי עולם הבא