ספקנות מדעית
ספקנות מדעית היא תפיסה הדוגלת בכך שההבנה הטובה ביותר של המציאות - היא בדיקה מדעית. ספקנות מדעית דוחה אמונות בעל-טבעי וטענות פסאודו-מדעיות.
מקור המונח ותחולתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
המונח ספקנות מדעית הופיע כנראה לראשונה בספריו של קארל סייגן, תחילה בנובלה מגע[1], ולאחר מכן בספר בליונים ובליונים[2], אך שורשי המושג נטועים במאה ה-19[3][4], וגישות ספקניות בפילוסופיה חוזרות אחורה עד לדקארט[5] ולפילוסופים היווניים[6]. ספקנות מדעית מכונה לעיתים ספקנות רציונלית או חקירה ספקנית. הספקנות החדשה, כפי שהגדיר פול קורץ בספרו, גם היא למעשה ספקנות מדעית[7]. לעיתים קרובות, כשמדובר בספקנות סתם, הכוונה היא לספקנות מדעית.
הספקנות המדעית נעזרת בהסקה דדוקטיבית כדי להעריך את תוקפן של טענות חסרות בסיס-ראייתי מספק.
סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספקנים מדעיים מאמינים כי חקירה אמפירית של המציאות תוביל אל האמת, וכי השיטה המדעית היא המתאימה ביותר לביצוע חקירה זו. בהתחשב בקפדנותה של השיטה המדעית, המדע עצמו יכול להיחשב כצורה מאורגנת של ספקנות.
הספקן המדעי אינו בהכרח מדען (אם כי אין מניעה שיהיה מדען), אלא אדם המקבל בדרך כלל טענות המבוססות, לדעתו, על השערות הניתנות לבדיקה מדעית ועומדות בחשיבה ביקורתית. במילים אחרות, ספקן מדעי אינו מחויב לבדוק כל טענה המובאת בפניו בכוחות עצמו, אלא לדרוש לקבל ראיות התומכות בטענה ולבדוק אותן כמיטב יכולתו.
ספקנים מדעיים מנסים להעריך טענות על סמך היכולת לוודא את מידת הוודאות והסילוף שבהן, ונוטים לדחות טענות המבוססות על אמונה או ממצאים אנקדוטלים.
לעיתים קרובות הם ממקדים את ביקורתם בטענות שהם מחשיבים כבלתי סבירות, מפוקפקות או סותרות ידע מדעי מקובל באופן ברור. אין לפרש ביקורת כזו כדחיה על הסף של טענות יוצאות דופן. על פי הגישה הספקנית, טענות בדבר תופעות על טבעיות או חריגות יש לבחון באופן ביקורתי, וטענות יוצאות דופן דורשות הוכחות יוצאות דופן לפני קבלתן כבעלות תוקף.
ישנם קריטריונים רבים לבחינת טענות/תאוריות מדעיות, ובהן עמידה בעקרון ההפרכה של פופר, תערו של אוקאם, עוצמת ההסבר, ויכולת התאוריה לחזות תוצאות נסיוניות.
ספקנות היא לכן חלק מהשיטה המדעית; למשל תוצאה ניסיונית אינה נחשבת כמבוססת עד שניתן יהיה כי ניתן לשחזר אותה בניסוי נוסף שאינו תלוי בניסוי המקורי[8].
באופן אידיאלי, על פי העקרונות הספקניים, כל אדם אמור להיות מסוגל לגבש דעה בנוגע לכל טענה שהיא על סמך העדויות המובאות לפניו, ללא צורך בפנייה לסמכות ספקנית או אחרת. בפועל, הדבר נעשה קשה יותר ויותר עקב כמות הידע המדעי הנצבר. לכן היכולת לאזן בין חשיבה ביקורתית והסתמכות על קונצנזוס מדעי נעשית חיונית.
תחומי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מושאי עניין נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף על פי שהגישה הספקנית ניתנת ליישום לגבי כל טענה בדבר ידע, ישנם נושאים הזוכים לתשומת לב רבה יותר מצד הקהילה הספקנית. בין הנושאים הנדונים בספרות הספקנית המדעית ניתן למצוא טענות בתחום הבריאות (כגון היתרונות והחסרונות באכילת מוצר כלשהו, הליכים רפואיים בלתי מקובלים ורפואה אלטרנטיבית), הקיום וההתכנות של יכולות על-טבעיות, קיומם של יצורים על טבעיים (כגון ערפדים, רוחות רפאים) או מפלצות (כגון המפלצת מלוך נס) בריאתנות ותכנון תבוני, דאוזינג, תאוריות קשר, וטענות נוספות המצטיירות כבלתי סבירות מדעית[9][10].
פסבדו-מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפרט זוכים לתשומת לב פסבדו-מדעים, תחומי ידע הנתמכים או מתיימרים להיתמך על ידי המדע, אך אינם עומדים בדרישות השיטה המדעית. בין התחומים אשר לדעת הספקנים הם פסבדו-מדעיים ניתן למצוא את האסטרולוגיה, הכירומנטיקה וההומיאופתיה.
לדעת הספקנים, פסבדו-מדע טומן בחובו סכנות ממשיות. ברטראנד ראסל טען כי מאחר שמעשיו של אדם מבוססים על אמונותיו והשקפותיו, אזי אם אותן אמונות והשקפות אינן מבוססות על עדויות הן עלולות להוביל לפעולות הרסניות[11].
ג'יימס רנדי כותב רבות על הונאות שמבצעים חוזי עתידות ומרפאים ("הילרים")[12]. מבקרי תורות רפואה אלטרנטיבית למיניהן טוענים כי הסתמכות על ייעוץ שהוא לדעתם פסבדו-רפואי עלול להוביל למצבים רפואיים קשים ואף למוות.
תופעות כאלה נצפו גם בישראל[13]. התנגדות לחיסונים עלולה להוביל לפרוץ מגיפות[14]. הספקן ריצ'רד דוקינס מרחיק לכת וטוען כי דתות (המבוססות מטבען על אמונות ולא על עדויות מדעיות) הן גורם מרכזי לאלימות (בעיקר בספרו יש אלוהים?), וכי תורות בריאתניות מהוות איום ממשי על מדע הביולוגיה[15].
הנגשה לציבור הרחב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספקנים כג'יימס רנדי התפרסמו בהלעגת טענות הקשורות לחלק מהנושאים שהוזכרו.
עם זאת, חוקר התופעות הפאראנורמליות ג'ו ניקל מזהיר כי גם על "מלעיגנים" להתייחס לטענות פאראנורמליות ברצינות וללא הטיה. לטענת ניקל, סביר כי חקירה נטולת פניות תשפיע יותר מאשר לעג[16].
ערוץ יוטיוב "Captain Disillusion" מציג סרטים בנושא וצבר פופולריות רבה.
פסבדו-ספקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאמר בכתב העת New Statesman התייחס ריצ'רד קמרון וילסון לתומכים בעמדות שנויות במחלוקת, כגון הכחשת קיום מחלת האיידס או הכחשת השואה, כאל פסבדו-ספקנים.
תומכי עמדות מסוימות מגדירים עצמם כספקנים, אך בוררים רק את העדויות המאששות את טענותיהם מתוך מאגר העדויות המלא.
[17] באופן כזה, העדויות שהם מציגים תומכות בתאוריה בה האמינו מלכתחילה[18]. .
לפי וילסון, המתאר בהרחבה את התופעה בספרו Don't Get Fooled Again (2008), פסבדו-ספקנים ניתנים לאפיון בכך ש-"אינם מתרכזים בחיפוש אובייקטיבי אחר האמת, אלא בהגנה על עמדה אידאולוגית בה החזיקו מראש"[19].
ספקנות מדעית מול ספקנות פילוסופית[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש להבדיל בין הספקנות המדעית והספקנות הפילוסופית החוקרת את יכולת האדם לרכוש ידע על טבע העולם והאופן בו הוא נתפס בעיניו.
בעוד שספקן מדעי דורש ראיה סבירה לתקפותן של טענות לפני קבלתן כידע, ספקן פילוסופי עשוי להכחיש את עצם קיומו של הידע ממגוון סיבות כגון: אי אפשר להסתמך על ידע מכיוון שישנה תמיד חוסר ודאות, המציאות אינה אובייקטיבית והיא רק פרשנות אישית שלנו, או שדדוקציה היא כלי שפועל בניגוד לאינטואיציה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ורדה ליברמן ועמוס טברסקי, חשיבה ביקורתית - שיקולים סטטיסטיים ושיפוט אינטואיטיבי, בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 1996
- קרל סייגן (תרגום: עמנואל לוטם; עורך מדעי: מיקי אלעזר), עולם רדוף שדים: המדע כנר בעלטה, אור יהודה: הד ארצי, תשנ"ז-1997.
- קרל סייגן (תרגום: עמוס כרמל), ביליונים וביליונים: מחשבות על חיים ועל מוות על סף המילניום, אור יהודה: ספרית מעריב, תשס"ב-2002.
- סיימון סינג ואדזארד ארנסט (תרגום: דפנה לוי), ריפוי או פיתוי (במקור: Trick or Treatment), ספרי עליית הגג/ידיעות ספרים, 2009.
- גלעד דיאמנט, חשיבה חדה - בין מציאות לאשליה, הוצאה עצמית, 2014
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מגע / קרל סאגאן (תרגמו מאנגלית: שלי ומיכאל תמרי), גבעתים: מסדה, 1986. מהדורה נוספת: קונטקט, תל אביב: מודן, 1997.
- ^ ביליונים וביליונים: מחשבות על חיים ועל מוות על סף המילניום / קרל סייגן (מאנגלית: עמוס כרמל), אור יהודה: ספרית מעריב, תשס"ב-2002.
- ^ Asbjørn Dyrendal, "Oh no it isn't!" Skeptics and the Rhetorical Use of Science in Religion., Olav Hammer & James R. Lewis (red.) Handbook of Religion and the Authority of Science. pp. 879–900., Leiden: Brill Academic Publishers, 2010, עמ' 879–900
- ^ Loxton Daniel, Why Is there a Skeptical Movement?
- ^ Marjorie Grene, Descartes and Skepticism, The Review of Metaphysics, Philosophy Education Society Inc., 1999, עמ' 553-571
- ^ Ancient Skepticism, Stanford Encyclopedia of Philosophy, 24.2.2010
- ^ Kurtz, Paul (1992). The New Skepticism: Inquiry and Reliable Knowledge. Prometheus Books. pp. 371.
- ^ Wudka, Jose (1998). "What is the scientific method?"
- ^ Martin Gardner, Fads and Fallacies in the Name of Science, Dover, 1957
- ^ "Skeptics Dictionary Alphabetical Index Abracadabra to Zombies". skepdic.com. 2007.
- ^ Russell, Bertrand (1907). "On the Value of Scepticism". The Will To Doubt. Positive Atheism.
- ^ Fighting Against Flimflam, TIME, Jun. 24, 2001
- ^ דוד רטנר, מאסר בפועל להומיאופת על טיפול ללא רשיון, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2002
- ^ תופעה: הורים לא מחסנים את ילדיהם - ומסכנים את הציבור.
גלובס, 14.4.2012 - ^ Better living without God? - Religion is a dangerously irrational mirage, says Dawkins, San Francisco Chronicle, October 15, 2006
- ^ http://www.pointofinquiry.org/joe_nickell_skeptical_inquiry_vs_debunki
- ^ פרקטיקה כזו מכונה לעיתים ""איסוף דובדבנים" - תרגום מילולי של הביטוי האנגלי "cherry picking"
- ^ Richard Wilson, Against the Evidence, New Statesman, 18 September 2008
- ^ Richard C. Wilson, "Don't get fooled again: the sceptic's guide to life", Icon, 2008