ספיריטואליזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רוחניות או ספיריטואליזם (מהמילה ספיריט - "spirit" (רוח באנגלית)) היא האמונה כי נשמת בני אדם ממשיכה לחיות לאחר המוות ואף עשויה להתגלות ולבוא במגע עם אנשים חיים. האמונה החלה להתפתח בקרב בני המעמדות הבינוני והגבוה בארצות הברית ובבריטניה לקראת אמצע המאה ה-19, ופותחו בה מגוון מסורות עם עקרונות משלהן, על בסיס הרעיונות והעקרונות הכלליים.

רעיונות ועקרונות כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנשמה ממשיכה להתקיים לאחר המוות הגופני.
  • יכולת לתקשר בעולם "הזה" עם רוחות העולם "האחר".
  • אחריות אישית של האדם למקרים ולנסיבות שבחייו.
  • הנשמה יכולה להמשיך ללמוד ולהשתפר לאחר המוות הגופני.
  • אמונה באל, בכוח עליון, שלרוב מיוחסת כ-"תבונה אינסופית".
  • העולם הזה, כפי שהוא קיים על טבעו, נחשב כביטוי של אמירה תבונית.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות תופעות גלגול הנשמות והדיבוק אפופות הסוד והקבלה, אך מאמינים כי רק יחידי סגולה מסוגלים לרדת לעומקן, ולכן הדיבור עליהן לא מצוי בקרב כלל הציבור הדתי.

יש איסורים בתורה לפנות אל האוב ואל הידעוני, סוגים שונים של פניה אל המתים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.