ספורטאי מצטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הטניסאית שחר פאר שהחלה את שירותה כספורטאית מצטיינת, הייתה לחיילת הראשונה בצה"ל שקודמה למעמד "ספורטאי עילוי".[1]

ספורטאי מצטיין הוא מעמד שמעניק צה"ל לספורטאים לקראת גיוסם. מעמד זה מקנה להם את האפשרות להמשיך להתאמן במקביל לשירותם הצבאי, וכך לשמור על כושרם. מעמד צה"לי זה הוא מעל מעמד "ספורטאי פעיל", ומתחת למעמד "ספורטאי עילוי".[1][2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחלטה על הכרה במיועד לשירות ביטחון או לחייל כספורטאי מצטיין מסורה למיטב, על פי מכסות שקבע, ולפי המלצת המחלקה לספורט תחרותי במשרד התרבות והספורט. ההכרה מאפשרת לחייל לצאת לאימונים ולתחרויות, אף מחוץ לישראל, ובכך מתאפשרת המשך התפתחותו המקצועית. החייל חייב לעבור טירונות, ובמהלך שירותו, עליו להתייצב בבסיסו למשך 6 שעות ביום לכל הפחות. ניתן לשנות את מעמדו ולהעבירו למסלול שירות רגיל, אם אין עוד הצדקה להעניק לו מעמד של ספורטאי מצטיין. ספורטאים בודדים מדי שנה מקבלים מעמד של "ספורטאי עילוי", המאפשר את דחיית שירותם הצבאי, כדי שיוכלו להתאמן בחו"ל.

במהלך השנים נמתחה ביקורת על הסדר זה, שכן הוא מפלה לטובה את מי שעיסוקו בספורט, לעומת מי שעיסוקו בתחומים אחרים. מנגד, נטען, כי בניגוד לעיסוקים אחרים, התקופה בה יכול ספורטאי לעסוק בספורט מוגבלת בדרך כלל עד שנות ה-30 לחייו, ולעיתים אף פחות מכך, והתקופה שבין גיל 18 ל-21 היא קריטית להתפתחות הספורטאי. טיעון אחר הוא כי אין בשירות הצבאי של הספורטאים המצטיינים תרומה של ממש, שכן בשל הדרישה לשחררם לאימונים תדיר, רבים מהם מוצבים בתפקידי מינהלה כגון עובדי רס"ר. מנגד, נטען כי הספורטאים מהווים מודל לחיקוי עבור בני הנוער, ועצם שירותם בצבא יעודד בני נוער להתגייס כמותם.

בראשית 2008 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה תיקון בחוק שירות ביטחון שיזם חבר הכנסת חיים כץ. לפי התיקון, ניתן יהיה להמיר את שירותו הצבאי של ספורטאי שהוכר כ"ספורטאי עילוי" בשירות לאומי בקהילות יהודיות בחוץ לארץ, או בשגרירויות ישראל. הצעת החוק זכתה לכינוי "חוק סהר", על שם הכדורגלן הישראלי בן סהר, ששיחק באותה עת בליגה האנגלית, אחת מהליגות הבכירות והנצפות בעולם הכדורגל. כמה מחברי הכנסת שהתנגדו להצעת החוק טענו כי הסדר מעין זה יש לקבוע בנוהלי הצבא, ולא בחוק, מחשש לאפליית אחרים ולמדרון חלקלק.[3] בסופו של דבר הוחלט לא להמשיך לקדם את הצעת החוק, ולהמשיך להסדיר את מעמדם של הספורטאים המצטיינים בנוהל שגובש, ולפיו יתאפשרו הקלות נוספות, כגון דחיית גיוס לתקופה של עד ארבע שנים, קיצורו או פיצולו באופן שיאפשר אימונים בחו"ל (לימים התברר כי מעמדו של השחקן בן סהר בוטל והוא נדרש לשוב לשירות צבאי ככל חייל אחר בצה"ל. עניינו הוסדר מאוחר יותר והוא שוחרר משירות צבאי בחלוף 7 שנים כבעל מעמד של ספורטאי עילוי[4]).

כיום, מעמדם של ספורטאים מצטיינים בצה"ל מעוגן בהוראות פנימיות של צה"ל ושל מנהל הספורט. ההוראות הללו כוללות תנאים מקדמיים, המהווים סף לבקשתו של ספורטאי לקבלת מעמד במהלך שירותו הצבאי. המעמד בדרך כלל מוסדר בטרם הגיוס ואולם אין מניעה כי יוסדר אף במהלכו של שירות צבאי, והכל בכפוף למספר המכסות המותרות בצה"ל לספורטאים פעילים ומצטיינים. בשנת 2015, המכסה הכילה כ-410 ספורטאים וספורטאיות. בשנת 2020, גדלה המכסה ל-700, ובשנת 2022 ל-850.[5]

אוכלוסיות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גיוס לצה"ל#התייחסות לאוכלוסיות שונות
מוזיקאי מצטיין בצה"ל מנגן בכינור

מעמד דומה לספורטאים מצטיינים או פעילים ("אמן מצטיין/אמן פעיל") ניתן גם למוזיקאים,[6] לרקדנים, לשחקנים,[7][8] שהצליחו להוכיח ייצוג לישראל בקנה מידה בינלאומי או ארצי. כמו כן, צה"ל יצר תקן חדש בשם "משפיען רשת" למגויסים חדשים דרכו יתאפשר להגיע לתקן "אמן פעיל" - כשהקריטריון לכך הוא "צעיר/ה שמספר עוקביו ברשתות החברתיות עולה על חצי מיליון, ובה בעת לוקח חלק בהפקות[9] ובפרויקטים מחוץ לכותלי המדיה החברתית".[8]

מסלול טאלנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזמר יהונתן מרגי והזמרת נועה קירל הם החייל והחיילת הראשונים בצה"ל שהתגייסו לשרת ב"מסלול טאלנט".[10]

מסלול הטאלנטים מאפשר לחיילים המשרתים בו לקבל 90 ימי חופשה מיוחדת בשנה המיועדים לפיתוח הקריירה שלהם, לעומת 45 ימי חופשה מיוחדת אותם מקבלים אמנים פעילים לאותה המטרה.[11]

בנוסף, "טאלנט" מופיע בהרכב משלו בהופעת סולו, והעדיפות תהיה שיופיע בפני לוחמי צה"ל, בזמן שאמנים פעילים מופיעים בהרכבים המוכרים- להקות.[11]

קיימת הגבלה של 5 חיילים המוגדרים כטאלנטים בכל זמן נתון.[12]

מי שלא יתאים למסלול ישובץ בתפקידי עידוד הגיוס ויופיע מול מועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים).[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 איזי עין דור, סופית: 'חוק סהר' בוטל ויתחלף ב'נהלי פאר', באתר ynet, 2 ביולי 2008
  2. ^ משרד התרבות והספורט - קריטריונים לספורטאים מצטיינים בצה"ל
  3. ^ פרוטוקול הכנסת מיום 8 בינואר 2008
  4. ^ דוד בן-שימול, סופית: בן שהר שוחרר משירות בצה"ל, באתר ynet, 22 בינואר 2015
  5. ^ ירדן מושליון, עדכון מדיניות מעמד הספורטאים המצטיינים, באתר צה"ל, 15 בספטמבר 2022
  6. ^ אורית מרלין-רוזנצוייג, ליהי קורנובסקי על ביטול החתונה עם עוז זהבי: "הבנו שלא נצליח לשרוד", באתר Xnet‏, 20 בנובמבר 2017
  7. ^ יוני פרוים, סופיה מצ'טנר: "לא ארעיב את עצמי בשביל אף ג'וב", במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 29 באפריל 2021
  8. ^ 1 2 דניאל שירין, צה"ל החליט: דוגמניות אינן בגדר "אמן פעיל", באתר ישראל היום, 18 בפברואר 2021
  9. ^ כמו קולנוע, טלוויזיה, תיאטרון, מוזיקה, רדיו ואחרות.
  10. ^ עמית המאירי, ‏מתנת גיוס: צה"ל יקים הרכב מוזיקלי מיוחד עבור נועה קירל, באתר מעריב אונליין, 2 בפברואר 2020
  11. ^ 1 2 מערכת אתר צה"ל, מהו מסלול הטאלנט בצה"ל?, באתר צה"ל
  12. ^ 1 2 חדש בצה"ל: מסלול "טאלנט" לחיילים מפורסמים, באתר ‏מאקו‏, 18 ביוני 2019