סמריום

סמריום
	אירופיום - סמריום - פרומתיום
; 62	Sm
נתונים בסיסיים
מספר אטומי	62
סמל כימי	Sm
סדרה כימית	לנתנידים
מראה
	לבן כסוף
תכונות אטומיות
משקל אטומי	150.36 u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה	2, 8, 18, 24, 8, 2
תכונות פיזיקליות
צפיפות	7353 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר	מוצק
נקודת רתיחה	2,076K (1,803°C)
נקודת התכה	1,345K (1,072°C)
לחץ אדים	563Pa ב-1,345K
מהירות הקול	2,130 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות	1.17
קיבול חום סגולי	200 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית	0.956 106/m·Ω
מוליכות חום	13.3 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה	544.5 kJ/mol
היסטוריה
מגלה	פול אמיל לקוק
תאריך גילוי	1879
נקרא על שם	samarskite-(Y)

סמריום (באנגלית: Samarium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Sm ומספרו האטומי 62. הוא נמנה עם משפחת היסודות הנדירים, אם כי למעשה הוא אינו נדיר, אלא מפוזר בדלילות ולכן יקר להפקה.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמריום הוא מתכת לבנה כסופה בעלת ברק מתכתי, עמידה בצורה סבירה בפני קורוזיה ומתלקחת ב-150 מעלות צלזיוס.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימושי הסמריום:

בדומה ללנתנידים אחרים, לסמריום יישומים בתאורת פחמן בתעשיית הסרטים.
סמריום משמש כמגן נייטרונים בכורים גרעיניים.
לסמריום יישומים בסגסוגות.
לSmCo₅ יישומים בייצור מגנטים חזקים במיוחד העמידים בפני דמגנטיזציה (דעיכת מגנטיות).
Sm₂O₃ שמוסף לזכוכית סופג אור תת אדום. בנוסף לכך חומר זה משמש כזרז במספר ריאקציות כימיות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמריום זוהה ב-1853 באנליזה ספקטרוסקופית של דידמיום (תערובת מתכות) על ידי כימאי שווצרי בשם ג'ין צ'ארלס (Jean Charles Galissard de Marignac). סמריום בודד לראשונה מהמינרל סמרסקיט ((Y,Ce,U,Fe)₃(Nb,Ta,Ti)₅O₁₆) ב-1879 על ידי כימאי צרפתי בשם פול אמיל לקוק (Paul Émile).

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמריום לא מופיע בטבע בצורתו החופשית, אלא נמצא במספר מינרלים כגון מונזיט, בסטנסיט וסמרסקיט. המקורות המסחריים של סמריום הם מונזיט (שמכיל 2.8% סמריום) ובסטנסיט. את הסמריום מבודדים באמצעות אלקטרוליזה של תערובת של SmCl₃ מותך עם NaCl (או CaCl₂). בתהליך זה מתקבל כלור כתוצר לוואי. שיטה נוספת לבידוד סמריום היא באמצעות חילוף יונים.