סמינר אור החיים
 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°04′29″N 34°50′07″E / 32.07481944°N 34.83528056°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   סמינר אור החיים  | |
  | |
סמינר אור החיים הוא סמינר בית יעקב ברחוב עזרא 51 בבני ברק. המוסד מיועד לבנות מעדות המזרח בבני ברק. נקרא על שם רבי חיים אבן עטר, הידוע על שם ספרו אור החיים.
הסמינר נוסד בשנת 1953 על ידי הרב משה פרדו והרב רפאל הלל, הרב אליעזר בן דוד[1][2] בעידודם של החזון איש, הרב יעקב ישראל קניבסקי והרב עזרא עטיה. בתקופה הראשונה שכן במתחם בית הכנסת אור החיים ברחוב רבי עקיבא בבני ברק. כעבור זמן עבר למשכנו הקבוע בקצה הדרומי של העיר, בצמוד למתחם בתי הקברות שומרי שבת ופוניבז'. בין התורמים הגדולים של הסמינר משפחת ציטרון מסן פאולו.
המוסד פועל בתנאי פנימייה ונועד לבנות ממוצא מזרחי ומסורתי מכל הארץ. במשך שנים רבות הוא היה הסמינר החרדי היחיד במרכז הארץ לבנות ספרדיות. לסמינר אלפי בוגרות, רובן נישאו לתלמידי ישיבות והקימו בתים תורניים.
בשנים הראשונות הושם דגש על מקצועות ההוראה והגננות לצד מקצועות כפיים כגון תפירה. עם השנים הורחבו מסלולי הלימודים והם כוללים תחומים נוספים כמו לימודי הנדסת תוכנה, הנהלת חשבונות, גרפיקה ועוד. בשנת תשפ"ב [2021] הסתיימה בנייתו של מרכז הכשרה ותעסוקה בהשקעה של למעלה מ17 מיליון ש"ח תרומת נדיבים מחו"ל
במשך שנים רבות הסמכות הרוחנית העליונה של הסמינר היה הרב חיים גריינימן. בין רבניו ומנהליו לאורך השנים: הרב נחמיה ציטרון, הרב ירחמיאל בויאר, שמואל קרליבך וחיים אטיאס (אביו של אריאל אטיאס). מנהל הסמינר כיום הוא הרב משה מגנוז.
לסמינר אודיטוריום מרווח המשמש מקום לעצרות וכינוסים לנשים בבני ברק.
במקביל לפעילות המוסד לבנות, הקימו מנהלי מוסדות אור החיים בשנות ה-60 ישיבה קטנה וישיבה גדולה בשם "אור התורה", עבור תלמידים בני עדות המזרח מכל הארץ. רבים מתלמידי הישיבה נישאו לבוגרות סמינר אור החיים.
בבעלות מוסדות אור החיים היו שטחים נרחבים במזרח העיר, ובשנות ה-90 נבנתה עליהם שכונת אור החיים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלום מאיר ולך, ומשה היה רועה - סיפור חייו של רבי משה פרדו ומוסדות אור החיים בבני ברק
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- א. פדרמן, מוסדות ואופיים: בנות אור החיים אינן מוכנות לפשרה, חרות, 5 במאי 1961; המשך
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שלמה מאיר בן מרדכי ולך (הכהן), ספר ומשה היה רועה
- ^ מחבר אליעזר בן דוד, באתר ויקיטקסט
