סליחות
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. התייחסות לסליחות ימי התשובה כעיקר ולתעניות כטפל, בעוד שהיסטורית זה הפוך, ובכלל התפתחות הסליחות חסרה. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. התייחסות לסליחות ימי התשובה כעיקר ולתעניות כטפל, בעוד שהיסטורית זה הפוך, ובכלל התפתחות הסליחות חסרה. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור. במרכז אמירת הסליחות עומדת הזכרת י"ג מידות הרחמים, ותוכנן העיקרי הוא הבעת חרטה ובקשה לסליחה ולמחילה על העוונות. בנוסף לכך, חלק מפיוטי הסליחות הם קינות על החורבן ועל הגלות, ותפילה לשיבה לארץ ישראל ולגאולה. בדרך כלל, נושאות הסליחות הספרדיות אופי אישי ותוכנן הוא אפסות האדם מול בוראו ובקשת מחילה פרטית. לסליחות האשכנזיות, לעומתן, אופי לאומי יותר והן עוסקות לא מעט בזיקה שבין כפרתו הכללית של עם ישראל לגאולה.
השימוש במילה "סליחות" ללא פרוט, מכוון לקטעים הנאמרים בחודש אלול, ובעשרת ימי תשובה. ראו פירוט על סליחות נוספות תחת הכותרת סליחות במועדים אחרים.
התפתחות מנהג הסליחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרך היווצרות הסליחות אינה ידועה. ייתכן שמעמדים מיוחדים של בקשת רחמים התקיימו כבר בתקופת בית שני ובתקופת התלמוד, אך אין עדויות מתקופות אלה על מעמדי סליחות בצורה המוכרת כיום. גם מפייטני ארץ ישראל הקלאסיים (יניי, אלעזר בירבי קליר) לא ידועות כל עדויות על אמירת סליחות או כתיבת פיוטי סליחות. כתיבת סליחות מתועדת לראשונה אצל פייטני איטליה במאה התשיעית (שפטיה בן אמיתי, סילנו, אמיתי בן שפטיה) ואצל חכמי בבל במאה העשירית, כרב סעדיה גאון. אולם בתקופה זאת כבר מופיעות הסליחות כדבר מובן מאליו, ובסדר רב עמרם גאון וסידור רב סעדיה גאון סליחות הן חלק מרכזי בתפילות יום הכיפורים ושאר התעניות, ואף מוגדרות על ידם כ"חובת היום".[1]
אמנם, בתקופת הגאונים היו שני מעמדי תפילה שונים ונפרדים, ועקב התערבותם במנהג המאוחר, לעיתים מכנים את שניהם בטעות "סליחות". האחד, המכונה "סליחות" היה מבוסס על אמירת י"ג מידות הרחמים שוב ושוב (תמיד עם הקדמה מתאימה), כאשר נאמרו פיוטי סליחות מיוחדים בין אמירה אחת למשנה. בסוף המעמד נאמר וידוי. מעמד זה נערך רק ביום הכיפורים ובתעניות ציבור, והוא נאמר בתוך חזרת הש"ץ (ביום הכיפורים בברכת קדושת היום, ובתעניות בברכת סלח לנו). בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה נערכו מעמדי תפילה אחרים באשמורת הבוקר, שכונו "רחמין" או "אשמורות". מעמדים אלה, בניגוד לסליחות, אינם משולבים בתפילת החובה. במעמדים אלה לא נאמרו י"ג מידות שוב ושוב, ועיקרם היה אמירת פסוקים ותחינות פשוטות, ולעיתים גם פיוטים בתבניות בסיסיות (בעיקר ליטניות), אך ללא פיוטים מורכבים.[2][3]
ברבות השנים התערבו שני המעמדים. אל הסליחות נוספו קטעים מהרחמין, ומאידך החלו באמירת י"ג מידות ופיוטי סליחות גם במעמדי התפילה באשמורת הבוקר בימי אלול ובעשרת ימי תשובה. גם לאחר תערובת זו, עדין ניתן היה להפריד בין החלקים כל עוד נאמרו הסליחות בחזרת הש"ץ, שכן את קטעי התחנונים והרחמין לא שלבו בחזרת הש"ץ אלא אמרו אותן במסגרת תחנון שלאחר תפילת העמידה. אולם, לאחר שבמרבית הקהילות העבירו גם את הסליחות לאחר תפילת העמידה, הלך והטשטש ההבדל בין שני החלקים.[4] במנהגי הספרדים לחודש אלול, משולבים קטעי רחמין וקטעי סליחות עד לבלי היכר, אך במנהגי האשכנזים (וכן בסליחות הספרדיות לתעניות ציבור) ניתן עדין להבחין בין שני החלקים: בתחילה נאמרות סליחות, ולאחר הווידוי עוברים לקטעי הרחמין. בהזדמנויות שונות נוהגים האשכנזים לומר רק את חלק הסליחות ולהשמיט את חלק הרחמין, כך לפי דעות שונות משמיטים את הרחמין אם יש ברית מילה.[3]
זמני אמירת הסליחות באלול ותשרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הימים בהם מתחילים לומר סליחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימי הגאונים נהגו לומר רחמין רק בעשרת ימי תשובה,[5] וכך נהגו במרכזים הרוחניים בבבל; לעומתם, היו מקומות מעטים בהם נהגו לומר רחמין מתחילת חודש אלול.[6] מנהג הגאונים היה לומר רחמין גם בימי ראש השנה ובשבת שובה.[7]
בתקופת הראשונים היו מנהגים שונים: חלק התחילו לומר מראש חודש אלול, חלק מיום ט"ו באלול,[8] שהוא מחציתו של החודש, או מכ"ה באלול יום שבו על פי המסורת נברא העולם.[9]
בסוף תקופת הראשונים נתקבל המנהג בקהילות הספרדים וביהדות תימן[10] לומר סליחות מתחילת חודש אלול וכן בעשרת ימי תשובה.[11] בראש חודש אלול עצמו לא אומרים סליחות.[12] ככל שמתקרבים לראש השנה, כך רבים יותר נזהרים לקום לסליחות, ויש המקפידים במיוחד בעשרת ימי תשובה.
מנהג האשכנזים, להתחיל לומר סליחות במוצאי שבת שלפני ראש השנה, ובתנאי שיספיקו לומר סליחות ארבעה ימים לפני ראש השנה. כלומר, אם ראש השנה חל ביום חמישי או בשבת, מתחילים לומר סליחות במוצאי שבת הסמוך לראש השנה. אבל אם ראש השנה חל ביום שני או שלישי, מתחילים לומר סליחות במוצאי שבת שלפני כן.[13] המנהג לומר סליחות בראש השנה ובשבת שובה נתבטל כמעט לגמרי.[14]
מנהג יהודי איטליה להתחיל סליחות תמיד ביום ב' או ה' לפני ראש השנה. אם חל ראש השנה ביום שני בשבת, מתחילים בשני שלפניו. חל ר"ה בג' בשבת, מתחילים ביום ב' שבוע וחצי לפניו. חל ר"ה בה' בשבת, מתחילים בחמישי שלפניו. חל ר"ה בשבת, מתחילים ביום שני.[15]
ליל סליחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליל הסליחות (ביידיש סליחות נאכט, מבוטא: סלִיחֶס נַאכט) הוא שמו של המועד וכינוס התפילה במוצאי שבת שלפני ראש השנה, כמנהג יהדות אשכנז כולל החסידים, אף שנוסח הפיוטים שונה במקצת בין הקהילות. לעומת מנהגי הספרדים ויהדות תימן, האשכנזים נוהגים להתחיל לומר את הסליחות תמיד במוצאי שבת, ובלבד שיהיו לפחות ארבעה ימי אמירת סליחות לפני ראש השנה. על כן, אם ראש השנה חל בחציו השני של השבוע (ביום ה' או בשבת), מתחילים לומר את הסליחות בתחילת השבוע שחל בו ראש השנה, ואם ראש השנה חל בחציו הראשון של השבוע (ביום ב' או ג'), בתחילת השבוע הקודם. בהרבה קהילות, ליל הסליחות שאומרים בו את הפיוט "במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה", הוא מהימים הבולטים שבסליחות אלו.[16][17]
נהגו להתכנס בהם במניין יחיד והמוני, והחזנים אשר נבחרו לנהל את תפילת הימים הנוראים היו מוצגים בפני ציבור המתפללים.[18] ימי סליחות בולטים נוספים בסדר האשכנזי, הם ערב ראש השנה בו אומרים סליחות ופיוטים רבים,[19] המכונה "זכור ברית" על שם הפיוט המרכזי, והסליחות האחרונות שלפני ערב יום הכיפורים המכונות "י"ג מידות" (בחלק ממנהגי האשכנזים, פיוט זה נאמר ביום אחר), בהם אומרים את פיוט אזכרה אלהים ואהמיה. בקהילות בהם היה חזן מקצועי ומקהלה נהגו לשיר את הסליחות בלחנים שהולחנו במיוחד לשם כך. בימינו בארץ, ליל סליחות נערך בבתי כנסת המרכזיים ("בית הכנסת הגדול") של ערים שונות בניהול חזנים מפורסמים ומקהלות, והם משודרים בתקשורת הציבורית.
במוצאי שבת אור לכ"ט באלול תש"ז (13 בספטמבר 1947) כחודשיים לפני ההצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה והקמת מדינת ישראל שנערכה ב-29 בנובמבר 1947, ערכו מעפילי האונייה אקסודוס תפילה המונית של ליל הסליחות, לאור נרות ועם סידור יחיד, על סיפון האוניה אושן ויגור מול נמל המבורג לקראת הורדתם הכפויה שם. בתפילה השתתפו כ-200 מעפילים. המעמד תרם לתחושת אחדות בקרב המעפילים ונחישותם למאבק על הזכות לארץ, שהדיווחים התקשורתיים עליה היו בין המרכיבים המרכזיים בהשפעה על דעת קהל חיובית בעולם ובכך סייעו בסופו של דבר לתוצאת ההצבעה החיובית באו"ם.[20][21][22]
הזמן ביום בו אומרים סליחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתוך פיוטי סליחות שונים, ניכר שבעת חיבורם נהגו לומר את הסליחות בשעת חצות, או בשעת בוקר מוקדמת מאוד, טרם עלות השחר. מטעם זה, ביהדות תימן קוראים לסליחות "אשמורות". כיום, יש שממשיכים במנהגים אלו, ועל פי רוב הסליחות נאמרות בבוקר לפני תפילת שחרית, גם כאשר היא מאוחרת יותר. יש המתקשים לקום מוקדם מהרגלם לאמירת הסליחות, ולכן אומרים אותן בסמוך לתפילת מנחה (לפניה או לאחריה). בקהילות הספרדיות של מערב אירופה נהוג לומר סליחות מקוצרות כחלק מתפילת ערבית.[23]
ישנם פוסקים האוסרים לומר סליחות מתחילת הלילה עד חצות הלילה, היות שעל פי הקבלה, החצי הראשון של הלילה הוא זמן דין, ואין לבקש בו רחמים.[24] אולם ישנם שכתבו שמותר לומר סליחות מתחילת האשמורת התיכונה של הלילה, כלומר משעתיים לפני חצות,[25] וכך נהוג במספר קהילות אשכנזיות. דעת הרב משה פיינשטיין שכאשר יש חשש שיתבטלו הסליחות יש לאומרם בכל זמן.[26] בסליחות הראשונות של האשכנזים, הנאמרות במוצאי שבת, רווח המנהג לאומרן דווקא בלילה, ולא לפני תחילת שחרית, ולכן קהילות נוספות נוהגות לאומרן לפני חצות הלילה.[27]
זמן סיום אמירת הסליחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי רוב המנהגים, אמירת הסליחות שמחוץ לתפילה נמשכת עד ט' בתשרי, ערב יום הכיפורים, וביום הכפורים עצמו משולבים קטעי סליחות בתוך התפילות וביניהן. מנהג חסידות חב"ד שונה, ולפיו אומרים סליחות רק עד צום גדליה, כאשר הסליחות עד ערב ראש השנה נאמרות בנפרד מסדר התפילה, ואילו הסליחות ביום צום גדליה נאמרות כחלק מן התפילה, כמו בשאר הצומות. ההסבר בחב"ד הוא שהתוספת בעבודת ה' שבדיבור מסתיימת בראש השנה, וממנו ואילך מוסיפים במעשה ובמחשבה.
סדר הסליחות ונוסחן[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסליחות מורכבות מפסוקים, תפילות וקטעי פיוט הנעים בין תפילות 'י"ג מידות', 'וידוי', ו'נפילת אפים'.
קטעי הפיוט נכתבו על פי רוב בתקופת הגאונים ובימי הביניים, ויש כמה קטעים המוזכרים בגמרא.[28] בין כותביהם נמצאים רבנים מפורסמים כרבי שלמה הבבלי, רבנו גרשום, רבי שמעון בן יצחק, רבי שלמה אבן גבירול, רש"י, רבי אלעזר מוורמייזא ועוד.
ברוב[29] נוסחי הסליחות, פותחים באמירת מזמור אשרי יושבי ביתך ובחצי קדיש,[30] וחותמים בקדיש תתקבל.[31]
עד לסוף תקופת הראשונים בחירת הפיוטים הייתה נתונה לבחירתו האישית של החזן או השמש.[32] במהלך השנים, התקבעו סדרי פיוטים קבועים בקהילות, בהם נקבע מראש אילו פיוטים יאמרו באיזה יום ובאיזה סדר. באשכנז, הקהילה האחרונה בה נקבע סדר סליחות קבוע היא וורמייזא, לאחר חידוש הקהילה בשנת ה'תנ"ט. המנהג המקורי השתמר בקהילות איטליה עד לא מכבר, ברם בתקופה האחרונה נתקבע מעין נוסח אחיד של פיוטים בקהילות שעדיין שומרות על מנהג זה.[33][34]
הנוסח האשכנזי משמר תבנית קבועה המורכבת משלוש עשרה מידות, וידוי ופסוקים עם פיוטים מתחלפים מדי יום, בעוד הנוסח ברוב קהילות הספרדים אינו משתנה מיום ליום. במספר קהילות בצפון אפריקה קיימים סדרי סליחות הכוללים פיוטים מתחלפים לימים שונים, כגון שפתי רננות של יהודי לוב וג'רבא שמכיל מעמדי סליחות לימי שני, חמישי ושבת (בשאר הימים נאמרות הסליחות הספרדיות הרגילות) וסליחות כפי מנהג גרדאיא באלג'יריה. בקרב חלק מקהילות גאורגיה, נהוג להוסיף אחרי פיוט "אדון הסליחות", פיוט על סדר הא' ב' הפותח במילים "יה אדיר אדיר אתה", ובסיום הסליחות את הפיוט "בת אהובת אל קמה בשחר".
ככלל, במנהגי הסליחות השתמר פיצול רב יותר בין הקהילות מאשר בנוסחי התפילה הקבועה ומנהגי החגים. דרך משל, אף על פי שבין האשכנזים התקיימו בכל השנה שני ענפי-נוסח בלבד – נוסח אשכנז המזרחי (נוסח פולין) ונוסח אשכנז המערבי – בסדר הסליחות ענפים אלו מפוצלים למנהגים קטנים יותר, לעיתים של קהילה בודדת. למעשה, שלשה עשר[35] סדרי סליחות שונים זכו לשרוד באשכנז עד לדפוס:[36] אשכנז הכללי (פפד"מ),[37] ב) עלזאס,[38] ג) פיורדא-נירנברג,[39] ד) וורמייזא,[40] ה) פלאס (אנ'),[41] ו) שוואבן-שווייץ,[42] ז) קוילן,[43] ח) האשכנזים שבאיטליה,[44] ט) ליטא,[45] י) פולין,[46] יא) בהמן-אונגארן,[47] יב) פוזנא-הורודנא,[48] יג) בית הכנסת הישן בפראג.[49] נוסחאות א-ח שייכים לענף אשכנז המערבי, ואילו נוסחאות ט-יג שייכים לענף אשכנז המזרחי. לרוב, לכל ענף היה מבנה כללי קבוע, והנוסחים השונים התפלגו בסדר הספציפי של הסליחות.[50] מבין נוסחים אלה, הנפוצים ביותר בקהילות בישראל ובארצות הברית כיום הם פולין (י) וליטא (ט), ואילו נוסח בהמן (יא) הוא הנפוץ בקהילות אנגליה.[51]
בקשות שנכתבו בארמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסליחות ישנן בקשות שנכתבו בארמית, כגון מחי ומסי ועוד. על בקשות אלה יש מחלוקת האם ניתן לומר אותן בתפילת יחיד, והדעה המקובלת היא שאין לאומרם ללא מניין. על פי התלמוד,[52]חלק מן הפוסקים כתבו שאסור ליחיד לומר בקשות בלשון ארמי אלא רק כאשר הם נאמרים בתפילת הציבור,,[53] וכך נפסק בשולחן ערוך.[54] על פי פסיקה זו, קבע רבי אליה שפירא שיחיד האומר סליחות ידלג הבקשות שנכתבו בארמית,[55] ודבריו הובאו בפוסקים האחרונים, כגון משנה ברורה וילקוט יוסף.[56] מנגד, ישנם פוסקים הסבורים שממקורות אחרים עולה שמותר לומר בקשות בלשון ארמי,[57] ושכך היה המנהג בעדות שונות (עיראק, תוניס, תימן ומרוקו), ולכן מתירים אמירת הסליחות שבארמית גם ביחידות.[58]
פיוטים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הנשמה לך | אדון הסליחות | מכניסי רחמים |
|---|---|---|
|
|
|
הפיוט אדון הסליחות הוא הפיוט המפורסם ביותר בתרבות הישראלית, ומסמל עבור רבים את אווירת הסליחות ויום הכפורים. הפיוט מקובל בכל קהילות הספרדים, מיהדות מרוקו שבמערב ועד יהדות הודו שבמזרח. בנוסף, הפיוט מושר בנוסח איטליה.[59]
הפיוט מכניסי רחמים עורר פולמוס סוער, שכן הוא כתפילה אל המלאכים, דבר המנוגד לדברי רבי יודן בתלמוד הירושלמי: ”רַבִּי יודָן אָמַר...לא יִצְוַוח, לֹא לְמִיכָאֵל וְלֹא לְגַּבְרִיאֵל, אֵלָא לִי יִצְוַוח, וַאֲנִי עוֹנֶה לוֹ מִיָּד.” (ירושלמי ברכות ט א), וכן לעיקר האמונה החמישי לפי הרמב"ם. לעומת המתנגדים, התומכים מסתייעים בכך שהתפילה מופיעה כבר בסדר רב עמרם גאון, וכן במאמרי חז"ל דוגמת ”למה יוצאין לבית הקברות...וחד (ואחד האמוראים) אמר: כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים” (תענית טז א), וכן ”ויעלו בנגב...הלך ונשתטח על קברי אבות...אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים” (סוטה לד ב). התומכים באמירתו, מחלקים בין בקשה מהמתים או המלאכים עצמם, שאסורה, לבין הבקשה שיבקשו מהבורא רחמים, ובפיוט, שיכניסו את תפילותינו. אחרים טענו שבתפילה זו הכוונה לבקשה מהבורא עצמו, בדרך מכובדת: ”אינו אלא דרך שפלות ועבדות שמדבר אל המלך, ליועציו לדבר למלך שהוא בוש לקרוב אל המלך ואין זה דרך אמצעי כלל”.[60]
הפולמוס לא הוכרע, וגם בימינו, יש האומרים אותו ויש הנמנעים מאמירתו.[61]
סליחות במועדים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוהגים לומר סליחות גם בתענית ציבור, בין בתעניות החורבן הקבועות (שבעה עשר בתמוז, תענית אסתר ועשרה בטבת) ובין בתעניות ציבור אחרות, כתענית בה"ב הנהוגה בקרב האשכנזים. יש הנוהגים להתענות ולומר סליחות גם בערב ראש חודש, המכונה יום כיפור קטן, ובימי השובבי"ם. בנוסף על כך, בקהילות רבות היו נהוגות תעניות ציבור מקומיות לרגל מאורעות שאירעו באותה קהילה, ואף בהן נאמרו סליחות, לעיתים סליחות שנכתבו במיוחד עבור יום זה ולעיתים סליחות רגילות. למשל, ביהדות פולין נהגו לומר סליחות בכ' בסיוון על פי תקנת הש"ך וועד ארבע ארצות, לזכר גזירות ת"ח-ת"ט. כיום השתמר מנהג אמירת הסליחות רק במספר חצרות חסידיות. יום זה נקבע כיום תענית כבר בזמן הראשונים עקב עלילת הדם בבלואה בצרפת בשנת ד'תתקל"א 1171, ואף אז נקבעו סליחות ביום זה.[62]
המנהג המקורי הוא לומר סליחות בתענית ציבור בתוך חזרת הש"ץ, בברכת סלח לנו (ומכאן השם 'סליחות'), אולם במרבית הקהילות עברו לומר אותן לאחר חזרת הש"ץ, בחלק התחנון, בעקבות פסק השולחן ערוך.[63]
בתשעה באב נהגו בבבל בימי הגאונים לומר סליחות כבכל תענית ציבור (כמופיע למשל בסדר רב עמרם גאון ובסידור רב סעדיה גאון), וכך נהגו גם בנוסח ספרד העתיק. אולם, בתקופה מסוימת חדלו הספרדים מכך, וכיום אין מנהג האומר סליחות בתשעה באב, אלא קינות לתשעה באב.[64]
בצום גדליה, למנהג האשכנזים (למעט חב"ד) אין אומרים סליחות בתפילת שחרית ככל תענית ציבור, כיוון שכבר אמרו סליחות באשמורת הבוקר ככל ימי עשי"ת (אולם משלבים בסליחות באשמורת פיוטי סליחות שעוסקים בצום גדליה). בנוסח הספרדים ובנוסח איטליה אומרים סליחות פעמים, הן באשמורת ככל עשי"ת והן בתפילת שחרית כתענית ציבור.[65]
נוסף לסליחות בתענית ציבור, היו קהילות אשכנזיות שנהגו לומר סליחות בליל הושענא רבה.[66] כמו כן, היו חברות שומרים לבקר שנהגו לומר סליחות בכל יום שאומרים בו תחנון, ואמרו תחינות ופיוטים אחרים בימים שאין בהם תחנון.[67]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שולמית אליצור, למקורם של פיוטי הסליחות, תרביץ פד, חוברת ד, תמוז תשע"ו, עמ' 503-542, וכן תקציר המאמר.
- דניאל גולדשמידט, מבוא, סדר הסליחות כמנהג ליטא וקהילות הפרושים בארץ ישראל, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ל, עמ' 5–23, באתר אוצר החכמה.
- הרב אבירן יצחק הלוי, מבוא לסדר הסליחות, סדר הסליחות כמנהג הספרדים ובני עדות המזרח, בני ברק תש"ן, עמ' א-מד, באתר אוצר החכמה.
- אלעד פורטל, אילת השחר - דיואן לימי הסליחות, פיוטי הסליחות שחוברו בצפון אפריקה בין השנים 1391–2001, הדסים, תשע"ג.
- לקט פיוטי סליחות, מאת פיטני אשכנז וצרפת, אסף מכתבי יד דניאל גולדשמידט, הגיה עיבד ובאר אברהם פרנקל, ירושלים תשנ"ג. 2 כרכים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אליעזר מלמד, הלכות אלול וסליחות, באתר פניני הלכה
- סליחות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מתיה קם, סליחות, באתר "תרבות•il"
- סדר הסליחות עדות המזרח מנוקד באתר פרשת יהדות
- חודש אלול חודש הסליחות - באתר מט"ח
- רחל קולנדר, תפילת הסליחות והמוזיקה שלה בקהילות הקראים בישראל, פעמים 32, תשמ"ז 1987, עמ' 82-93
- הרב אליהו רחמים זייני, "סליחות, תשובה, רחמים", מאמר מתוך אתר ישיבת אור וישועה.
- פיוטים לסליחות מאתר הזמנה לפיוט.
- פיוטים לסליחות באתר הספרייה הלאומית
- הרב ברוך שלום הלוי אשלג, "סליחות", מאמר מתוך שלבי הסולם-מועדים.
סליחות בנוסח עדות המזרח עם החזן משה חבושה באתר יוטיוב אלול תשע"ז- נוסח הסליחות השלם לעדות המזרח ויהודי ספרד באתר אשובה
- מפתח משולב לסדר פיוטי הסליחות שבנוסחי ליטא ופולין
- מידע על סליחות בקטלוג הספרייה הלאומית
- יואל פינקלמן, ספר התפילה העברי הראשון שהודפס אי פעם, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אוגוסט 2021
- סליחות, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- הערך "סליחות", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- מאמרים בנושא סליחות, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שולמית אליצור, למקורם של פיוטי הסליחות, תרביץ פד [ד], תמוז תשע"ו, עמ' 503.
- ^ עיין לעניין זה בסידור רב סעדיה גאון את תיאור הסליחות, עמ' רפט–שמג, (תחילה סליחות לתפלות השונות של יום הכפורים ואחר כך לתעניות השונות), ואחריו את הבאת הרחמין לעשרת ימי תשובה, עמ' שמג–שמז.
- ^ 1 2 אליצור, "למקורם של פיוטי הסליחות", עמ' 504–508.
- ^ ראו לעניין זה שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקס"ו, סעיף ד', ומשנה ברורה, סימן תקס"ו, סעיף קטן ט"ז.
- ^ רב האי גאון,דבריו הובאו בספר ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תקפ"א
- ^ כך העיד רב האי גאון על מנהג פרס
- ^ תשובות גאוני מזרח ומערב סימן קכ"ב, וכן הוא בנוסח ארם צובא הנדפס, אלא ששם כתוב לומר סליחות רק בימי שני, חמישי, שבת וראש השנה (כלומר בימים שקוראים בתורה).
- ^ ספר אבודרהם עמוד ר"ס
- ^ ר"ן דף ג עמוד א
- ^ הרב זכריה אלצ'אהרי בספר המוסר (מהדורת יהודה רצהבי) עמוד 247
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"א, סעיף א'.
- ^ רמ"ע מפאנו עט, כה"ח א.
- ^ הגהת הרמ"א על השולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"א, סעיף א' בשם ספר מנהגים למהר"ם מרוטנבורג עמוד 38
- ^ עיין בית יוסף סוף סימן תרב. אולם, סליחות לימים אלו מופיעות ב"שפתי רננות", סליחות כמנהג לוב וג'רבה. עיין גם למטה סדר הסליחות ונסחן על שפתי רננות.
- ^ מחזור כל השנה כפי מנהג ק"ק איטאלייאני (מחזור שד"ל), ליוורנו תרט"ז, חלק ימים נוראים, דף א עמוד א, וכך הוא גם במחזור רמ"ו. בכת"י המבורג 120, דף 49א, מופיע אותה רשימה, אלא כשחל ר"ה בג' בשבת, מתחילין ביום ה' שלפניו ולא ביום ב' שבוע וחצי לפניו.
- ^ אבל בהרבה קהילות מקפידים גם ביום זה לקום באשמורת לומר הסליחות, ויום זה אינו בולט יותר משאר הימים חוץ מהיותו הראשון.
- ^ בכמה קהילות קיימים מנהגים ייחודים אחרים ליום ראשון של סליחות, כגון צום או חצי צום, וכן ביקור לבית הקברות.
- ^ עיר וחזניה, תולדות החזנות בווינה, עקיבא צימרמן. בספרות ההלכה ישנם דיונים על תנאי השכר של החזנים, דיור לצד בית הכנסת, ועל הופעתם בליל הסליחות.
- ^ וכן בערב יום הכיפורים בקהילות אשכנז המערבי שנוהגים להאריך כמו בערב ראש השנה.
- ^ על שיחה עם שניים ממנהיגי ספינת המעפילים (באנגלית) (תוכנית הרדיו במקורה הייתה בעברית, אתר ערוץ שבע)
- ^ אביבה חלמיש, The Exodus affair: Holocaust survivors and the struggle for Palestine, Choice Reviews Online 36, 1999-03-01, עמ' 36–4061-36-4061 doi: 10.5860/choice.36-4061
- ^ מפורט דה ברוק עד המבורג - אקסודוס מאיר שוורץ, מתוך "בשדה חמד" עיתון לחינוך הממלכתי דתי, גיליון 4, תשנ"ד (סביבות 1994, אתר דעת)
- ^ ראו: הרב שם טוב גאגין, כתר שם טוב, חלק שישי עמוד 13 המציין כי "המנהג בלונדון ואמשטרדם שנוהגים לומר סליחות קצר ומלוקט בערבית, מזה שאומרים באשמורת. ואומרים אותו קודם קדיש תתקבל...". ראו גם: הרב דוד די סולה פול, סידור כפי מנהג הספרדים באמריקא עם תרגום אנגלי, ניו יורק, 2001 עמוד 392
- ^ ספר שער הכוונות דף נ"ב עמוד ד'. דבריו הובאו בספרו של הרב אברהם אבלי הלוי גומבינר "מגן אברהם" סימן תקסה. ס"ק ה'. לדעת הרב עובדיה יוסף בשו"ת יחוה דעת חלק א' סימן מו, קיים איסור להשתתף בסליחות אלו.
- ^ רבי שלום פרלוב מבראהין, משמרת שלום, ורשה, תרס"א, סי' מא, באתר היברובוקס
- ^ שו"ת אגרות משה חלק ב' סימן קה. "כי בדברים אלו אין מקור מגמרא, אלא הם מדברי רבותינו האחרונים על פי ספרי הקבלה שמסתבר שאין בזה עניין איסור".
- ^ אולם, לא ברור המקור למנהג זה, ובקהילות אשכנז המרעבי וכן בהרבה קהלות אשכנז המזרחי, נוהגים לאומרם דווקא בבקר כמו שאר ימי הסליחות. יש לציין שבתוך הפזמון במוצאי מנוחה שאומרים בליל זה לכל המנהגים מוזכר שאומרים אותם בזעקתם בעוד ליל, וברור שהכונה לסוף הלילה
- ^ לדוגמה, הפיסקה "מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה" מוזכרת בגמרא תענית טו.
- ^ בחלק ממנהגי סליחות של קהילות אשכנז המערבי, לא אומרים אשרי, פותחים באדון עולם, ואומרים חצי קדיש רק אחרי י"ג מידות הראשון. עיין סליחות כמנהג אשכנז, רעדלהיים תרט"ו הזמין כאן
- ^ לקדיש זה התנגד הרב יהושע הנגיד בתשובותיו סימן ח
- ^ אמנם, הרמב"ם התנגד לאמירת הקדיש אחרי הסליחות. שו"ת הרמב"ם פאר הדור סימן ק"ל
- ^ סדר רב עמרם גאון עמוד קנג. סידור רב סעדיה גאון עמוד שמג.
- ^ בעיקר בערים מילאנו וטורינו. ברומא אומרים סליחות כמנהג הספרדים במערב אירופה מאז סוף המאה ה-19, וכן נוהגים גם בבית כנסת האיטלקי בירושלים.
- ^ מנחם עמנואל הרטום, מחזור מנהג איטלייאני, כרך ב: ראש השנה, שלוש רגלים, סליחות, ירושלים תשס"ה עמוד 953.
- ^ לנוסח ארבע עשרה אפשרי, ראו דוד חיים רוט נוסח סליחות אשכנזי מודפס ארבע עשרה בלתי ידוע, ספרים בלוג, 2015.
- ^ ראו דניאל גולדשמידט, סליחות מנהג פולין, מוסד הרב קוק תש"ל, בהקדמה עמ' 7.
- ^ לדוגמה, סדר סליחות מכל השנה כמנהג אשכנז, רעדלהיים תרט"ו.
- ^ לדוגמה סליחות כמכל השנה כמנהג מדינת עלזאס, זולצבאך תקצ"ב.
- ^ לדוגמה, סליחות... על פי סדר קהל נירנברג, תקט"ז.
- ^ זהו הנוסח הקבוע שנקבע לאחר תנ"ט בידי הרב יאיר חיים בכרך, עד אז נהגו בעיר לומר סליחות ע"פ בחירת השמש. השינויים בין מנהג פפד"מ ונוסח זה נדפסו במערבות יוצרות וזולתות וסליחות עם הפסוקים ומנהגים דק״ק ווירמיישא, פפד"מ תע"ד.
- ^ לדוגמה סליחות כמנהג פֿלאָס, זולצבאך תר"ג.
- ^ לדוגמה סליחות כמנהג מדינות שוואבן ושווייץ, ווילהרמרש דארף תצ"ז.
- ^ ידוע רק עותק אחד בעולם, הנמצא בספריה הבודליינית; בספרייה הלאומית יש עותק צילום מהספרייה הבודליינית. על מנהג זה כתב דניאל גולדשמידט, "על סדר הסליחות כמנהג מדינת קוילן", ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי א (תשי"ט), עמ' 91–96; נדפס שנית בתוך מחקרי תפילה ופיוט (הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1978), עמ' 31–37. אפשר לראות סריקה של הצילום שנמצא בספרייה הלאומית בויקישיתוף.
- ^ לדוגמה סליחות מכל השנה כמנהג האשכנזים, ויניציאה ש"ח. סדר זה נהג גם במדינת במברג.
- ^ לדוגמה סליחות מתוקנתות ומסודרות כמנהג קהילות קדושות המדינות ליטא, אמשטרדם תקס"ד.
- ^ לדוגמה סדר סליחות כמנהג פולין קטן ופולין גדול, זיטאמיר תר"ז.
- ^ לדוגמה סליחות מכל השנה כמנהג ק"ק פיהם פולין מערהרין איסטרייך, אמשטרדם תקמ"ד.
- ^ לדוגמה סדר סליחות לימים נוראים כמנהג פוזנן והוראדני ועוד קהלות רבות, (וילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ז), באתר אוצר החכמה.
- ^ שעל חורבותיו קם מאוחר יותר בית הכנסת הספרדי (פראג). לדוגמה, סליחות כסדר בית הכנסת הישנה, פראג שס"ה (בסריקה יש כמה עמודי כתב יד לפני תחילת הספר המודפס).
- ^ אולם, יש שינויים במבנה גם בתוך הענפים. לדוגמה, בנוסח ליטא (בדומה למהגים של מערב אירופה), אומרים פיוט ה"עקידה" לפני ה"פזמון", ואילו בשאר נוסחאות אשכנז המזרחי אומרים את ה"עקידה" אחרי ה"פזמון". בנוסח ליטא אומרים ארבעה פיוטי "פזמון" בערב ראש השנה, לעומת שנים בשאר הנוסחאות.
- ^ יש לשים לב כי בספרי הסליחות, לעיתים הבחנת המנהגים שונה מהרשום לעיל, ועלולה להטעות את הקורא. לדוגמה, בסליחות פראג 1836, כתוב בשער מנהג פולין, אבל הוא באמת מנהג בהמן. דניאל גולדשמידט, סדר הסליחות כמנהג פולין, ירולשים תש"ל, עמ' 7 בהקדמה.
- ^ לגבי אמירת תפילה לרפואת החולה בארמית תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ב, עמוד ב'.
- ^ כך דעת הרב יהודה בר יקר, ועוד. ראה אספת השיטות בשו"ת יחווה דעת חלק ג' סימן מ"ג.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"א, סעיף ד'
- ^ אליה רבה, סימן תקפ"א
- ^ משנה ברורה, סימן תקפ"א, סעיף קטן ד'; הרב יצחק יוסף, "ילקוט יוסף", סימן תקפא – מדיני הסליחות, סעיף יד.
- ^ "תפילה נאמרת בכל לשון"משנה, מסכת סוטה, פרק ז', משנה א'. ראה פירוש שם טוב על משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק א', הלכה ד'.
- ^ כך דעת הרב מאיר מאזוז, בית נאמן, גיליון 78, אות לא
- ^ אדון הסליחות באתר הפיוט והתפילה.
- ^ שו"ת מהר"י ברונא, רע"ה.
- ^ ליישוב אפשרי בין השיטות, עיין סדור אוצר התפלות, ווילנא תרע"ה, מבוא חלק ג 'למי מתפללין'. לרשומה בקטלוג הספרייה הלאומית.
- ^ ראו לקורות הגזרות על ישראל.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקס"ו, סעיף ד'.
- ^ דניאל גולדשמידט, סדר הקינות לתשעה באב: כמנהג פולין וקהילות האשכנזים בארץ ישראל, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ח, מבוא, עמ' ז-ח., באתר אוצר החכמה
- ^ מחזור שד"ל, חלק ב, נז ע"ב.
- ^ ראו במחזור כל בו באתר היברובוקס, וראו גם את קונטרס הסליחות שהדפיסו בקראקא, כנראה באמצע המאה ה-19.
- ^ הסדר של אחת מהחברות האלה נמצא בסדר תחנונים ופיוטים ופזמונים וקינות אשר הסכמו לאמר בכל יום כל ימות השנה החברה הקדושה שומרים לבקר אשכנזים, הנמצא באתר היברובוקס. כמו כן, שלמה גייגר, ספר דברי קהלת, פפד"מ תרכ"ב, עמוד ט, כותב שבעבר הייתה חברה כזו בפפד"מ וכבר בזמנו (תקע"ח) נתבטלה.
| יום הכיפורים | ||
|---|---|---|
| ערב יום הכיפורים | כפרות • סעודה מפסקת | 
|
| מצוות היום | חמשת העינויים • שעיר לעזאזל • יום הכיפורים בבית המקדש | |
| תפילות ופיוטים | סדר תפילות יום הכיפורים • לך אלי תשוקתי • תפילה זכה • כל נדרי • וידוי • סליחות • י"ג מידות • אבינו מלכנו • הנני העני ממעש • ונתנה תוקף • סדר העבודה • מראה כהן • על ישראל אמונתו • תפילת נעילה • פיוטים נוספים | |
| מנהגים | ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם • קיטל • תקיעת שופר • ספר יונה | |
| שונות | מסכת יומא • עשוראא • יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים • יום כיפור קטן | |
| סדר תפילות יום הכיפורים על פי ההלכה הנוהגת כיום | ||
|---|---|---|
| טרם החג | כפרות • תפילת מנחה • סעודה מפסקת |
|
| ערבית | לך אלי תשוקתי/תפילה זכה • כל נדרי • תפילת שבע עם וידוי • סליחות • וידוי | |
| שחרית | תפילת שבע עם וידוי • וידוי • אבינו מלכנו • קריאת התורה והפטרה • תפילה לשלום המדינה או תפילה לשלום המלכות • ונתנה תוקף | |
| מוסף | תפילת שבע עם וידוי • עלינו לשבח • סדר העבודה • ברכת כהנים • סליחות • וידוי | |
| מנחה | אשרי יושבי ביתך • קריאת התורה • תפילת שבע עם וידוי • סליחות | |
| תפילת נעילה | אשרי יושבי ביתך • תפילת שבע עם וידוי • חזרת הש"ץ • וידוי וברכת כהנים • סליחות • תקיעת שופר • לשנה הבאה בירושלים • תפילת ערבית • ברכת הלבנה | |
| שונות | יום הכיפורים בבית המקדש • שעיר לעזאזל • עבודת כהן גדול • חמשת העינויים • יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים • פיוטי יום הכיפורים | |
