סלאבן ביליץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלאבן ביליץ'
מידע אישי
לידה 11 בספטמבר 1968 (בן 55)
ספליט שביוגוסלביה
שם מלא סלאבן ביליץ'
גובה 1.88 מטר
עמדה בלם
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1987−1993
1993−1996
1996−1997
1997−2000
2000−2001
היידוק ספליט
קארלסרוהה
וסטהאם יונייטד
אברטון
היידוק ספליט
109 (13)
66 (5)
48 (2)
30 (0)
9 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1990–1999 קרואטיה 44 (3)
קבוצות כמאמן
2001–2003
2004–2006
2006–2012
2012–2013
2013–2015
2015–2017
2018–2019
2019−2020
2021–2022
2022–2023
2023–
היידוק ספליט
נבחרת קרואטיה עד גיל 21
נבחרת קרואטיה
לוקומוטיב מוסקבה
בשיקטש
וסטהאם יונייטד
אל-איתיחאד
וסט ברומיץ' אלביון
בייג'ינג גואואן
ווטפורד
אל פתח
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

סלאבן ביליץ'קרואטית: Slaven Bilić; נולד ב-11 בספטמבר 1968 בספליט) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל המאמן את קבוצת אל-פתח.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביליץ' גדל בספליט, והחל לשחק כדורגל בגיל 9, במסגרת מועדון הכדורגל המקומי היידוק ספליט. בשנת 1987 הצטרף לסגל הקבוצה הבוגרת של היידוק, ושיחק בה במשך 6 עונות. ב-1993 עבר לבונדסליגה, והחל לשחק בקבוצת קרלסרוהה. במדיה של קבוצה זו הגיע לחצי גמר גביע אופ"א ב-1994.

בינואר 1996 רכשה את כרטיס השחקן שלו קבוצת הכדורגל האנגלית וסטהאם יונייטד, תמורת 1.3 מיליון ליש"ט. בעקבות הופעותיו במדי נבחרת קרואטיה בטורניר יורו 1996, שנערך באנגליה באותה שנה, עלה מעמדו, ובראשית 1997 נמכר כרטיסו לאברטון תמורת 4.5 מיליון ליש"ט. ביליץ' היה אמור להתחיל לשחק בקבוצה כבר בחודש מרץ, אך העדיף לסיים את העונה בווסטהאם, ולעבור רק בעונה שלאחר מכן.

במונדיאל 1998 היה ביליץ' שותף לזכייתה של נבחרת קרואטיה במקום השלישי, בהופעתה הראשונה אי פעם בטורניר זה. אחרי המונדיאל סבל ממתיחה במפשעה, שבשלה החמיץ את תחילת העונה הבאה. עם שובו, השתלב מחדש בסגלהּ של אברטון, אך עקב פציעות והשעיות לא מימש את הפוטנציאל שלו. ביולי 1999 החליטה אברטון לשחרר את ביליץ'. הוא חזר לקרואטיה ועבר לגור בזגרב, אך לא מצא קבוצה חלופית, והתאמן רק במסגרת נבחרת קרואטיה. עקב תנאי החוזה שלו, נאלצה אברטון להמשיך לשלם לו 27 אלף ליש"ט לשבוע, עד ש-28 חודשים לפני פקיעת החוזה סיכמו הצדדים שביליץ' יקבל מענק חד פעמי של מיליון ליש"ט.

לאחר מכן שב ביליץ' לקבוצת נעוריו, היידוק ספליט, שיחק במסגרתה תשעה משחקים, וסיים את הקריירה כשחקן פעיל.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2001 מונה ביליץ' למאמנה של היידוק ספליט, וזכה עמה בגביע הקרואטי ב-2003. בשנת 2004 מונה לאמן את הנבחרת הצעירה של קרואטיה, לצד אליושה אסנוביץ'. הנבחרת העפילה לאליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 באותה שנה.

ב-2006 מונה למאמנה של נבחרת קרואטיה, לקראת מוקדמות יורו 2008. ביליץ' ספג ביקורת לאחר משחקה הרשמי הראשון של הנבחרת בהנהגתו, אותו סיימה בתיקו אפס מול נבחרת רוסיה במוסקבה, לאחר שלא כלל בסגל את דריו סרנה, איביצה אוליץ' ובושקו בלבן, עקב היעדרותם מכמה ממשחקי הנבחרת. בסופו של דבר סיימה נבחרת קרואטיה את משחקי המוקדמות בהצלחה רבה. היא רשמה הפסד בודד (במקדוניה) וניצחה פעמיים את נבחרותיהן של אנגליה וישראל. בטורניר היורו עצמו, ניצחה הנבחרת בכל משחקיה בשלב הבתים, לרבות את נבחרת גרמניה, אך הודחה בשלב רבע הגמר בידי נבחרת טורקיה. במוקדמות מונדיאל 2010 סיימה קרואטיה את שלב הבתים במקום השלישי, אחרי אנגליה ואוקראינה, ולא הצליחה להעפיל למונדיאל. חרף הכישלון, המשיך ביליץ' בתפקידו כמאמן הנבחרת. ביליץ' הוביל את קרואטיה ליורו 2012 שם סיימה במקום השלישי בבית C. במהלך כהונתו של ביליץ' כמאמן הנבחרת הושמעו נגדו טענות לפיהן הוא נוהג להשמיע שחקנים שירים של להקת הרוק תומפסון, שלחלקם מסרים לאומניים ואף נאו-נאציים[1].

לאחר טורניר יורו 2012 מונה ביליץ' למאמנה של לוקומוטיב מוסקבה מהליגה הרוסית לאחר עונה אחת בתפקיד מונה ביליץ' למאמן בשיקטאש הטורקית.

ביוני 2015 מונה ביליץ' למאמן ווסטהאם מהפרמייר ליג, עונתו הראשונה בווסטהאם הייתה מוצלחת והקבוצה השיגה את הכרטיס למוקדמות הליגה האירופית. עונתו השנייה הייתה פחות מוצלחת עם החלפת אצטדיון הקבוצה להאצטדיון האולימפי. ווסטהאם הודחה במוקדמות הליגה האירופאית וסיימה במקום ה11 בליגה. ב־4 בנובמבר 2017 לאחר תבוסה 4-1 לליברפול פוטר ביליץ' מאימון ווסטהאם. ב-28 בספטמבר 2018 מונה למאמן אל-איתיחאד הסעודית, בפברואר 2019 פוטר ביליץ' מאימון הקבוצה. ב-13 ביוני 2019 ביליץ' חזר לאנגליה ומונה למאמנה של וסט ברומיץ' אלביון מהצ'מפיונשיפ.

לאחר שהעלה את הקבוצה לפרמייר ליג בסיום עונת 2019/2020, פוטר ביליץ' ב-16 בדצמבר 2020 לאחר פתיחת עונה לא טובה בפרמייר ליג.

ב-6 בינואר 2021 מונה למאמן בייג'ינג גואואן הסינית.


חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לביליץ' תואר במשפטים. לצד עיסוקו בכדורגל, הוא משמש כסולנה של להקת הרוק ראובאו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלאבן ביליץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סיוון כהן, מאמן פאשיסט לנבחרת?, באתר nana10‏, 9 בספטמבר 2009


נבחרת קרואטיהיורו 1996

1 לדיץ' • 2 יורקביץ' • 3 יארני • 4 שטימץ • 5 ירקן • 6 ביליץ' • 7 אסנוביץ' • 8 פרוסינצ'קי • 9 שוקר • 10 בובאן • 11 בוקסיץ' • 12 מרמיץ' • 13 סטאניץ' • 14 סולדו • 15 פבליצ'יץ' • 16 מלדנוביץ' • 17 פמיץ' • 18 ברייקוביץ' • 19 ולאוביץ' • 20 שימיץ' • 21 סביטנוביץ' • 22 גבריץ' • מאמן: בלז'ביץ'

קרואטיהקרואטיה
נבחרת קרואטיהמונדיאל 1998 (מקום שלישי)

1 לדיץ' • 2 קרפן • 3 שריץ' • 4 שטימץ • 5 יוריץ' • 6 ביליץ' • 7 אסנוביץ' • 8 פרוסינצ'קי • 9 שוקר • 10 בובאן • 11 מריץ' • 12 מרמיץ' • 13 סטאניץ' • 14 סולדו • 15 טודור • 16 קוזניקו • 17 יארני • 18 ממיץ' • 19 ולאוביץ' • 20 שימיץ' • 21 יורצ'יץ' • 22 וסילי • מאמן: בלז'ביץ'

קרואטיהקרואטיה
נבחרת קרואטיהיורו 2008

1 פלטיקוסה • 2 שימיץ' • 3 שימוניץ' • 4 רוברט קובאץ' • 5 צ'ורלוקה • 6 וייץ' • 7 רקיטיץ' • 8 ווקוייביץ' • 9 קאליניץ' • 10 ניקו קובאץ' • 11 סרנה • 12 גלינוביץ' • 13 פוקריבאץ' • 14 מודריץ' • 15 קנזביץ' • 16 לקו • 17 קלאסניץ' • 18 אוליץ' • 19 קראנצ'ר • 20 בודן • 21 פטריץ' • 22 פראניץ' • 23 רוניה • מאמן: ביליץ'

קרואטיהקרואטיה
נבחרת קרואטיהיורו 2012

1 פלטיקוסה • 2 סטריניץ' • 3 שימוניץ' • 4 בולייאט • 5 צ'ורלוקה • 6 פראניץ' • 7 רקיטיץ' • 8 ווקוייביץ' • 9 ילאביץ' • 10 מודריץ' • 11 סרנה • 12 קלאבה • 13 שילדנפלד • 14 באדל • 15 ורסאלקו • 16 דוימוביץ' • 17 מנדז'וקיץ' • 18 קאליניץ' • 19 קראנצ'ר • 20 פרישיץ' • 21 וידה • 22 דה סילבה • 23 סובשיץ' • מאמן: ביליץ'

קרואטיהקרואטיה