סי במול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סי במול (באנגלית: B-flat או B♭) הוא הצליל האחד-עשר (לפי שורת חצאי הטונים) לפי הסולם הכרומטי המערבי (הספירה מתחילה מ-דו).

הוא נמצא חצי טון (סקונדה קטנה) מעל לה וחצי טון (פרימה מוגדלת) מתחת לצליל סי, כלומר אנהרמוני ל-לה דיאז (אנ': A♯) על אף שבצורות כיוון מסוימות סי במול נשמע שונה מ-לה דיאז.

כאשר הוא מחושב בכוונון מושווה בהתייחס ל-לה מעל דו אמצעי כ-440 הרץ, התדר של סי במול מעל דו אמצעי הוא בערך 466.164 הרץ.

בעוד שתזמורת סימפונית מכוונת לפי הצליל לה המנוגן על ידי אבובן, תזמורת כלי נשיפה מכוונת בדרך כלל לפי הצליל סי במול המנוגן על ידי טוביסט, קרנאי או קלרניטן.

בגרמניה, רוסיה, פולין וסקנדינביה הצליל סי במול מכונה 'B', כאשר 'H' מייצגת סי-בקר. מאז שנות ה-90 של המאה ה-20, סי במול מסומן לרוב כ-B♭ או 'Bess' במקום 'B' בספרי מוזיקה שוודים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.