סיפר (עיר)

סִיפָּר הייתה עיר עתיקה במסופוטמיה ששכנה על הגדה המזרחית של נהר הפרת. שרידי העיר נמצאים בתל אבו חבה (Tell Abu Habbah) כ-60 ק"מ מצפון לעיר בבל ו-30 ק"מ מדרום מזרח לעיר בגדאד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבליט של האל שמש על הכיסא, מולו המלך הבבלי נבו-אפלה-אידינה מהמאה ה-9 לפנה"ס בין שתי אלוהיות. הכתובת מספרת שהמלך יצר פסל פולחני ונתן זכויות למקדש.

העיר הייתה חלק מצמד ערים תאומות. מול סיפר בגדה המערבית של הפרת שכנה העיר האחות סיפר-אמננום. אף על פי שבאתר הארכאולוגי נמצאו אלפי לוחות חרס בכתב יתדות, הם לא הצליחו לשפוך אור רב על ההיסטוריה של העיר.

הממצא הקרמי באתר מצביע שהעיר התקיימה כבר בתקופת אורוכ (4000 עד 3100 לפנה"ס). עיקר חשיבותה של העיר היה באלף השלישי לפנה"ס, בתקופה הבבלית הקדומה שהתקיימה באלף ה-2 לפנה"ס, ובתקופה הנאו-בבלית באלף ה-1 לפנה"ס.

במאה ה-7 לפנה"ס, התקיים מאבק בין נבופלאסר שהפך בהמשך למלך בבל והמלך האשורי סין-שר-אישכון על השליטה באזור, העיר הייתה אחת הערים שהופיעה בכתובים שעליה התנהל המאבק בין שני הצדדים. בשנת 625/624 לפנה"ס יצא הצבא האשורי לכבוש את העיר סיפר וכנראה כבש אותה.

העיר המשיכה להתקיים גם בתקופה האחמנית בתקופת הממלכה הסלאוקית ובתקופת האימפריה הפרתית, אבל בחשיבות הולכת ופוחתת.

העיר שימשה כעיר הפולחן של אל השמש שמש ששכן במקדש אי-באבארה.

מלכי סיפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרוט מחרס של חמורבי המספר על שיקום חומות העיר סיפר, מוזיאון הלובר
הגליל של נבונאיד המספר על שיקום המקדש של עישתר ושל האל שמש. המוזיאון הבריטי

ברשימת המלכים השומרית, מלכה של סיפר אנ-מן-דור-אנה מופיע בה כאחד המלכים המוקדמים של התקופה הקדם-שושלתית. המלך הבבלי מהתקופה הבבלית הקדומה שומו-לה-אל (Sumu-la-El) דיווח כי בשנתו ה-29 הוא בנה את חומות העיר. מספר שנים לאחר מכן דיווח חמורבי שהוא הקים את חומות העיר בשנת ה-23 למלכותו, ובשנת 43 למלכותו שיפץ שוב את חומות העיר. חומות העיר עברו שיפוץ נוסף בשנה הראשונה למלכותו של שמשו-אילונה שהיה יורשו של חמורבי. חומות העיר נבנו מלבני בוץ, ודרשו תחזוקה חוזרת. ברשומות של נבוכדנצר השני ושל נבונאיד מצוין שהם תחזקו את המקדש לאל השמש. בגליל של נבונואיד (Cylinder of Nabonidus) שנמצא בחפירות בסיפר מסופר שהוא שיקם את המקדש לאל סין בחרן ואת המקדשים של עישתר ושל האל שמש.

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר תל אבו חבה שגודלו מעל 1 קמ"ר, נחפר לראשונה בשנת 1880 על ידי הארכאולוג והאשורולוג הורמוזד רסאם. החפירה שארכה שנה וחצי נעשתה עבור המוזיאון הבריטי. במהלך החפירה נמצאו אלפי לוחות חרס בכתב יתדות. נמצאו גם לוחות המתייחסים לאל שמש במקדש האל. רוב הלוחות היו מהתקופה הנאו-בבלית. על פי הלוחות שנמצאו במקדש, המלך שמשו-אילונה שיקם ושיפץ את המקדש בשנת 18 למלכותו, ביחד עם שיקום הזיגוראת של העיר.

החפירות לא כללו תיעוד מסודר של הממצאים לא צוינו הפרטים המדויקים היכן נמצא כל פריט. הלוחות נחקרו וממשיכים להיחקר במוזיאון הבריטי. היעדר תיעוד מסודר מקשה על המחקר, מה עוד שבמקביל נחפרה גם העיר התאומה מערב לפרת, ואין מידע מדויק מאיזה אתר הגיע כל לוח.

קרבתו של האתר לבגדאד גרמה לכך שהאתר היה פופולרי לחפירות שוד. לוחות רבים נמכרו בזמנו בשווקים, ונרכשו על ידי המוזיאון הבריטי ואוניברסיטת פנסילבניה.

בשנת 1894 התקיימה באתר חפירה קצרה נוספת על ידי האשורולוג הצרפתי ז'אן-ונסן שייל. הלוחות מחפירה זו הועברו למוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול. בין השנים 1972–1973 נערכה חפירה נוספת באתר על ידי משלחת בלגית. בשנת 1977 החלו חפירות באתר של משלחת עיראקית מאוניברסיטת בגדאד, הם חפרו במשך 20 עונות חפירה. בשנת 2000 הצטרפה לחפירה משלחת של המוסד הגרמני לארכאולוגיה (German Archaeological Institute).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיפר בוויקישיתוף