סינכרוטרון

סינכרוטרון הוא מאיץ חלקיקים מעגלי שחלקיקים טעונים מואצים בו באמצעות שדות חשמליים משתנים, וסיבוב קרן החלקיקים מתבצע באמצעות שדות מגנטיים. סינכרוטרונים משמשים לשתי מטרות: ניסויי התנגשות חלקיקים ובחינת התוצרים, וניסויי קרינה סינכרוטרונית שנפלטת מחלקיקים טעונים שנעים במסלול מעגלי. המבנה המעגלי של הסינכרוטרון קרוי גם טבעת אחסון, משום שניתן לשמור בו חלקיקים בתנועה מעגלית במשך זמן רב. למעשה, המהירות והאנרגיה של החלקיקים בטבעת האחסון נותרת קבועה ומטרת השדה החשמלי לפצות על אובדן אנרגיה כתוצאה מקרינה סינכרוטרונית.

מתקן CERN[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – CERN

מתקן CERN (בצרפתית, קיצור של "מרכז אירופאי למחקר הגרעין") הוא כיום המתקדם ביותר בעולם ובעל המאיץ הגדול ביותר בעולם. הוא ממוקם בז'נבה ומשרת אלפי מדענים מכל רחביה. מאיץ LHC ב-CERN שהתחיל לפעול ב-2008 הוא סינכרוטרון שהוא המאיץ האנרגטי הגדול בעולם. המאיץ נועד לניסויי התנגשות פרוטונים שמואצים עד לאנרגיה של 7 טרה-אלקטרון-וולט כל אחד.

מתקן SESAME[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לפעילות המחקרית ב-CERN, גם אונסק"ו העניקה את חסותה למרכז מאיץ סינכרוטרון קטן נוסף במזרח התיכון בשם SESAME. בחודש ינואר 2003 הונחה אבן הפינה למתקן הממוקם ליד עמאן שבירדן וב-2007 הוא הושק. הוא משרת מדענים ממדינות החברות בפרויקט: ישראל, ירדן, איראן, מצרים, פקיסטן, קפריסין טורקיה והרשות הפלסטינית. המאיץ לא מהווה את פסגת הטכנולוגיה כמו המתקן ב-CERN, אבל קיימת תקווה שהוא ישרת את המדענים במדינות האזור, ואולי אף יתרום לקידום השלום האזורי.

סינכרוטרונים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון היא וועדה פנימית של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והיא זו האחראית בישראל לקידום הפעילות המדעית בנושא קרינת הסינכרוטרון. במסגרת כך היא אחראית למימון חלקה של ישראל במתקני הסינכרוטרון בעולם, כך שתתאפשר למדענים ישראלים גישה חופשית אליהם לצורך מחקריהם. נכון לשנת 2006 יש לישראלים גישה חופשית למתקן האירופי לקרינת סינכרוטרון (ESRF) עד לשנת 2009. כמו כן פורום תל"מ (תשתיות לאומיות למחקר ופיתוח) משתתף במימון המתקן ESRF. כמו כן מייצגת הוועדה, בראשות פרופ' משה דויטש מאוניברסיטת בר-אילן, את ישראל בדיונים על הקמת מתקני סינכרוטרון חדשים בעולם, דוגמת SESAME‏.^[1]