סימן-טוב גנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סימן-טוב גנה
לידה 5 במאי 1924
א' באייר ה'תרפ"ד
ירושלים, פלשתינה (א"י)
נהרג 6 במרץ 1968 (בגיל 43)
ו' באדר תשכ"ח
מקום קבורה בית הקברות הצבאי בהר הרצל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות לח"י
צבא הגנה לישראל
דרגה טוראי
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
עיטורים
עיטור הגבורה  עיטור הגבורה
אות גיבור ישראל אות גיבור ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טוראי סימן-טוב גנה מעוטר באות גיבור ישראל על ידי הרמטכל יעקב דורי 1949
כיכר על שם סימן-טוב גנה ברמת גן

סימן-טוב גנה (5 במאי 19246 במרץ 1968) היה לוחם בעל אות גיבור ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימן-טוב גנה נולד בעיר העתיקה בירושלים ב-1924 למשפחה יוצאת גאורגיה, בנו של חבר בגדודים העבריים ומתנדב בחיל החפרים של הצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה. בפרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, נאלצה המשפחה לעזוב את העיר העתיקה ועברה לשכונת זיכרון משה. כנער עבד בבית החרושת של חברת הסיגריות מספרו. בשנת 1941 נפל אביו בשבי בכרתים. גנה שירת גם הוא בצבא הבריטי, תחילה בחיל הנוטרים ולאחר מכן בצי הבריטי במשך שלוש וחצי שנים, בהם שירת על ספינות אספקה, הוא זכה בתקופת שירותו במספר עיטורים. באפריל 1946 השתחרר, עבד כנהג מונית והצטרף למחתרת לח"י. בראשית מלחמת העצמאות, הצטרף עם חברים נוספים לחטיבה 8 ושירת בגדוד 89.

בנובמבר 1948 השתתף בקרב על משטרת עיראק סווידאן ותחת מטחי ירי כבדים ופציעה אנושה המשיך לטפל בפצועים ולהשיב אש. על חלקו בפעולה זו זכה ביום העצמאות הראשון למדינה באות גיבור ישראל:

ביום ה-9 בנובמבר 1948, בקרב על הכפר עיראק-אל-סואידן, נפצע טור' סימן-טוב גנה ז"ל קשה בשתי רגליו (שנקטעו לאחר-מכן), ע"י פגז תותח, שפגע בזחל"ם שהוא נהג. כן נפצעו ברגליהם שלושת אנשי הצוות האחרים. הזחל"ם הוצא מכלל פעולה ונעצר בשדה הקרב. לאחר שגם זחל"ם שני נפגע בפגז של תותח, החלה היחידה לסגת. על אף מצבו הקשה פתח טור' סימן-טוב גנה ז"ל בחיפוי על הנסוגים בעזרת המקלע שבזחל"ם וע"י כך אפשר ליחידה על פצועיה, להגיע עד הזחל"מים. הוא עצמו נשאר עם הפצועים בתוך הזחל"ם בשדה-הקרב במשך 6 שעות. בלי שים לב למצבו הקשה הגיש לחבריו עזרה ראשונה והשקה אותם מים. לאחר נסיונות אחדים עלה בידו להתקשר באמצעות מכשיר הקשר שבזחל"ם עם יחידתו, להודיע על מקום המצאו ולבקש עזרה. התנהגות אמיצה זו הצילה את חייו וחיי חבריו.

לאחר הקרב, נקטעו שתי רגליו של גנה והוחלפו בתותבות. לאחר מכן למד נגרות ועבד תקופה כנהג מונית, הרבה להרצות בפני חיילים ובמהלך מבצע קדש ומלחמת ששת הימים התנדב באיסוף חיילים מתחנות הסעה. בשנת 1967 החל לעבוד כקבלן עבודות במחנות צבא ובמהלך פיקוח על שריפת שדה קוצים, במרץ 1968 נפגע מפגז ישן שהתלקח מהחום ונהרג.[1]

גנה נישא בשנת 1950 ללוטי והיה אב לשלושה. בנו האמצעי נקרא מעגן משום שנולד ביום שבו ניצל אביו מאסון מעגן.

עיריית רמת גן הקדישה כיכר על שמו בשכונת קריית קריניצי החדשה. עמוד ההנצחה הועבר מרחוב רפאל איתן לרחוב דן שומרון ברחבת אשכול הגנים ע"ש מאיר עמית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סימן-טוב גנה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]