סימה קדמון
 | |
| לידה |
1953 (בת 71 בערך) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב  |
| מעסיק |
ידיעות אחרונות |
| קישורים חיצוניים | |
| טוויטר | SimaKadmon |
  | |
סימה קדמון (נולדה ב־1953) היא עיתונאית ישראלית ופרשנית פוליטית בעיתון "ידיעות אחרונות".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קדמון נולדה בשנת 1953 בתל אביב. היא בתם של יפה ואברהם (בומה) שביט, תעשיין ונשיא התאחדות התעשיינים, מאנשי המפתח בכלכלת ישראל בשנות ה-70 של המאה ה-20 (ונקראת על שם אמו, סימה שְצִ'יגְלִיק). גדלה בשכונת אפקה ולמדה בבית הספר העממי "אלחריזי" בתל ברוך ובגימנסיה הרצליה.
התגייסה לצה"ל בשנת 1971, ואת שירותה עשתה כסמלת מבצעים בטייסת 201 של חיל האוויר. שירתה בתפקיד זה גם במלחמת יום הכיפורים.
קדמון היא בוגרת אוניברסיטת תל אביב בספרות כללית, והמשיכה ללימודי תעודה בחוג לתקשורת באותה אוניברסיטה.
עוד בזמן לימודיה החלה לעבוד במוסף "הארץ". בשנת 1987 עברה ל"מעריב", שם כתבה מנקודת מבט שמאלית בנושאים חברתיים ופוליטיים. הייתה שליחת העיתון לטקס החתימה על הסכם אוסלו בבית הלבן. בדצמבר 1994 החלה בכתיבת הטור הפוליטי המרכזי במוסף השבת של "מעריב", במקום אמנון אברמוביץ' שעזב את העיתון.
באוקטובר 1998 עברה לעיתון "ידיעות אחרונות". היא כותבת בעיתון טור פוליטי שבועי ב"מוסף השבת", מראיינת אישים מן האקטואליה, ולעיתים כותבת מאמרים בחלק החדשותי של העיתון.
ב-2015 הוענק לה פרס מפעל חיים מטעם הנהלת אגודת העיתונאים בתל אביב[1].
ב-2017 הגישה תנועת "אם תרצו" תביעת דיבה נגד קדמון ונגד "ידיעות אחרונות", לאחר שבטור של קדמון נכתב כי "אם תרצו" ודוברה, אהוד טנא, המציאו מכתב שנכתב כביכול בשם משפחות שכולות. ביוני 2020 חויבו "ידיעות אחרונות" וקדמון לפצות את "אם תרצו" ב-30 אלף ש"ח ואת טנא ב-70 אלף ש"ח, וכן לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 20 אלף ש"ח[2]. ערעור שהגישו העיתון וקדמון נדחה והם חויבו ב-10 אלף ש"ח הוצאות בגינו.[3]
בספטמבר 2023, חמישים שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים, שודרה ב"כאן 11" הסדרה "האחת" שיצרה קדמון עם אמנון רבי וגלעד טוקטלי, שבה משולבים גם זיכרונותיה כפקידת מבצעים בטייסת 201 בזמן המלחמה.[4]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשואה לאמן וטייס הקרב לשעבר דובי קדמון, ואם לשניים. מתגוררת ברמת השרון.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
1988 – פרס זיו לעיתונות טלוויזיה מטעם צדק-מדות-מוסר.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סימה קדמון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- סימה קדמון, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פרס מפעל חיים לעיתונאית סימה קדמון, באתר ynet, 3 בנובמבר 2015
- ^ אורן פרסיקו, "ידיעות אחרונות" יפצה את ארגון "אם תרצו", באתר העין השביעית, 30 ביוני 2020
- ^ 20727-09-20
- ^ האחת, באתר "כאן 11"
- ^ יאיר לפיד, להבליט את הצד החיובי של המציאות, מעריב, 8 ביוני 1988
- עיתונאיות כותבות עברית
- פובליציסטיות ישראליות
- פובליציסטים ישראלים
- בעלות טור ישראליות
- בעלי טור ישראלים
- סגל ידיעות אחרונות
- פרשנים פוליטיים ישראלים
- פרשניות ישראליות
- עיתונאיות ישראליות
- עיתונאים ישראלים
- בוגרי בית הספר אלחריזי (תל אביב)
- בוגרות גימנסיה הרצליה
- בוגרי גימנסיה הרצליה
- בוגרות אוניברסיטת תל אביב
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- רמת השרון: אישים
- זוכי פרס מפעל חיים
- זוכי פרס זיו
- ישראליות שנולדו ב-1953
- ישראלים שנולדו ב-1953