סימביאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סימביאן
הלוגו של סימביאן
וקיה C7 מריץ symbain belle
וקיה C7 מריץ symbain belle
מפתח Symbian Software, קרן סימביאן, נוקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מחזור חיים 5 ביוני 1998 – הווה (25 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
גרסה אחרונה Nokia Belle Feature Pack 2 (Nokia Donna) עריכת הנתון בוויקינתונים
נכתבה בשפות C++ עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג רישיון רישיון קנייני עריכת הנתון בוויקינתונים
קטגוריה מערכת הפעלה ניידת עריכת הנתון בוויקינתונים
symbian.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נוקיה N8 מריץ סימביאן
Nokia 808 pureview -סמארטפון הסימביאן האחרון. הוא מריץ את סימביאן belle (גרסה 10.3) בעלת העיצוב החדש והמודרני.
סוני אריקסון Satio הוא סמארטפון מבוסס סימביאן שהוכרז בשנת 2009, הוא מריץ את סימביאן בגרסה 9.4

סימביאן (Symbian OS) הייתה מערכת הפעלה לטלפונים סלולריים חכמים שפותחה במקור כמערכת הפעלה קניינית ל מחשבי כף יד בשנת 1998 על ידי קונסורציום סימביאן בע"מ. מערכת ההפעלה של סימביאן היא צאצא של מערכת ה-EPOC של חברת Psion, ופעלה אך ורק על מעבדי ARM, אם כי הייתה גרסה לא רשמית שהותאמה למעבדי x86.

סימביאן שימשה מותגי טלפון סלולרי מובילים רבים, כולל סמסונג, מוטורולה, סוני אריקסון, ומעל הכל נוקיה. היא הייתה נפוצה גם ביפן על ידי מותגים דוגמת פוג'יטסו, שארפ ומיצובישי. כחלוצה שהקימה את תעשיית הסמארטפונים, הייתה סימביאן מערכת ההפעלה הפופולרית ביותר לסמארטפונים בעולם עד סוף 2010 - בתקופה בה סמארטפונים היו בשימוש מוגבל - אז עקפה אותה iOS ואנדרואיד. אם כי היא לא הייתה פופולרית במיוחד בצפון אמריקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השקה ופיתוח המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורה של סימביאן היה EPOC32, מערכת הפעלה שיצרה חברת Psion, יצרנית בריטית מחשבי כף יד, בשנות ה-90 של המאה ה-20. ביוני 1998 הפכה חטיבת התוכנה של Psion לחברת "סימביאן בע"מ", מיזם משותף יחד עם יצרניות הטלפונים אריקסון, מוטורולה ונוקיה. מטרת המיזם הייתה בין השאר גם להתחרות עם חברת מיקרוסופט שהשיקה באותן השנים את מערכת ההפעלה Windows CE[1]. במאי 1999 רכשה גם חברת מצושיטה אלקטריק (בעלת המותג פנסוניק) נתח של 9% במיזם[2]. חברות אחרות דוגמת סוני ופיליפס רכשו רישיון לטכנולוגיה, אך לא היו בעלות מניות בחברה[3].

על בסיס סימביאן פותחו פלטפורמות תוכנה שונות, המגובות על ידי קבוצות שונות של יצרני טלפונים ניידים. הם כוללו את S60 (נוקיה, סמסונג ו-LG), UIQ (סוני אריקסון ומוטורולה) ו-MOAP (S) (גרסה יפנית בלבד של פוג'יטסו, שארפ ואחרים).

באוגוסט 2000, תכננו השותפים להנפיק את "סימביאן בע"מ" לפי שווי שוק של 7.5 מיליארד דולר אך בעקבות התפוצצות בועת הדוט-קום, התוכנית בוטלה[4]. ההכנסות מתמלוגים על מכירות מכשירי קצה לא היו מספיקות לכסות על עלויות החברה, והיא גייסה מדי פעם הון נוסף מבעלי המניות[5].

בספטמבר 2002, הודיעה חברת סמסונג כי תתקין את תוכנת סימביאן S60 בטלפונים הסלולריים שהיא מייצרת[6]. ובפברואר 2003, רכשה סמסונג 5% מחברת סימביאן תמורת 27 מיליון דולר[7].

באוגוסט 2003, Psion ונוקיה רוכשו מידי מוטורולה את חלקה במיזם סימביאן לפי שווי של 300 מיליון ליש"ט[8]. שבוע אחר כך הודיעה מוטורולה כי תשתמש בתוכנה של מיקרוסופט לטלפונים ניידים שהיא מייצרת[9].

בפברואר 2004, הודיעה נוקיה כי היא תרכוש מידי חברת Psion את חלקה (31%) בסימביאן, ותגדיל בכך את חלקה ל-63%[10]. חברת אריקסון שחששה מהשתלטות נוקיה על המיזם, מימשה זכויות קדימה לרכישת מניות כך שחלקה של נוקיה קטן מ-63% ל-47%[11].

קשיים ואיבוד נתח שוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללא תחרות גדולה במערכת ההפעלה של הטלפונים החכמים אז (Palm OS ו- Windows Mobile היו שחקנים קטנים יחסית), סימביאן הגיעה עד לנתח של 67% משוק הסמארטפונים העולמי בשנת 2006.

למרות נתח השוק הגדול שלה, היה קשה לפתח אפליקציות עבור סימביאן. ראשית בגלל המורכבות של שפות התכנות שלה OPL וסימביאן C++, ושל מערכת ההפעלה עצמה; הביורוקרטיה של המיזם, יחד עם מחירים גבוהים של סביבת הפיתוח (IDE) ו ערכת פיתוח התוכנה שלה (SDK), עבור מפתחים עצמאיים או קטנים מאוד. בנוסף הפיצול, שנגרם בחלקו ממריבות בין היצרנים ובתוכם, שלכל אחד מהם היו גם IDEs ו-SDK משלהם. כל זה הרתיע מפתחי צד שלישי, וגרם לכך ששוק האפליקציות המקומיות עבור סימביאן לא התפתח לקנה מידה שהגיע אליה מאוחר יותר חנות האפליקציות של אפל או גוגל פליי של אנדרואיד.

לעומת זאת, מערכת ההפעלה אייפון של אפל (שמה שונה ל-iOS בשנת 2010) ואנדרואיד תכננו בעיצוב פשוט יחסית, סיפקו תשתית קלה ומרוכזת הרבה יותר ליצירת והשגת אפליקציות של צד שלישי, הציעו כלים למפתחים ושפות תכנות ברמת מורכבות הניתנת לניהול, וסיפקו יכולות כגון ריבוי משימות וגרפיקה במטרה לענות על דרישות העתידיות של הצרכנים.

אף על פי שקשה היה לתכנת את סימביאן, ניתן היה לעקוף את הבעיה על ידי יצירת אפליקציות ב-Java Mobile Edition, שפעלה לכאורה תחת הסיסמה "כתוב פעם אחת, הפעל בכל מקום". אך זה לא תמיד היה המקרה בגלל פיצול בגרסאות סימביאן, בגלל גודלי מסך שונים, התקנים שונים והבדלים ברמות התמיכה ב-Java ME במכשירים שונים.

בשליטת נוקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2008 הודיעה נוקיה על רכישת הבעלות המלאה ב"סימביאן בע"מ", תמורת 410 מיליון דולר[12]. באותה עת גם הוקם ארגון עצמאי ללא כוונת רווח בשם "קרן סימביאן". מערכת ההפעלה של סימביאן וממשקי המשתמש הקשורים אליה S60, UIQ ו-MOAP (S) נתרמו על ידי בעליהם נוקיה, NTT DoCoMo, סוני אריקסון וסימביאן בע"מ, לקרן במטרה ליצור פלטפורמת תוכנה ללא תמלוגים, תחת הרישיון Eclipse Public (EPL). הפלטפורמה הוגדרה כממשיכה של מערכת ההפעלה של סימביאן, לאחר ההשקה הרשמית של קרן סימביאן באפריל 2009. פלטפורמת סימביאן הושקה רשמית כתוכנה חופשית בפברואר 2010.

נוקיה הפכה לתורמת העיקרית לקוד של סימביאן, מכיוון שהחזיקה אז במשאבי הפיתוח הן עבור ליבת מערכת ההפעלה של סימביאן והן עבור ממשק המשתמש. מאז נוקיה החזיקה מאגר קוד משלה לפיתוח הפלטפורמה, והייתה מוציאה באופן קבוע את פיתוחו למאגר הציבורי. סימביאן נועדה להיות מפותחת על ידי קהילה בראשות קרן סימביאן, שהוכרזה לראשונה ביוני 2008 והושקה רשמית באפריל 2009. מטרתה הייתה לפרסם את קוד המקור עבור כל פלטפורמת סימביאן תחת רישיון ציבורי מאושר. הקוד פורסם תחת EPL ב-4 בפברואר 2010; קרן סימביאן דיווחה כי זה הוא בסיס הקוד הגדול ביותר שעבר לתוכנה חופשית בהיסטוריה. גרסה זו הושקה בשם "סימביאן 4"[13].

בנובמבר 2010 הודיעה קרן סימביאן כי עקב שינויים בתנאי הכלכלה והשוק העולמיים (וגם מחוסר תמיכה מצד חברים כמו סמסונג וסוני אריקסון), היא תעבור לארגון רישוי בלבד; נוקיה הודיעה כי היא תשתלט על ניהול הפלטפורמה של סימביאן. קרן סימביאן תישאר בעלת הסימנים המסחריים וגוף הרישוי והיה מעורב בה רק מנהלים שאינם בכירים[14].

הפסקת הפיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימביאן איבדה במהירות נתח שוק ל-iOS ולאנדרואיד, ובסופו של דבר אנדרואיד עקפה את סימביאן כמערכת ההפעלה המובילה בעולם לסלולר, ברבעון האחרון של 2010 בו נמכרו 32.9 מיליון טלפונים מבוססי אנדרואיד, לעומת 31 מיליון מכשירים מבוססי סימביאן[15][16].

סטיבן אלופ מונה למנכ"ל נוקיה בספטמבר 2010, וב-11 בפברואר 2011 הודיע על שותפות עם מיקרוסופט וכי נוקיה תאמץ את Windows Phone כפלטפורמת הסמארטפונים הראשית שלה, ותפסיק בהדרגה את התמיכה בסימביאן, יחד עם פלטפורמת MeeGo שהושקה רק שנה קודם. כתוצאה מכך, נתח השוק של סימביאן צנח, ומפתחי אפליקציות עבור סימביאן נשרו במהירות. מחקרים שנערכו ביוני 2011 הצביעו על כך שמעל 39% ממפתחי המובייל שהשתמשו ב סימביאן בזמן הפרסום תכננו לזנוח את הפלטפורמה[17].

ב-22 ביוני 2011, נוקיה סיכמה עם אקסנצ'ר על תוכנית מיקור חוץ. אקסנצ'ר תספק שירותי פיתוח ותמיכה בתוכנה מבוססי סימביאן לנוקיה עד 2016; כ-2,800 עובדי נוקיה הפכו לעובדי Accenture החל מאוקטובר 2011[18]. ההעברה הושלמה ב־30 בספטמבר 2011. הגרסה האחרונה של סימביאן פורסמה בשם 'נוקיה בל' בדצמבר 2011[19]

נוקיה סיימה את תמיכתה בפיתוח ותחזוקת תוכנת סימביאן החל מ-1 בינואר 2014, לאחר מכן סירבה לפרסם יישומים או תוכן חדש בחנות נוקיה והפסיקה את תוכנית 'סימביאן חתומה' לאישור תוכנה[20].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בלומברג, לונדון, ‏נוקיה, אריקסון ומוטורולה יפתחו ביחד תוכנה לטלפונים ניידים ממוחשבים, באתר גלובס, 28 ביוני 1998
  2. ^ רויטרס, טוקיו, ‏רווחי פוג'יטסו וטושיבה ב-98' קרסו בעשרות אחוז, באתר גלובס, 26 במאי 1999
  3. ^ TheStreet , הכל אודות סימביאן, באתר TheMarker‏, 12 ביולי 2000
  4. ^ Psion, נוקיה והשותפות הנוספות מתכננות להנפיק את סימביאן לפי 7.5 מיליארד ד', באתר גלובס, 8 באוגוסט 2000
  5. ^ צורי דאר, סימביאן גייסה 29 מיליון דולר מבעלי מניותיה, באתר TheMarker‏, 31 בינואר 2002
  6. ^ אליהו חסין, ‏הישג לנוקיה מול מייקרוסופט: סמסונג תתקין תוכנה שלה בטלפונים סלולריים, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2002
  7. ^ מאיה פסולה, פייננשל טיימס, ‏סמסונג רכשה 5% מסימביאן, באתר גלובס, 17 בפברואר 2003
    סוכנויות הידיעות, סמסונג אלקטרוניקס רוכשת 5% מחברת סימביאן תמורת 27 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 17 בפברואר 2003
  8. ^ אופק גבאי, ‏פסיון ונוקיה רוכשות מידי מוטורולה את חלקה בסימביאן, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2003
  9. ^ שירות רויטרס, ‏הישג למיקרוסופט: עסקת תוכנה עם מוטורולה, שתותקן בטלפונים הניידים, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2003
  10. ^ אליהו חסין, ‏נוקיה רוכשת את השליטה בסימביאן, יצרנית מערכת ההפעלה לטלפונים סלולריים, באתר גלובס, 10 בפברואר 2004
  11. ^ סוכנויות הידיעות, אריקסון חוששת מהשתלטות נוקיה על מיזם הטכנולוגיה הסלולרית סימביאן ועמו על שוק התוכנות הסלולריות, באתר TheMarker‏, 22 במרץ 2004
  12. ^ TheMarker digital, תמיר פישמן: רכישת סימביאן על ידי נוקיה - מהלך שאינו רק סימבולי, באתר TheMarker‏, 25 ביוני 2008
  13. ^ שימי פולק, TGspot, סימביאן 4: הצצה ראשונה למערכת ההפעלה החדשה, באתר TheMarker‏, 27 בפברואר 2010
  14. ^ יאיר מור, Gadgety, נוקיה משתלטת על קרן סימביאן; הקרן תמכור רק רישיונות, באתר TheMarker‏, 9 בנובמבר 2010
  15. ^ רויטרס, אנדרואיד עקפה את סימביאן של נוקיה כמערכת ההפעלה המובילה בעולם לסלולר, באתר TheMarker‏, 31 בינואר 2011
  16. ^ צחי הופמן, ‏נוקיה C7 - לא תחרות ל-iPhone ולאנדרואיד, באתר גלובס, 31 בינואר 2011
  17. ^ שירות רויטרס וסוכנויות הידיעות, ‏סטיבן אלופ, מנכ"ל נוקיה החדש, קופץ לזרועות הבוס הקודם נוקיה תחבור למיקרוסופט, ויחד הן ינסו להילחם בגורילות גוגל ואפל, באתר גלובס, 13 בפברואר 2011
  18. ^ שמוליק שלח, ‏אקסנצ'ר מתרחבת בעולם הסלולרי: רוכשת את חטיבת השירותים של הסימביאן, באתר גלובס, 23 ביולי 2009
  19. ^ צחי הופמן, ‏נוקיה משנה את שמה של מערכת ההפעלה שלה ל'נוקיה בל', באתר גלובס, 22 בדצמבר 2011
  20. ^ אתר למנויים בלבד סוכנויות הידיעות, נוקיה תפסיק למכור סמארטפונים מבוססי סימביאן בקיץ הקרוב, באתר TheMarker‏, 12 ביוני 2013