סיט (יחידת מידה)
סִיט (גם רוחב הסיט, מלוא רוחב הסיט או מלוא הסיט[3]) היא מידת אורך תנאית ששימשה בזמן חז"ל למדידות הקשורות בבגדים ואריגים (אריגה, טוויה, תפירה צביעה וכיוצא בזה).
שיעורה העיקרי של מידת הסיט נאמר בהקשר לל"ט אבות מלאכה האסורים בשבת.
צורת המידה ושיעורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צורת מדידת המידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשונים ישנם מספר דעות איך לשער את מידת הסיט:
- דעת רש"י ועוד ראשונים, ששיעור הסיט הוא כפי המרחק שיש בין האצבע לאמה כשהן פתוחות ומפושקות[4]. אמנם במקום אחר כתב רש"י שהשיעור הוא גדול יותר, כפי המרחק שיש בין האגדול לאצבע[2].
- דעת רבינו חננאל ששיעור המידה הוא כאורך המרחק שיש בין תחילת האגדול (במקום הצמוד לכף היד) עד לראש האצבע כאשר האצבעות צמודות זו לזו, או בין ראש האגדול לראש האצבע כאשר האצבעות מפוסקות[5]. וכן דעת הרמב"ם: ”וכמה רוחב הסיט כדי למתוח מן בוהן של יד עד האצבע הראשונה כשיפתח ביניהן בכל כחו” (משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ט', הלכה ז').
- לדעת רבי אליהו מווילנא[1] שיעור הסיט הוא כפי המרחק שיש מראש האגודל לראש הזרת[6].
שיעור המידה במידות זמנינו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשיעורה של מידת הסיט ישנם דעות שונות (בהתאם למחלוקת הקודמת האיך יש לשער מידה זו):
לדעת הרמב"ם שיעור מידת הסיט הוא שני שלישים ממידת הזרת:
וכמה רוחב הסיט כדי למתוח מן בוהן של יד עד האצבע הראשונה כשיפתח ביניהן בכל כחו והוא קרוב לשני שלישי זרת.
מאחר ששיעור זרת הוא חצי ממידת אמה, ואמה שיעורה הוא שישה טפחים, נמצא שיעור הזרת שלושה טפחים, אם כך שיעור הסיט לדעת הרמב"ם הוא שני טפחים.
בשיעור המידות על פי שיעורי ימינו, ישנה מחלוקת רחבה, האם שיעור הביצה נתקטן משיעורו כפי שהיה בימי חז"ל או לא. לדעת החזון איש נתקטנו השיעורים, ושיעור הטפח כיום הוא - 9.6 ס"מ, ואילו לדעת הגר"ח נאה שיעורו הוא - 8 ס"מ. נמצא ששיעור הסיט הוא כ־4.8 ס"מ או 4 ס"מ בהתאמה.
לדעת רש"י שיעורו של הרמב"ם לסיט - הוא שיעור של סיט הכפול, ואילו סיט רגיל, הוא כחצי משיעור זה. נמצא שלרש"י שיעור סיט הוא חצי משיעורו של הרמב"ם[7].
מקומות ששיערו במידת הסיט[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשנה במסכת שבת נזכרו כמה מל"ט מלאכות שבת ששיעורם הוא סיט או סיט כפול:
שיעור המלבן והמנפץ והצובע והטווה, כמלוא רוחב הסיט כפול. והאורג שני חוטין, שיעורו כמלוא הסיט
בתוספתא נזכר שאף מלאכת גוזז שיעורה הוא כשאר גזז כמות צמר שאפשר לטוות ממנה חוט שאורכו לפחות כמלוא רחב הסיט כפול. וכן שיעור מאלכת הוצאה של בדים וחוטים, בכדי להתחייב, הוא כשיעור הסיט.
סיט כפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידה נוספת הנמדדת אף היא על פי הסיט היא מידת סיט כפול שהיא שיעור כפול משיעור הסיט. לדעת הרמב"ם ששיעור הסיט הוא שני טפחים, נמצא ששיעור סיט כפול הוא ארבעה טפחים. לדעת רש"י שיעור סיט הוא טפח, וסיט כפול הוא שני טפחים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "סיט", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- שיעור הזרת ורוחב הסיט - בירחון האוצר של אוצר החכמה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 שנות אליהו ערלה פרק ג' משנה ב.
- ^ 1 2 רש"י על תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ל"ד, עמוד א'.
- ^ יש שכתבו שמידת מלא הסיט שונה משיעור סיט.
- ^ רש"י על תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ה, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ט, עמוד א' ותלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ו, עמוד א'.
- ^ שבת קה א (נדפס בדף קו ב).
- ^ ראו בדבריו שנחלקו בכך התלמוד בבלי וירושלמי האם יש למדוד דרך האצבעות, או שיש למדוד ממעל האצבעות ועל ידי כך מתארך השיעור.
- ^ ראו משנה ברורה על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש"מ, סעיף א' ס"ק ה.
| מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה | ||
|---|---|---|
| מידות אורך | אצבע • סיט • טפח • זרת • אמה • ריס • מיל • פרסה | 
|
| מידות נפח | כור • לתך • איפה • סאה • הין • עשרון • קב • לוג • מלוא לוגמיו • רביעית • כביצה • ככותבת • כגרוגרת • כזית • משורה • קורטוב • כעדשה | |
| מידות מטבעות | כיכר של קודש • כיכר של חול • מנה • דינר זהב • סלע • שקל • זוז (דינר כסף) • סלע מדינה (טרפעיק) • מעה • פונדיון • איסר • מסמס • קונטרק • פרוטה | |
| מידות שטח | בית כור • בית לתך • בית סאה • בית קב • בית רובע | |
| מידות זמן | חלק • שיתין נשמין • תוך כדי דיבור • כדי אכילת פרס • כדי הילוך • שעה זמנית • מעת לעת | |