סטיב אדלר

סטיב (ישראל אהרן) אדלר
Stephen Adler
לידה	17 בפברואר 1941 (בן 83); ארצות הברית
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1968
השכלה	אוניברסיטת קורנל; אוניברסיטת קולומביה ;
	15 בספטמבר 1997 – 15 בנובמבר 2010; (13 שנים)
	→ מנחם גולדברג נילי ארד ←
	אפריל 1990 – 15 בספטמבר 1997; (כ־7 שנים ו־24 שבועות)
	אפריל 1990 – 15 בספטמבר 1997; (כ־7 שנים ו־24 שבועות)
	1986 – 15 בנובמבר 2010; (כ־24 שנים)
	1986 – 15 בנובמבר 2010; (כ־24 שנים)
	1983–1986; (כ־3 שנים)
	1983–1986; (כ־3 שנים)
	יוני 1975 – מרץ 1986; (כ־10 שנים)
	יוני 1975 – מרץ 1986; (כ־10 שנים)
	ממונה על יחסי עבודה מטעם הממשל הפדרלי בארצות הברית; יו"ר האגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי; מגשר בסכסוכי עבודה;
	ממונה על יחסי עבודה מטעם הממשל הפדרלי בארצות הברית; יו"ר האגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי; מגשר בסכסוכי עבודה;

ערך זה עוסק בנשיא בית הדין הארצי לעבודה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו סטיב אדלר (פירושונים).

סטיבן (סטיב, ובשמו העברי ישראל אהרן^[2]) אדלר (באנגלית: Stephen Adler; נולד ב-17 בפברואר 1941, כ' בשבט ה'תש"א), הוא משפטן ומומחה בדיני עבודה. כיהן כנשיא בית הדין הארצי לעבודה בישראל בשנים 1997–2010, וכיום מגשר בסכסוכי עבודה בגופים גדולים.^[1]^[3]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיב אדלר נולד בארצות הברית למשפחה מסורתית,^[2] וגדל עם אימו, לאחר גירושי הוריו.^[4] בשנת 1962 סיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת קורנל, ובשנת 1965 סיים לימודי משפטים^[5] באוניברסיטת קולומביה.

בשנים 1965–1968 היה ממונה על יחסי העבודה מטעם הממשל הפדרלי בארצות הברית. בשנת 1968 עלה לישראל ובשנת 1970 קיבל רישיון לעריכת דין בישראל. בשנים 1975-1970 פעל כעורך דין עצמאי.

בדצמבר 1975 מונה לשופט בבית הדין האזורי לעבודה, וב-1983 מונה לשופט ראשי בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. ביוני 1986 מונה לשופט בבית הדין הארצי לעבודה, ובאפריל 1990 מונה לסגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה. ב-15 בספטמבר 1997 מונה לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, עם פרישת מנחם גולדברג מתפקיד זה.

ב-2001 התפרסם כי החל לחתום פסקי דין בתואר דוקטור אף על פי שלא למד לתואר שלישי. תואר ה"יוריס דוקטור" (JD) שקיבל מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת קולומביה לא הוכר כתואר דוקטור על ידי ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בישראל^[6] ולבסוף חדל מלחתום את שמו כך.

ב-15 בנובמבר 2010, לאחר שלוש-עשרה שנים בתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, פרש אדלר מתפקידו כנשיא (הוא הקדים מעט את פרישתו, כדי לאפשר את מינויה של סגניתו, נילי ארד, לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה).^[7]

לאחר פרישתו שימש כמגשר בסכסוכי עבודה של גופים גדולים,^[1]^[3] מכהן כיו"ר האגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי^[8] ומשמש כממלא מקום נשיא בית הדין של ההסתדרות הציונית.^[9]

במשך מספר שנים לימד באוניברסיטת קורנל.^[10]

בשנת 2016 יצא לאור לכבודו ספר יובל - "ספר סטיב אדלר", בעריכתם של יצחק אליאסוף, נילי ארד, אלישבע ברק-אוסוסקין, גיא דוידוב, סיגל דוידוב-מוטולה, אשר חלד וגיא מונדלק.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציונות ומסורת יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדלר, רואה בתפקידו ובחוקי העבודה הישראליים, מימוש הציונות על פי המסורת וההלכה היהודית, הכוללת סובלנות לזר, הגנה על החלש ודאגה לזכויות נשים, מניעת שחיתות, מדיניות רווחה שלטונית, והגנה על עובדים באופן שמחזק את העסקים ואת החברה בו-זמנית, כולל שמירת השבת כיום מנוחה לאומי.^[11]

במאמר על הפגיעה המוסלמית בעתיקות על הר הבית והניסיון לטשטש ממצאים שנותרו בשטח, אדלר קורא למדינת ישראל לעמוד על זכויות היהודים במקום, ורואה בזה מחויבות של המדינה ואחריותה כלפי הדורות הבאים של מוסלמים, נוצרים ויהודים כאחד.^[12]

דיני עובדים ועבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אדלר נחשב למי שעיצב את אופן פעולתם הייחודית של בתי הדין לעבודה בייחוד בתחום לווי הסכסוכים הקיבוציים והגישור בחסות בית הדין. עד תקופתו נטה בית הדין לעבודה לדון ככל בית דין אחר בסוגיות ובטיעונים המשפטיים שהובאו בפניו בלבד. לשיטתו של אדלר, תפקיד בית הדין לעבודה אינו רק לפסוק בסכסוכי העבודה, אלא גם לסייע לצדדים לחזור לנתיב משא ומתן ולצמצם באמצעות כך את מספר השביתות במשק. לפיכך פיתח אדלר שיטה במסגרתה בית הדין לא רק מציע פשרות באולם בית המשפט - אלא לעיתים אף מזמן את הצדדים ללשכת השופט לצורך הידברות שמחוץ לפרוטוקול. במסגרת פרקטיקה זו, נהג אדלר לזמן בסכסוכי העבודה הגדולים במשק גם את ראשי ההסתדרות וארגוני המעסיקים, ואף שרי ממשלה ללשכתו לצורך פתרון סכסוכים ומניעת שביתות.^[13] כלל נשיאי בתי הדין שבאו אחריו אימצו אף הם מדיניות זו, במידות משתנות. בנובמבר 2011, קבע נציב התלונות על השופטים כי ישנה בעייתיות בכך שהשופט הדן בתיק ישמש גם כמגשר בו.^[14] בתגובה טען אדלר כי פעולת שופטי בתי הדין לעבודה אינה פעולת גישור כי אם פעולת עידוד הידברות, ואף טען כי הנציב אינו מוסמך לפרש את הוראות בית הדין לעבודה.^[15]

התבטא בבוטות כנגד התנהלות חברות כוח אדם:^[16]

יש אנשים הסוחרים בנשים למטרות זנות ויש חברות כוח אדם המנצלות את עובדי הקבלן. אלה ואלה אינם נלהבים מקיומו של בית הדין לעבודה.

דברים אלה עוררו תגובה חריפה מצד מנהלי חברות כוח אדם, ובפרט אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר ובעלים של חברת כוח האדם לין-ביכלר. לאחר זאת מונה לין לנציג ציבור בבית הדין הארצי לעבודה.^[17]

בדצמבר 2007 אישר בקשה לצווי מניעה כנגד שביתת ארגון המורים, בנימוק כי חלק מנושאי השביתה הם "מעין פוליטיים", ועל כן זו שביתה פסולה. בקשת מניעה בנימוק דומה, נגד שביתת הסגל האקדמי הבכיר, נפסלה על-ידו מכל וכל.^[18]

לאחר פרישתו התבטא ואמר כי על נציגי הציבור בהרכבים השיפוטיים בבתי הדין לעבודה להתריע בפני השופטים, במקרים בהם נדונה פגיעה בהתארגנות עובדים חדשה, למניעת אפשרות של סיכול או פירוק התארגנות, ולהבטחת מענים מהירים יותר להגנת זכות ההתאגדות.^[19]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיב אדלר, באתר הרשות השופטת
אדלר סטפן (סטיב), באתר nfc
הדס מגן, ‏גיבור מעמד הפועלים, באתר גלובס, 5 ביולי 2001
חיים ביאור, סטיב אדלר: "מנצלים את המשבר כדי לפטר עובדים", באתר TheMarker‏, 1 במאי 2009
נועם שרביט, לטובת העובדים: נשיא בית הדין לעבודה לשירותכם, באתר nrg‏, 1 במאי 2010
יובל יועז, ‏סטיב אדלר: מעורבות ביה"ד ביישוב סכסוכים הועילה למשק כולו, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2010
תני גולדשטיין, אדלר: השופט שאילץ מנהלים ועובדים לדבר, באתר ynet, 15 בנובמבר 2010
יאיר שפירא, נשיא שומר שבת, באתר ערוץ 7, 18 בנובמבר 2010
אלה לוי-וינריב‏, אדלר: "עיני הוא מנהיג העובדים האפקטיבי ביותר", באתר וואלה!‏, 18 בספטמבר 2012
אבי בר-אלי, "הרפורמה בנמלים נכשלה כי השרים והמנכ”לים לא יודעים לנהל", באתר TheMarker‏, 16 ביוני 2013
דיאנה בחור ניר, לאחר שהוריי התגרשו אמי תמיד אמרה: "אהבת אם ומשפחה גוברים על מצב שאין אבא", באתר כלכליסט, 4 ביולי 2013
מלי ורוצלבסקי וענת בהט, "בית הדין לעבודה הוא הפורום החשוב ביותר לנושאים חברתיים" - ריאיון עם נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס סטיב אדלר, עת סיוע 3, חורף תשע"ד
חיים ביאור, "יחסי העבודה בישראל במצב קטסטרופלי - רק בית הדין לעבודה יכול לייצבם", באתר TheMarker‏, 20 באוקטובר 2016
תפקידם של שופטים ביישום מדיניות חברתית מאמרו של סטיב אדלר בירחון ליחסי מעסיקים ודיני עבודה (אנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ המגשר בין עובדי משרד החוץ לאוצר – השופט בדימוס סטיב אדלר (אתר חדשות מגפון)
^ ¹ ² שיחה עם מאזינים בהרצאה על מעמד ירושלים במשפט, ערב יום ירושלים, בית שמש
^ ¹ ² חיים ביאור, גם בסכסוך המורים, השופט אדלר ינסה לגשר, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2007
^ בריאיון לעיתון כלכליסט, אמר שדווקא ילדותו כבן יחיד של אם חד הורית השפיע עמוקות על דעותיו, עמדותיו ופסיקותיו המשפטיים.
^ עם תואר J.D. - מורה חוק (יוריס דוקטור), מסלול לימודים הנהוג בארצות הברית לקראת קבלת רישיון עורך דין, ואין לבלבל בינו ובין תואר דוקטור כמשמעותו בישראל.
^ משה גורלי, ‏דוקטור של כבוד, באתר גלובס, 14 ביוני 2001
^ יפעת פרייז, ‏היורשת של אדלר: אושר מינוי נילי ארד לנשיאת בית הדין הארצי, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2010
^ נושאי התפקידים וחברי הנהלת האגודה, באתר האגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי
^ בית הדין הציוני העליון, באתר www.wzo.org.il
^ Stephen Adler '62, former Israeli National Labor Court president, to teach at ILR School | Cornell Chronicle, news.cornell.edu (באנגלית)
^ הרצאתו של סטיב אדלר בכנס 'עסקים עושים ציונות' (יוטיוב). בהרצאה זו הדגיש שפקודת סדרי השלטון והמשפט, הקובעת את השבת ומועדי ישראל כימי מנוחה, היא למעשה החוק הראשון שהתקבל במדינת ישראל, ושפקודה זו אמנם מקורהּ במסורת ובדת, אך חיונית לרווחת תושבי המדינה, ואף להצלחת עסקיה.
^ הר הבית בבית המשפט (אנגלית, אתר "הריסוֹת הר הבית")
^ ניצן צבי כהן, ‏סערות בחוץ, פשרות בפנים: למה תידרש הנשיאה הנכנסת לביה"ד לעבודה?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 בפברואר 2018
^ ניצן צבי כהן, ‏נציב תלונות הציבור על שופטים: לביה"ד הארצי לעבודה אין סמכות להליכי גישור, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בנובמבר 2018
^ ניצן צבי כהן, ‏"הנציב יכול לדון באתיקה, אבל לא בפירוש חוק בית הדין לעבודה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 בנובמבר 2018
^ חיים ביאור ונורית רוט, "מעסיקים רבים דורסים את העובדים", באתר הארץ, 9 בדצמבר 2007.
^ חיים ביאור, ההאשמות ההדדיות הסתיימו במינוי מפתיע, באתר הארץ, 21 באפריל 2004.
^ ע"ע 497/07 האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים נגד ארגון הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים (אתר המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן)
^ ניצן צבי כהן, ‏הפיצויים שנפסקו בנואר צודקים, אך מגיעים באיחור של שנה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 באוגוסט 2018

[מגשר1-1] ¹ ² ³ המגשר בין עובדי משרד החוץ לאוצר – השופט בדימוס סטיב אדלר (אתר חדשות מגפון)

[מאזינים-2] ¹ ² שיחה עם מאזינים בהרצאה על מעמד ירושלים במשפט, ערב יום ירושלים, בית שמש

[מגשר2-3] ¹ ² חיים ביאור, גם בסכסוך המורים, השופט אדלר ינסה לגשר, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2007

[4] בריאיון לעיתון כלכליסט, אמר שדווקא ילדותו כבן יחיד של אם חד הורית השפיע עמוקות על דעותיו, עמדותיו ופסיקותיו המשפטיים.

[5] עם תואר J.D. - מורה חוק (יוריס דוקטור), מסלול לימודים הנהוג בארצות הברית לקראת קבלת רישיון עורך דין, ואין לבלבל בינו ובין תואר דוקטור כמשמעותו בישראל.

[6] משה גורלי, ‏דוקטור של כבוד, באתר גלובס, 14 ביוני 2001

[7] יפעת פרייז, ‏היורשת של אדלר: אושר מינוי נילי ארד לנשיאת בית הדין הארצי, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2010

[8] נושאי התפקידים וחברי הנהלת האגודה, באתר האגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי

[9] בית הדין הציוני העליון, באתר www.wzo.org.il

[10] Stephen Adler '62, former Israeli National Labor Court president, to teach at ILR School | Cornell Chronicle, news.cornell.edu (באנגלית)

[11] הרצאתו של סטיב אדלר בכנס 'עסקים עושים ציונות' (יוטיוב). בהרצאה זו הדגיש שפקודת סדרי השלטון והמשפט, הקובעת את השבת ומועדי ישראל כימי מנוחה, היא למעשה החוק הראשון שהתקבל במדינת ישראל, ושפקודה זו אמנם מקורהּ במסורת ובדת, אך חיונית לרווחת תושבי המדינה, ואף להצלחת עסקיה.

[12] הר הבית בבית המשפט (אנגלית, אתר "הריסוֹת הר הבית")

[13] ניצן צבי כהן, ‏סערות בחוץ, פשרות בפנים: למה תידרש הנשיאה הנכנסת לביה"ד לעבודה?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 בפברואר 2018

[14] ניצן צבי כהן, ‏נציב תלונות הציבור על שופטים: לביה"ד הארצי לעבודה אין סמכות להליכי גישור, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בנובמבר 2018

[15] ניצן צבי כהן, ‏"הנציב יכול לדון באתיקה, אבל לא בפירוש חוק בית הדין לעבודה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 בנובמבר 2018

[16] חיים ביאור ונורית רוט, "מעסיקים רבים דורסים את העובדים", באתר הארץ, 9 בדצמבר 2007.

[17] חיים ביאור, ההאשמות ההדדיות הסתיימו במינוי מפתיע, באתר הארץ, 21 באפריל 2004.

[18] ע"ע 497/07 האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים נגד ארגון הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים (אתר המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן)

[19] ניצן צבי כהן, ‏הפיצויים שנפסקו בנואר צודקים, אך מגיעים באיחור של שנה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 באוגוסט 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

שופטי בית הדין הארצי לעבודה
שופטים קבועים מכהנים	נשיאה: ורדה וירט לבנה • סגן הנשיאה: אילן איטח חנה אופק-גנדלר • לאה גליקסמן • סיגל דוידוב-מוטולה • אילן סופר • רועי פוליאק
נשיאים בדימוס	יגאל פליטמן • נילי ארד • סטיב אדלר • מנחם גולדברג • צבי בר-ניב
סגני נשיאים בדימוס	אלישבע ברק-אוסוסקין • יצחק אליאסוף • שאול קובובי • ישראל לוין
שופטים קבועים בדימוס	צבי טרלו • זאב נגבי • עדינה פורת • שמואל צור • עמירם רבינוביץ' • רונית רוזנפלד • מרטין אלטס • יוסף רייך
ראו גם: נציגי ציבור בבית הדין הארצי לעבודה