סטיבן צ'ו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטיבן צ'ו
Steven Chu
סטיבן צ'ו
סטיבן צ'ו
לידה 28 בפברואר 1948 (בן 76)
סנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת רוצ'סטר
אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
https://profiles.stanford.edu/steve-chu האתר הרשמי
מזכיר האנרגיה של ארצות הברית ה־12
20 בינואר 200922 באפריל 2013
(4 שנים ו־13 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית ברק אובמה
תפקידים אקדמאיים
ענף מדעי פיזיקה
מנחה לדוקטורט Eugene Commins עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
https://profiles.stanford.edu/steve-chu האתר הרשמי
תרומות עיקריות
פיתוח שיטות לקירור ולכידת אטומים בעזרת קרני לייזר.
פרסים והוקרה
  • מלגת גוגנהיים (1996)
  • חבר באגודה האמריקאית לאופטיקה (1991)
  • פרס הומבולדט (1995)
  • William F. Meggers Award (1994)
  • פרס הרברט פ. ברוידה (1987)
  • פרס ארתור שולוב במדעי הלייזר (1994)
  • פרס לזכר ריצ'טמייר (1990)
  • הרצאה על שם וולפגנג פאול (1998)
  • עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית (1986)
  • פרס נובל לפיזיקה (1997)
  • חבר זר של החברה המלכותית (2014)
  • פרס המלך פייסל הבינלאומי במדעים (1993)
  • עמית אלכסנדר פון הומבולדט
  • עמית/ה באגודה האמריקאית לקידום המדע
  • Honorary Fellow of the Institute of Physics עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סטיבן צ'ו וברק אובמה, פברואר 2009

סטיבן צ'ואנגלית: Steven Chu; נולד ב-28 בפברואר 1948), הוא פיזיקאי אמריקאי זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1997, שכיהן כמזכיר האנרגיה של ארצות הברית בשנים 20092013.

עד לכניסתו לתפקיד בקבינט של ברק אובמה כיהן צ'ו כפרופסור באוניברסיטת קליפורניה בברקלי וראש המעבדה הלאומית לורנס ברקלי. צ'ו הוא מהקולות הבולטים בקהילה המדעית למציאת פתרון מדעי לבעיית ההתחממות עולמית ומקורות אנרגיה מתחדשת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ו נולד בסנט לואיס שבמיזורי להורים ממוצא סיני, אביו הגיע לארצות הברית ב-1943 במטרה ללמוד הנדסה כימית ב-MIT ואמו הצטרפה אליו שנתיים מאוחר יותר והחלה בלימודי כלכלה. בעקבות החרפת מלחמת האזרחים הסינית החליטו הוריו להשתקע באמריקה, וצ'ו נולד בסנט לואיס היכן שאביו לימד באוניברסיטת וושינגטון המקומית.

לאחר שאביו עבר לעבוד במכון הפוליטכני בברוקלין, עבר צ'ו עם משפחתו לעיירה קטנה במדינת ניו יורק, שם גדל ולמד עד סיום התיכון. צ'ו לא הצטיין במיוחד בלימודיו, מה שהביא לכך שלא התקבל לאוניברסיטאות בליגת הקיסוס כפי שחפץ והוא נאלץ להסתפק בלימודי פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטת רוצ'סטר. לדבריו, הוא הוקסם מהלימודים שהתבססו על ספר הלימוד הרצאות פיינמן על פיזיקה. לאחר שסיים את התואר הראשון בשנת 1970, פנה למסלול של התמחות בפיזיקה תאורטית, ולכן נרשם לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אך שם נמשך דווקא לצד של פיזיקה מעשית. את הדוקטורט סיים ב-1976 והמשיך עוד שנתיים בלימודי פוסט דוקטורט באוניברסיטה.

בסתיו 1978 החל לעבוד במעבדות בל ותכנן ניסוי לספקטרוסקופיה אופטית של פוזיטרוניום, אטום בלתי יציב המורכב מאלקטרון והאנטי חומר שלו. אף על פי שהמשימה נחשבה כבלתי אפשרית ועברו שנתיים בהן נכשל בניסיונותיו, הצליח לבסוף יחד עם עמיתו אלן מילס לפתח שיטה למדידה בלייזר של רמות האנרגיה של הפוזיטרוניום, מה שהיווה פריצת דרך בתחום האלקטרודינמיקה קוונטית. ב-1983 מונה לראש המחלקה לאלקטרוניקה קוונטית במכון. במהלך מחקריו הוא גילה כי הדרך היעילה ללכידת אטומים היא באמצעות קירורם ועל כן מיקד את זמנו לפיתוח שיטות קירור בלייזר. על מחקריו בתחום זה זכה ב-1994 בפרס ארתור שולוב במדעי הלייזר וב-1997 בפרס נובל לפיזיקה, במשותף עם ויליאם פיליפס וקלוד כהן-טנוג'י.

ב-1987 עזב את מכון בל לטובת משרת מנהל המכון לאופטיקה קוונטית באוניברסיטת סטנפורד, הוא המשיך במחקריו בתחום הפיזיקה האטומית אך גם פנה לתחומי מחקר חדשים, בהם פיזיקה פולימרית, ביופיזיקה וביולוגיה מולקולרית. בין השנים 1990 ל-1993 ו-1999 ל-2001 כיהן כראש המחלקה לפיזיקה בסטנפורד.

בשנת 2004 מונה לראש המעבדה הלאומית לורנס ברקלי, תחת הנהגתו הפכה המעבדה למוקד מחקר מוביל של דלקים ביולוגים ואנרגיה סולארית, צ'ו עצמו היה לאחד הקולות הבולטים בקריאות למציאת פתרונות מדעיים לבעיית התחממות כדור הארץ והצורך במציאת מקורות אנרגיה מתחדשת. בין השאר דחף לשיתוף פעולה בין מעבדת ברקלי ואוניברסיטת אילינוי עם תאגיד האנרגיה הענקי BP, צעד שעורר גם ביקורת על חשש למסחור המחקר המדעי.[1]

צ'ו הוא חבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1992), האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית (1993), החברה הפילוסופית האמריקאית (1998), האקדמיה הלאומית של הרפובליקה הסינית (1994), האקדמיה הלאומית למדעים של הרפובליקה העממית של סין (1998) ועמית בינלאומי באקדמיה המלכותית להנדסה (2011).

לאחר בחירתו של ברק אובמה לנשיא ארצות הברית, הודיע אובמה כי בחר בצ'ו להיות המזכיר הבא של המחלקה לאנרגיה בממשל שיקים. המינוי אושר בסנאט והוא נכנס לתפקידו ב-20 בינואר 2009. בשעות הפנאי המשיך צ'ו לעבוד על מחקריו האקדמאים ואף פרסם מאמר נוסף במגזין Nature[2] ב-22 באפריל 2013 סיים צ'ו את כהונתו. פיזיקאי הגרעין ארנסט מוניז מונה להחליפו.

צ'ו נשוי בשנית ואב לשני ילדים מנישואיו הראשונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטיבן צ'ו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Berkeley's energy deal with BP sparks unease כתבה במגזין Nature
  2. ^ Energy secretary's hobby is nano science, אתר msnbc, ‏7 ביולי 2010