סטוריבורד
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
סְטוֹרִיבּוֹרְד (באנגלית: Storyboard; בתרגום חופשי: תרחיש[דרושה הבהרה]) הוא תכנון גרפי מוקדם לצורך צפייה טרום-חזותית בהפקות ותכנונים מסוגים רבים בתעשיות שונות. תהליך הסטוריבורד מורכב ואורך זמן רב.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסטוריבורד הומצא על ידי חברת וולט דיסני בשנות ה-30. סטוריבורד שימש לראשונה עבור הסרט הקצר שלושה חזירונים קטנים. הסרט חלף עם הרוח היה הראשון שעשה שימוש מלא בסטוריבורד. מ-1940 הסטוריבורד שימש גם לסרטי לייב-אקשן, אך בשיטה מעט שונה.[דרושה הבהרה]
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבלשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבידור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפודקאסטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
תכנון גרפי אינו נפוץ בתיאטרון. מפיק התיאטרון הרוסי קונסטנטין סטניסלבסקי היה מהיחידים אשר השתמשו בתכנון למחזות והצגות.
בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסטוריבורד נוצר עבור סרטים מונפשים, ומאז יצירתו משמש כאמצעי המרכזי שעוזר להפיק סרטים וסדרות מונפשות. הנפשת הסטוריבורד מורכבת מציורים מוקדמים, דיאלוגים והערות. באולפני האנימציה הגדולים נפוץ השימוש בסטוריבורד. השימוש בסטוריבורד הפך לפחות נפוץ בעקבות המעבר להנפשה ממוחשבת שאינה מצריכה[דרושה הבהרה] סטוריבורד. השימוש בסטוריבורד בסרטי לייב-אקשן נעשה כדי ליצור טייזרים מוקדמים ופרסומות לטלוויזיה בקלות. הסטוריבורד חוסך עלויות הפקה ומוזיל יצירת סרטים.
בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקומיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר קומיקסאים משתמשים בתכנון ליצירת הקומיקס שלהם בשיטה מעט שונה, השימוש כך אינו נפוץ וקורה לעיתים נדירות בקרוס-אוברים על מנת להזיל את ההפקה. [דרושה הבהרה]
יתרונות וחסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
היתרון הגדול בשימוש הוא הוזלת ההפקה. יתרון נוסף הוא שינויים בעלילה שיכולים להתבצע ברגע מבלי לעבור על תהליך ההפקה שנית[דרושה הבהרה]. יתרונות נוספים רבים קיימים בייחוד להנפשה. בלייב-אקשן קיימים כמה וכמה חסרונות.[דרושה הבהרה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
