סטארבקס

**סטארבקס**
**Starbucks**
נתונים כלליים
סוג	בתי קפה
בורסה	נאסד"ק (26 ביוני 1992–SBUX); הבורסה לניירות ערך בהונג קונג (4337) ;
מייסדים	ג'רי בולדווין, זאב סיגל וגורדון בווקר
תקופת הפעילות	1971–הווה (כ־53 שנים)
חברות בנות	Teavana; Ethos Water; Seattle's Best Coffee; Tazo; היר מיוזיק ;
מיקום המטה	סיאטל
משרד ראשי	סיאטל, וושינגטון, ארצות הברית
ענפי תעשייה	coffee bar
מוצרים עיקריים	קפה, פרפוצ'ינו
שווי שוק	98.63 מיליארד דולר (18 באפריל 2024)
הכנסות	32,250,300,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022)
רווח תפעולי	4,617,800,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022)
רווח	3,281,600,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022)
הון עצמי	−5,321,200,000 דולר אמריקאי (נכון ל־3 באוקטובר 2021)
יו"ר	Mellody Hobson
מנכ"ל	הווארד שולץ (בפועל)
עובדים	383,000
	www.starbucks.com

סטארבקס (באנגלית: Starbucks Corporation) היא רשת בתי קפה אמריקאית רב-לאומית, והגדולה בעולם. מטה החברה נמצא בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון בארצות הברית. החברה קיבלה את שמה משמו של "סטארבק", דמות בספר מובי דיק, וסמלה הוא סירנה מצוירת. נכון ליוני 2018, מונה הרשת 35,712 סניפים בלמעלה מ-76 מדינות ברחבי העולם, מתוכם 18,416 סניפים בארצות הברית^[1]. לחברה סניפי "דרייב ת'רו" רבים שבהם הלקוחות מזמינים את המוצרים מתוך רכבם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסניף הראשון של סטארבקס נפתח בסיאטל בשנת 1971 על ידי שלושה שותפים - ג'רי בולדווין, זאב סיגל, וגורדון בווקר, שרצו למכור פולי קפה איכותיים ומכונות קפה ב-Pike Place Market (סניף שקיים עד היום).

היזם היהודי-אמריקאי הווארד שולץ הצטרף לחברה בשנת 1982 ובהשראת ברי-האספרסו האיטלקיים, הקים את רשת בתי הקפה Il Giornale בשנת 1985. כמה שנים לאחר שהבעלים המקוריים ניצלו הזדמנות ורכשו את Peet's Coffee and Tea, הם מכרו את רשת סטארבקס לשולץ, שמיתג מחדש את רשת Il Giornale שלו כסניפי סטארבקס בשנת 1987. בשנה זו גם פתחה החברה את הסניף הראשון שלה מחוץ לארצות הברית, בוונקובר שבקנדה. בשנת 1996 פתחה החברה את הסניף הראשון שלה מחוץ לצפון אמריקה בטוקיו, מאז פתחה החברה סניפים ביותר מ-60 מדינות.

סטארבקס בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – סטארבקס ישראל

בספטמבר 2001 פתחה סטארבקס שישה סניפים בתל-אביב, באמצעות חברת דלק ישראל ששימשה זכיין מקומי, אך היוזמה לא עלתה יפה. עיתוי השקת הרשת בעיצומה של האינתיפדה השנייה, תחרות מצד בתי קפה מקומיים, תמהיל מוצרים לא אטרקטיבי ובחירת מיקומים שלא התאימו לבית קפה בצורה שבה פעלה הרשת, היוו את הגורמים המכריעים לכישלון ולחיסול פעילות הרשת בישראל תוך פחות משנתיים^[2].

בעקבות הפופולריות של הרשת, החזרה של סטארבקס לישראל מהווה נושא לעצומות אינטרנטיות וכן למתיחות של אחד באפריל ברשתות החברתיות^[3].

בחודש נובמבר 2019 הודיעה הרשת כי אין לה תוכניות לפתוח סניפים בישראל.

במאי 2020, החלה חברת אסם לשווק בישראל קפסולות קפה של סטארבקס תואמות למכונות קפה של נספרסו, כחלק משיתוף פעולה גלובלי בין רשת סטארבקס לחברת נסטלה העולמית.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון אוקספם האשים את סטארבקס שביקש מהאגודה הלאומית לקפה לחסום רישום שלושה זני קפה אתיופים מובחרים כסימנים מסחריים בארצות הברית. התוכנית הייתה מאפשרת לאתיופיה - מולדת הקפה - לזכות בנתח גדול יותר מהרווחים במסחר בקפה, באמצעות שליטה בשימוש שנעשה בו בשווקים הבינלאומיים. נטען, שהתוצאה עלולה להיות שלילת הכנסות בסך 47 מיליון אירו לשנה ממגדלי קפה אתיופים. נוכח יותר מ-90,000 מכתבים שהביעו דאגה, הניחה סטארבקס בסניפיה עלונים בהם האשימה את אוקספם ב"התנהגות מוליכת שולל" ודרשה שהקמפיין של אוקספם ייפסק. ב-20 ביוני 2007 הודיעו נציגים בכירים של אתיופיה ושל סטארבקס כי הגיעו להסכם בדבר הפצה, שיווק ורישוי אשר מבטיח הגנה על זכויות עובדים ועל סימן המסחר של המגדלים.