סוראן ג'ונס
 | |
| לידה |
27 באוגוסט 1978 (בת 45) צ'דרטון, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות |
מ-1997 |
| מקום לימודים |
|
| מספר צאצאים |
1 |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
סוראן ג'ונס (באנגלית: Suranne Jones; נולדה ב-27 באוגוסט 1978)[1] היא שחקנית ומפיקה אנגלייה. ב-2001 שיחקה בתפקיד קארן מקדונלד באופרת הסבון של ITV1 "קורוניישן סטריט", והופיעה בתפקיד זה עד 2004. ג'ונס שיחקה במספר רב של סדרות דרמה בהן "וינסנט" (2005–2006), "Strictly Confidential" (מ-2006), "הארלי סטריט" (2008), "חמישה ימים" (2010) ו"אב יחיד" (2010). ב-2009 זכתה לשבחים על הופעתה בתפקיד רות' סלייטר, רוצחת מורשעת, במיני-סדרה "בלתי נשכח" שהייתה פריצת דרך בקריירה שלה.
בשנים 2011 עד 2016 כיכבה ג'ונס בתפקיד הבלשית רייצ'ל ביילי בסדרה "סקוט וביילי", שנוצרה מרעיון שלה ושל השחקנית סאלי לינדזי. ב-2016 הייתה ג'ונס המפיקה בפועל של העונה החמישית והאחרונה של הסדרה. על תפקידה בדמות ג'מה פוסטר, רופאה מצליחה ונבגדת, בדרמה "דוקטור פוסטר" זכתה ג'ונס בפרסים אחדים בהם פרס "Broadcasting Press Guild" ופרס באפט"א לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר ב-2016.
בתיאטרון שיחקה ג'ונס במחזות "בחורים טובים" (2005), "Blithe Spirit" (ב-2009), "נשים בצמרת" (2011), "משהו יפה" (2013) ו"אורלנדו" (2014).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ונס נולדה בשם שרה אן ג'ונס בצ'דרטון שבאולדהאם (אנ').[2] היא בתם של כריס וג'ני ג'ונס, מהנדס ומזכירה במקצועם.[3] יש לה אח גדול ממנה בשם גארי.[4] היא גדלה כקתולית. כומר המליץ לאביה ששמה יהיה שרה אן, במקום סוראן שהוא השם של סבתה, כי הוא אינו "שם נכון".[5] היא גדלה בבית שהיה מוקף בשתי חוות ובשדות. היא זוכרת מילדותה ש"פרות היו מביטות מבעד לחלון כשאכלנו את ארוחת הערב".[5]
ג'ונס למדה בבית ספר תיכון קתולי "Cardinal Langley Roman Catholic High School".[6] היא הייתה חברה בסדנת התיאטרון אלדהאם (אנ'),[7] והתיידדה עם אנטוני קוטון, שמשחק בתפקיד שון טולי ב"קורוניישן סטריט".[3] ג'ונס קיבלה תעודה לסיום לימודי אמנויות הבמה (אנ'), אבל לדבריה זה לא דומה לבית ספר למשחק.[8]
תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הופעתה המקצועית הראשונה של ג'ונס הייתה בגיל 16. היא נזכרה שבגיל שמונה הופיעה במחזה "Wait Until Dark" בתפקיד גלוריה.[9] כשנרשמה לאיגוד השחקנים Equity, נרשמה בשם הבמה 'סוראן' כי שמה מלידה היה כבר תפוס. בגיל 15 מצאה לעצמה סוכן והחלה להופיע בתיאטרון. הקריירה שלה בטלוויזיה התחילה ב-1997 בתפקיד קטן בסדרה "קורוניישן סטריט" בדמות מנדי פיליפס. אחר כך הופיעה בפרסומת טלוויזיה לחברת Maltesers,[4] שיחקה בתפקיד אורח בסדרה "City Central" ובתפקיד קטן בסדרה "My Wonderful Life". היא נבחנה לתפקיד צ'ריטי דינגל באופרת הסבון "אמרדייל"[4] אבל לבסוף לוהקה לתפקיד אמה אטקינס. עוד נבחנה לתפקיד ג'ינה גרגורי ב"קורוניישן סטריט", גם שידעה שהשחקנית ג'ניפר ג'יימס תקבל את התפקיד.[4]
בשנת 2000 שבועות אחדים אחרי שנבחנה לתפקיד ג'נה גרגורי, הוצע לה תפקיד חדש בסדרה "קורוניישן סטריט".[4] ג'ונס קבלה את התפקיד של קארן פיליפס והחלה להופיע בסדרה ב-21 ביוני. הדמות שהתחתנה עם סטיב מקדונלד (סיימון גרגסון) קיבלה את שם בעלה והייתה לקארן מקדונלד. בעקבות תפקיד זה זכתה ג'ונס להכרה רחבה. היא גם החלה לדגמן במגיזינים של גברים כמו "FHM" ו-"Loaded".[10]
במאי 2004 פורסם שג'ונס עוזבת את הסדרה "קורוניישן סטריט" אחרי ארבע שנים שבהן גילמה את קארן. היא תיארה את עבודתה באופרת סבון כמתישה, וציינה שהיא "חיה ונושמת קארן מקדונלד". הופעתה האחרונה בדמות קארן הייתה ביום הקופסאות של שנת 2004.[11]
2005–2010[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ונס ציינה שעם עזיבתה את הסדרה "קורוניישן סטריט" קיבלה הצעות רבות להופיע בתוכניות ריאליטי, שאותם היא דחתה.[12] בסתיו 2005 כיכבה ג'ונס בסדרת דרמה בלשית של ITV בשם "וינסנט" עם ריי וינסטון בתפקיד הראשי.[13] באותה שנה כיכבה במחזה "בחורים טובים" בתיאטראות וסט אנד לצדם של רוב לאו וג'ון בארומן. על הופעתה זו זכתה בפרס בחירת הקהל לשחקנית המשנה הטובה ביותר.[14] היא הופיעה גם במחזמר "Celebrate Oliver!" ששודר בערוץ BBC One. ב-2006 כיכבה ג'ונס בתפקיד שלגיה במופע "שלגיה ושבעת הגמדים" שהוצג בבית האופרה במנצ'סטר לצדו של ג'סטין מורהאוס ושל ג'ון סאווידנט. עוד השתתפה בסדרה "Strictly Confidential" של קיי מלור (אנ').
ב-2007 כיכבה ג'ונס בקומדיה השחורה "Dead Clever" יחד עם הלן בקסנדייל ודין לנוקס קלי. בסתיו 2007 יצאה ג'ונס לסיבוב הופעות בעיבוד התיאטרלי לסרט "תנאים של חיבה" וגילמה את אמה לצדם של לינדה גריי וג'ון בו.[15] ב-2008 שיחקה בתפקיד מרתה, אחד התפקידים הראשיים, בסדרה הרפואית "הארלי סטריט", שירדה אחרי עונה אחת.[16]
בינואר 2009 הופיעה ג'ונס בדרמה "בלתי נסלח" בערוץ ITV1, בתפקיד רות סלייטר, אשה שהשתחררה מהכלא אחרי שריצתה 15 שנות מאסר על רצח שני שוטרים.[17] היא זכתה לביקורות חיוביות על הופעתה. בריאן וינר ששיבח את הסדרה בעיתון האינדפנדנט כתב שלכולם מגיע חמישה כוכבים ולג'ונס מגיע שישה.[18]
בנובמבר אותה שנה שיחקה ג'ונס בתפקיד מונה ליזה בפרק כפול בשם "הנקמה של מונה ליזה" בסדרה "הרפתקאות שרה ג'יין". בדצמבר כיכבה בהפקה של מנצ'סטר רויאל אקסצ'נג' למחזה "Blithe Spirit" מאת נואל קאוורד שהוצג עד סוף ינואר 2010. ג'ונס הייתה מועמדת שלוש פעמים לפרס "Times Breakthrough Award". במרץ 2010 כיכבה בסדרת הטלוויזיה "חמישה ימים" המשך של סדרה באותו שם משנת 2007. היא גילמה תפקיד של הבלשית לורי פרנקלין. בהמשך אותה שנה כיכבה בתפקיד שרה בדרמה "אב יחיד" ב-BBC1, בדמות אשה שמתאהבת בדייב האלמן (דייוויד טננט) בעלה של חברתה הטובה שמתה לא מזמן.
2011 והלאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 2011 גילמה ג'ונס את הדמות אידריס בפרק "אשתו של הדוקטור" של הסדרה "דוקטור הו". ג'ונס לוהקה בשל רצונו של התסריטאי ניל גיימן שרצה שהשחקנית שמגלמת את הדמות תהיה "מוזרה; יפה אבל בעלת מראה מוזר, ומצחיקה למדי".[19] בהמשך שיחקה ג'ונס בתפקיד הבלשית רייצ'ל ביילי בסדרה "סקוט וביילי" לצדה של לזלי שארפ שגילמה את ג'נט סקוט. הסדרה מבוססת על רעיון של ג'ונס ושל השחקנית סאלי לינדזי, ששיחקה בעבר לצדה ב"קורוניישן סטריט". ב-2012 שודרה העונה השנייה של "סקוט וביילי". ביולי 2011 כיכבה ג'ונס בתפקיד מרלין, אשת קריירה בבריטניה בתקופתה של מרגרט תאצ'ר, בהפקה של תיאטרון מינרווה של המחזה "נשים בצמרת" מאת קריל צ'רצ'יל.[20] אחר כך הוצג המחזה בטרפלגר סטודיוס שבווסט אנד. באוגוסט 2011 פורסם שג'ונס תככב לצדו של ג'ון האנה בדרמה הפרודית "A Touch of Cloth" מאת צ'ארלי ברוקר ודניאל מאייר.[21] התוכנית שודרה באוגוסט 2012 בערוץ Sky1. ג'ונס גילמה את הבלשית אן אולדמן, שעובדת לצדו של פקד בילוש ג'ק קלות' (האנה).[22] במרץ 2012 השתתפה ג'ונס בעיבוד של BBC1 לרומן "הסוד של קריקלי הול" מאת ג'יימס הרברט. היא גילמה את דמותה של איב קיילי, אישה שעוברת לגור בקריקלי הול כדי להתגבר על אובדן בנה, ומתברר שהבית רדוף רוחות רפאים.
ב-2013 חזרה ג'ונס להופיע על הבמות בלונדון בהפקה מחודשת של המחזה "משהו יפה" מאת ג'ונתן הארווי (אנ'). המחזה הוצג בין 13 באפריל עד 25 במאי בתיאטרון ארטס (אנ'), ואחר כך בסיבוב הופעות בבריטניה.[23] באוגוסט אותה שנה שיחקה ג'ונס בסדרת הדרמה "The Crimson Field" לצדן של הרמיוני נוריס ושל אונה צ'פלין, הדרמה מתרחשת בבית חולים שדה בצרפת במלחמת העולם הראשונה. הדרמה שודרה לראשונה באפריל 2014, וזו הייתה הופעתה הראשונה של ג'ונס בדרמה תקופתית.[24]
בפברואר 2014 החלה ג'ונס לשחק בגרסה הבימתית של שרה רוהל לרומן "אורלנדו" מאת וירג'יניה וולף שהועלה בתיאטרון רויאל אקסצ'נג' במנצ'סטר. ההצגה זכתה בביקורות חיוביות, והופעתה של ג'ונסה כונתה "מעולה" על ידי מאט טרומן בעיתון הגרדיאן.[25] אילו הביקורת של קוונטין לטס בדיילי מייל הייתה מעורבת ועל ג'ונס כתב "שאולי חסרה לה האיכות השמימית הדרוש לתפקיד".[26]
בספטמבר 2015 כיכבה ג'ונס בתפקיד הראשי בסדרה "דוקטור פוסטר" של ערוץ BBC One, על אודות רופאה שחייה מתפרקים כשהיא מגלה שבעלה בוגד בה.[27] על תפקיד זה זכתה ג'ונס בפרס National Television להופעה הטובה ביותר בדרמה,[28] בפרס Broadcasting Press Guild לשחקנית הטובה ביותר,[29] פרס Royal Television Society לשחקנית הטובה ביותר,[30] וכן בפרס באפט"א לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר.[31]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ונס חיה בלונדון עם בעלה לורנס אקרס.[32] לבני הזוג יש ילד אחד.[33]
ג'ונס פעילה בארגוני צדקה שונים. כשהייתה נערה אובחנה אמה כחולה בסרטן השד. הן ניהלו קמפיין בנושא מחלת הסרטן.[3] בין השאר עבדה עם "Christian Aid" ונסעה לסיירה לאון ולהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (יחד עם סאלי לינדזי), בעזרה בפרויקטים הנוגעים ל-HIV, זכויות האישה ושימוש צבאי בילדים ובנערים.[34]
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | שם | שם באנגלית | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1997 | קורוניישן סטריט | Coronation Street | מנדי פיליפס | סדרת טלוויזיה (פרק אחד) |
| 1998 | City Central | אמה | בפרק "A Quiet Evening In" | |
| מלון גראנד | The Grand | ליז | סדרת טלוויזיה (פרק אחד) | |
| 1999 | My Wonderful Life | לינדה | סדרת טלוויזיה (5 פרקים) | |
| 2000–2004 | קורוניישן סטריט | Coronation Street | קארן מקדונלד | |
| 2004 | פאנץ' | Punch | ג'ודי | סרט קצר |
| 2005 | Celebrate "Oliver!" | ננסי | סרט טלוויזיה | |
| 2005–2006 | וינסנט | Vincent | בת' | |
| 2006 | Strictly Confidential | לינדה נלסון | ||
| 2007 | Dead Clever: The Life and Crimes of Julie Bottomley | ג'ולי בוטומלי | סרט טלוויזיה | |
| 2008 | הארלי סטריט | Harley Street | ד"ר מרת'ה אליוט | |
| 2009 | בלתי נסלח | Unforgiven | רות' סלייטר | מיני-סדרה |
| הרפתקאות שרה ג'יין | The Sarah Jane Adventures | מונה ליזה | סדרת טלוויזיה (2 פרקים) | |
| 2010 | חמישה ימים | Five Days | בלשית לורי פרנקלין | |
| אב יחיד | Single Father | שרה | מיני-סדרה | |
| 2011 | דוקטור הו | Doctor Who | אידריס | בפרק "אשתו של הדוקטור" |
| 2011–2016 | סקוט וביילי | Scott & Bailey | סמלת רייצ'ל ביילי | סדרת טלוויזיה (עונות 1–5) |
| 2012–2014 | מגע של בלש | A Touch of Cloth | בלשית אן אולדמן | |
| 2012 | הסוד של קריקלי הול | The Secret of Crickley Hall | איב קאליי | מיני-סדרה |
| 2013 | Playhouse Presents | בתפקיד עצמה | בפרק "Stage Door Johnnies" | |
| Lawless | לילה פטיט | פרק פיילוט | ||
| 2014 | The Crimson Field | האחות ג'ואן לייבסי | ||
| 2015 | דוקטור פוסטר | Doctor Foster | ד"ר ג'מה פוסטר | |
| 2015 | A Christmas Star | מיס דארסי | סרט קולנוע | |
| 2016 | Brian Pern: 45 Years of Prog and Roll | אסטריד מדוקס פרן | סדרת טלוויזיה (פרק אחד) | |
| 2016 | Life in the Air | קריינות | סדרה דוקומנטרית | |
| 2018 | נעלמת | Save Me | קלייר מקגורי | מיני-סדרה |
| 2018 | יריד ההבלים | Vanity Fair | מיס פינקרטון | מיני-סדרה |
| 2019 | ג'נטלמן ג'ק | Gentleman Jack | אן ליסטר | סדרת דרמה-היסטורית |
| 2021 | חקירה במצולות | Vigil | איימי סילבה | תפקיד ראשי; 6 פרקים |
| 2023 | מרילנד | Maryland | בקה | מיני-סדרה
גם יוצרת ומפיקה בפועל |
תפקידים בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | שם | שם באנגלית | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 2005 | בחורים טובים | A Few Good Men | ג'ואן גאלוויי | תיאטרון היימרקט |
| 2006 | שלגיה ושבעת הגמדים | Snow White and the Seven Dwarves | שלגיה | בית האופרה של מנצ'סטר |
| 2007 | תנאים של חיבה | Terms of Endearment | אמה גרינוויי הורטון | York Theatre Royal |
| 2009 | Blithe Spirit | רות' קונדומיין | מנצ'סטר רויאל אקסצ'נג' | |
| 2011 | נשים בצמרת | Top Girls | מרלן | תיאטרון מינרווה |
| 2013 | משהו יפה | Beautiful Thing | סנדרה | תיאטרון אמנויות |
| 2014 | אורלנדו | Orlando | אורלנדו | מנצ'סטר רויאל אקסצ'נג' |
פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | שם | פרס | תוצאה |
|---|---|---|---|
| 2003 | קורוניישן סטריט | פרס הטלוויזיה הלאומית (אנ') לשחקנית הפופולרית ביותר | מועמדות |
| 2004 | פרס אופרות סבון בריטיות (אנ') לשחקנית הטובה ביותר | זכייה | |
| פרס הטלוויזיה הלאומית לשחקנית הפופולרית ביותר | זכייה | ||
| 2005 | פרס אופרות סבון בריטיות לשחקנית הטובה ביותר | זכייה | |
| בחורים טובים | פרס מבקרי התיאטרון לשחקנית המשנה הטובה ביותר | זכייה | |
| 2009 | בלתי נסלח | פרס Royal Television Society (אנ') לשחקנית הטובה ביותר | מועמדות |
| פרס "South Bank Show" לפריצת הדרך | מועמדות | ||
| 2010 | חמישה ימים | פרס הטלוויזיה הלאומית בהופעה מצטיינת בדרמה | מועמדות |
| פרס TV Choice לשחקנית הטובה ביותר | מועמדות | ||
| 2011 | סקוט וביילי | פרס Royal Television Society להופעה הטובה ביותר בדרמה[35] | זכייה |
| 2012 | פרס National Television לשחקנית הטובה ביותר בדרמה | מועמדות | |
| 2013 | פרס National Television לשחקנית הטובה ביותר בדרמה | מועמדות | |
| משהו יפה (אנ') | פרס WhatsOnStage (אנ') לשחקנית הטובה ביותר[36] | מועמדות | |
| 2014 | סקוט וביילי | פרס National Television לבלש הטלוויזיה הטוב ביותר[37] | מועמדות |
| אורלנדו | פרס תיאטרון UK (אנ') להופעה הטובה ביותר במחזה[38] | מועמדות | |
| 2015 | פרס מנצ'סטר לתיאטרון[39] | מועמדות | |
| 2016 | דוקטור פוסטר | פרס National Television להופעת הדרמה הטובה ביותר | זכייה |
| פרס Broadcasting Press Guild לשחקנית הטובה ביותר[29] | זכייה | ||
| פרס Royal Television Society לשחקנית הטובה ביותר[30] | זכייה | ||
| פרס באפט"א לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר[31] | זכייה | ||
| פרס TV Choice לשחקנית הטובה ביותר[40] | מועמדות |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוראן ג'ונס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סוראן ג'ונס, באתר AllMovie (באנגלית)
סוראן ג'ונס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
סוראן ג'ונס, באתר Discogs (באנגלית)- סוראן ג'ונס וסאלי לינדזי בסרטון על פעילותן בארגון "Christian Aid"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Shimmon, Katie (26 באוקטובר 2004). "College days". The Guardian. Guardian Media Group. נבדק ב-18 ביוני 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Wylie, Ian (14 בספטמבר 2005). "Suranne prefers home to 'A Few Good Men'". נבדק ב-21 בדצמבר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Liz Jones (18 בספטמבר 2010). "Suranne's brunette ambition: The former Corrie star sets her sights on Broadway". Daily Mail. Associated Newspapers. נבדק ב-15 ביוני 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 Sue Crawford (19 במאי 2001). "Interview Suranne Jones: Me get married? Don't bet on it". The Mirror. Trinity Mirror. נבדק ב-27 באוגוסט 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "A Piece of my Mind: Suranne Jones, Actress". The Herald. Newsquest. 5 ביולי 2008. נבדק ב-15 ביוני 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Torr, Martyn (2014-02-11). "Starstruck by a telly favourite". Oldham Chronicle. נבדק ב-2014-08-09.
- ^ Thomason, Carmel (8 בפברואר 2006). "Showbiz secrets in safe hands". City Life. נבדק ב-7 ביוני 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^
Tim Walker. Edited by Richard Eden, 'Racist' historian David Starkey is sunk by Rastamouse, The Telegraph, 18 August 2011
- ^ Williams, Andrew (5 באוגוסט 2011). "Suranne Jones: I was banned after saying 'penis' on stage". Metro. Associated Newspapers. אורכב מ-המקור ב-2012-10-09. נבדק ב-11 באוגוסט 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Verdier, Hannah (2012-11-16). "Suranne Jones: 'My characters are really strong, miserable or tortured'". The Guardian. Guardian Media Group. נבדק ב-2014-08-10.
- ^ Gilbert, Gerard (31 בינואר 2010). "No more tears: Why Suranne Jones has plenty to smile about". The Independent. Independent Print Limited. נבדק ב-15 ביוני 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Lamont, Tom (17 ביולי 2011). "Suranne Jones: 'You have to believe there is life after a soap'". The Observer. Guardian Media Group. נבדק ב-17 ביולי 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Saney, Daniel (7 בינואר 2005). "Ex-'Corrie' star in new drama". Digital Spy. Hearst Corporation. נבדק ב-6 ביולי 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bannister, Rosie (16 בנובמבר 2012). "Suranne Jones returns to the West End to star in Beautiful Thing". The Stage. The Stage Media Company Limited. נבדק ב-16 באפריל 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Review: Terms of Endearment". BBC. 30 באוגוסט 2007. נבדק ב-16 ביוני 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Kilkelly, Daniel (10 במרץ 2010). "Suranne reflects on 'Harley St' failure". Digital Spy. Hearst Corporation. נבדק ב-27 באוגוסט 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Thomas, Rebecca (12 בינואר 2009). "Talking Shop: Suranne Jones". BBC. נבדק ב-20 ביוני 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Viner, Brian (13 בינואר 2009). "Last Night's Television -Unforgiven, ITV1; Million Dollar Traders, BBC2". The Independent. Independent Print Limited. נבדק ב-15 ביוני 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Martin, Will (14 במאי 2011). "Suranne Jones ('Doctor Who') interview". Cult Box. נבדק ב-20 במאי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Billington, Michael (4 ביולי 2011). "Top Girls — review". The Guardian. Guardian Media Group. נבדק ב-6 ביולי 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Plunkett, John (26 באוגוסט 2011). "Charlie Brooker pens spoof crime drama for Sky1". The Guardian. Guardian Media Group. נבדק ב-26 באוגוסט 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Suranne and John Hannah to star in detective spoof". What's on TV. IPC Media. 26 באוגוסט 2011. נבדק ב-26 באוגוסט 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hemley, Matthew (16 בנובמבר 2012). "Suranne Jones to star in revival of Beautiful Thing at the Arts Theatre". The Stage. נבדק ב-27 בנובמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Alice Vincent, Hermione Norris, Oona Chaplin and Suranne Jones in cast of field hospital drama, The Ark, The Telegraph, 7 August 2013
- ^ Trueman, Matt (2014-03-02). "Orlando review – Suranne Jones makes two hours and 400 years pass in a flash". The Guardian. נבדק ב-2014-03-03.
- ^ Letts, Quentin (2014-02-27). "Virginia Woolf's wonder hasn't aged badly: Quentin Letts reviews Orlando". Daily Mail. נבדק ב-2014-03-03.
- ^ Lucy Mangan. "Doctor Foster review – gripping portrait of a marriage slowly being poisoned". the Guardian.
- ^ National Television Awards. "Winners — National Television Awards". nationaltvawards.com.
- ^ 1 2 Plunkett, John (11 במרץ 2016). "Wolf Hall's Mark Rylance wins best actor at Broadcasting Press Guild awards". The Guardian. נבדק ב-11 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Delgado, Kasia (23 במרץ 2016). "Lenny Henry, Michaela Coel and Suranne Jones triumph at the Royal Television Society Awards 2016". Radio Times. נבדק ב-23 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Doctor Foster's Suranne Jones wins TV Bafta for Leading Actress, The Telegraph, 9 May 2016
- ^ Hassell, Katherine (5 בספטמבר 2015). "Celebrity traveller: Actress Suranne Jones". Daily Express. Northern & Shell. נבדק ב-6 באוקטובר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Giles, Kayleigh (12 במרץ 2016). "'Overjoyed' Suranne Jones becomes a mother for the first time after welcoming baby boy with husband Laurence Akers". Daily Mail. DMG Media. נבדק ב-12 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Celebrity Supporters — Suranne Jones". Christian Aid. נבדק ב-17 ביוני 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Video: Suranne Jones dazzles on a night of showstopping glamour at the RTS Awards". Manchester Evening News. Trinity Mirror. 21 בנובמבר 2011. נבדק ב-22 בנובמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Brown, Mark (6 בדצמבר 2013). "Daniel Radcliffe and Rupert Grint up for WhatsOn Stage awards". The Guardian. נבדק ב-6 בדצמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ National Television Awards 2014: full list of winners, The Telegraph, 22 January 2014
- ^ Stanbury, Kate (2014-09-25). "UK Theatre Award nominations revealed". OfficialLondonTheatre.co.uk. נבדק ב-2014-09-28.
- ^ "Manchester Theatre Award winners named". BBC. 2015-03-13. נבדק ב-2015-06-21.
- ^ Lewis, Rebecca (28 ביוני 2016). "The Night Manager and Tom Hiddleston lead TV Choice Awards nominations". Metro. DMG Media. נבדק ב-29 ביוני 2016.
{{cite web}}: (עזרה)
