סופר צללים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סוֹפֵר צְלָלִים הוא כינויו של אדם הנשכר לכתוב ספר או נאומים עבור אדם אחר, כשהקרדיט לכתיבת הספר אינו ניתן לו אלא למי שמשלם לו.

חלק מהאוטוביוגרפיות של ידוענים ופוליטיקאים נכתבו על ידי סופרי צללים אשר נשכרו לכתוב בעבורם את האוטוביוגרפיה שלהם, כאשר אין להם את הזמן או את כישרון הכתיבה הדרושים כדי לכתוב את הספר בעצמם.

ישנם מקרים שבהם משתמשים בשם של סופר מפורסם על מנת להביא להתייחסות יותר רצינית או פופולרית לספר שנכתב על ידי סופר צללים. תופעה כזאת ידועה עוד מהמאות הקודמות. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הסדרה "שלושת המוסקטרים" של אלכסנדר דיומא, שנחשף כי נכתבה בחלקה על ידי סופרי צללים[דרוש מקור].

תרומתו של סופר הצללים יכולה לנוע מכתיבה של הספר כולו ללא כל עזרה מהאדם הרשום כמחבר הספר, עד שכתוב ועריכה של כתב יד שנכתב על ידי הסופר. כתיבה של הספר כולו יכולה להתבצע, למשל, לאחר מותו של האדם ששמו מתנוסס על הספר, בניסיון לנצל את פרסומו של הסופר לאחר מותו. למשל, לאחר מות ו. ס. אנדרוז מנהלי העזבון שלה שכרו סופר שיכתוב ספרים תחת שמה. במקרים אחרים, סופר צללים משמש לסיים עבודות שלא נגמרו על ידי הסופר.

הסופרות גלית אלדר ושירז אפיק שימשו כסופרות צללים של אנשים שונים שרצו להוציא רומנים או ספרי זכרונות.

את הסדרה השרביט והחרב כתבו עשרות סופרי צללים המשתמשים כולם בשם העט "אדם בליד".

העיתונאי דב גולדשטיין נודע כשותף לכתיבת אוטוביוגרפיות של כמה פוליטיקאים ישראלים ידועים:

כנושא לכתיבה ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני ספרים מפורסמים נכתבו על סופר הצללים כדמות ספרותית:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פיליפ רות, תרגום: חיים גליקשטיין, סופר הצללים, זמורה ביתן מודן, 1981
  2. ^ רוברט האריס, תרגום: מרדכי ברקאי, סופר צללים, זמורה ביתן, 2007
ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.