סופה לנדבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סופה לנדבר
לנדבר, 2009
לנדבר, 2009
לידה 28 באוקטובר 1949 (בת 74)
סנקט פטרבורג, ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1979
עיסוק פוליטיקאית, פסיכולוגית, קלינאית תקשורת
מפלגה העבודה, ישראל ביתנו
סיעה עבודה, ישראל אחת, עבודה-מימד
העבודה-מימד-עם אחד, ישראל ביתנו, הליכוד ביתנו
שרת העלייה והקליטה
31 במרץ 200910 במאי 2015
(6 שנים ו־5 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
30 במאי 201618 בנובמבר 2018
(שנתיים ו־24 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
יריב לוין (מ"מ) ←
חברת הכנסת
17 ביוני 199617 בפברואר 2003
(6 שנים ו־35 שבועות)
17 בינואר 20068 בפברואר 2006
(3 שבועות ויומיים)
17 באפריל 200630 באפריל 2019
(13 שנים)
כנסות 1415, 16, 1720
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סופיה (סוֹפָה) סוניה לַנְדְבֶר[1] (נולדה ב-28 באוקטובר 1949) היא פוליטיקאית ישראלית, וחברת מועצת עיריית אשדוד בשנית מאז 2024, לאחר שכיהנה בתפקיד בתחילת שנות ה-90.[2]

בעבר, כיהנה כחברת הכנסת מטעם מפלגת העבודה ומפלגת ישראל ביתנו כמו כן כיהנה כשרת העלייה והקליטה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנדבר נולדה וגדלה בעיר לנינגרד (כיום סנקט פטרבורג) שברוסיה הסובייטית לרעיה חיה וגירש לנדבר. עלתה לישראל בגיל 29 בשנת 1979 לעיר אשדוד. היא בעלת תואר שני בקלינאות תקשורת. בין השנים 19891996 כיהנה כחברת מועצת העיר אשדוד וכחברת דירקטוריון בחברה העירונית לפיתוח אשדוד (חפ"א). התפרסמה גם כמורה לרוסית של שמעון פרס.

בשנת 1996 נבחרה לראשונה לכנסת מטעם מפלגת העבודה והייתה חברה בוועדות הכנסת. בכנסת ה-15 כיהנה כסגנית יושב ראש הכנסת, כיושבת ראש הוועדה לפניות הציבור, כחברה בוועדת העלייה והקליטה, בוועדת המדע והטכנולוגיה ובוועדת העבודה והרווחה.

לנדבר כיהנה במשך כשלושה חודשים (12 באוגוסט2 בנובמבר 2002) כסגנית שר התחבורה בממשלתו הראשונה של אריאל שרון.

ב-26 בפברואר 2001 הגישה, יחד עם כ-23 ח"כים נוספים מהקואליציה ומהאופוזיציה, הצעת חוק להקמת אוניברסיטת אשדוד. הצעת החוק קובעת כי יש להטיל את מלאכת ההקמה על משרד החינוך שיתקצב אותו, החוגים באוניברסיטה יתקיימו במסלולים המקובלים על ידי האוניברסיטאות הקיימות בארץ, ואלו יוכרו מראש על ידי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ברוב של 23 תומכים מול 11 מתנגדים ונמנע אחד, והועברה לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בהכנה לקריאה ראשונה. ב-2002, עם קבלת אישור המל"ג להקמת שלוחה של "המכללה האקדמית להנדסה בנגב" (מכללת סמי שמעון) בעיר, המאבק הושלם ולנדבר משכה את הצעת החוק בהתאם להמלצת ועדת החינוך.[3] המכללה הוקמה במבנה שהקצתה עיריית אשדוד, ששימש קודם לכן כמבנה בית הספר התיכון מקיף א'.[4]

העיר אשדוד ניצבת על סף סכנה, לקראת פיצוץ. אני אומרת שעל המפה של מדינת ישראל יש עוד כמה ערים חוץ מערי הפיתוח, שאני מבינה את המצוקה שלהן, אבל בעיר אשדוד, שיש בה כמעט 200,000 תושבים, יש היום מצוקה של נוער, של ילדים, של אנשים שרוצים להגיע למשהו במדינה הזאת, וגם בעתיד, ואני מבקשת להצביע בעד החוק הזה.

דיון מוקדם במליאת הכנסת (עמ' 48), באתר הכנסת, ‏7 בנובמבר 2001, לנדבר בתגובה להתנגדות שרת החינוך לימור לבנת, יו"ר המל"ג לחוק בטענה לעקיפת סמכות המועצה

ב-2002 יזמה את החוק להקמת בית חולים באשדוד, שהתקבל באותה שנה ונכנס לספר החוקים.[5]

בינואר 2006, בשלהי הכנסת ה-16, הושבעה בעקבות התפטרותו של אברהם בייגה שוחט, במסגרת גל התפטרויות בסיעת העבודה-מימד-עם אחד, וכיהנה בכנסת זו כחודש. לקראת הבחירות לכנסת ה-17 הוצבה במקום השביעי ברשימת ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן. על מנת לאפשר את התמודדותה לכנסת ה-17, היא התפטרה מהכנסת ב-8 בפברואר 2006 ופינתה את מקומה לאורנה אנג'ל.

בבחירות לכנסת ה-17 נבחרה כחברת כנסת מטעם ישראל ביתנו, ושימשה בה שוב יושבת-ראש הוועדה לפניות הציבור. בבחירות לכנסת ה-18 הוצבה במקום החמישי ברשימת ישראל ביתנו לכנסת, ונבחרה שוב.

ב-11 ביולי 2006 ספגה לנדבר הערה מוועדת האתיקה של הכנסת, לאחר ש"נראתה במצלמות הבקרה של הכנסת, ביחד עם שתי עוזרותיה הפרלמנטריות, נכנסת לחדרה של חברת הכנסת רוחמה אברהם מספר פעמים, שוהה שם דקות ארוכות, כשלאחר מכן נראות עוזרותיה מוציאות חפצים מחדרה של אברהם"[6].

לנדבר פעלה למען גרגורי לרנר. היא דרשה מעל דוכן הכנסת להעניק לו חופשות מן הכלא וביקרה אותו בתאו[7]. ב-2004 נחקרה על קשריה עמו ביאחב"ל[8].

בשנת 2009 מונתה לשרה לקליטת עלייה בממשלה ה-32 והמשיכה בתפקידה גם בממשלה ה-33. חברה בוועדת השרים לענייני חקיקה. לנדבר הייתה האישה במקום הגבוה ביותר ברשימת הליכוד ביתנו לכנסת ה-19.

לפני הבחירות לכנסת ה-20 מוקמה במקום ה-3 ברשימת ישראל ביתנו ונבחרה לכנסת.

במאי 2015, בעקבות הודעת יו"ר מפלגתה, השר אביגדור ליברמן, על אי-הצטרפות ישראל ביתנו לקואליציה המסתמנת בראשות בנימין נתניהו והתפטרות מידית מהממשלה, התפטרה יחד איתו.

במאי 2016, עם הצטרפות מפלגתה לקואליציה, מונתה לשרת העלייה והקליטה בממשלה ה-34[9].

ב-18 בנובמבר 2018 סיימה את תפקידה כשרת הקליטה על רקע התפטרות יושב ראש מפלגתה אביגדור ליברמן מהממשלה ופרישת סיעתה מהקואליציה.

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 לא הוצבה לנדבר ברשימת ישראל ביתנו[10].

בבחירות לרשויות המקומיות ב-2024 (שנדחו עקב פרוץ מלחמת חרבות ברזל), נבחרה למועצה תחת רשימת "אין לנו עוד אשדוד" למועצת עיריית אשדוד בראשות הלן גלבר, בה שובצה במקום ה-2.[2][11]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנדבר מתגוררת בעיר אשדוד. היא אלמנה ואם לבת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סופה לנדבר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ילקוט הפרסומים 6524, רשומות.
  2. ^ 1 2 תמי אברהמי, השרה לשעבר סופה לנדבר חוזרת להיות חברת מועצת העיר לאחר 28 שנה, באתר אשדוד היום, ‏3 במרץ 2024
  3. ^ דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס”א-2001, באתר הכנסת, פרוטוקול מס' 413 של הוועדה, ‏12 בפברואר 2002
  4. ^ גדי גולן, ‏הושקעו 8 מיליון שקל בשלב א' של קמפוס המכללה אשדוד, באתר גלובס, 23 במרץ 2005
  5. ^ סמדר שמואלי ואלי סניור, הכנסת אישרה: בית חולים באשדוד, באתר ynet, 23 בינואר 2002
  6. ^ חברי כנסת גונבים מול המצלמות, כתבה מחדשות ערוץ 2, סרטון באתר יוטיוב
  7. ^ פרוטוקול מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה 22 ביולי 2002
  8. ^ טל ימין-וולבוביץ, לנדבר נתנה עדות בפרשת לרנר, באתר nrg‏, 27 במאי 2004
  9. ^ רוני זינגר, הממשלה אישרה פה אחד: אביגדור ליברמן הוא שר הביטחון החדש, באתר כלכליסט, 30 במאי 2016
  10. ^ מורן אזולאי, סוף דרכה בכנסת: סופה לנדבר מחוץ לרשימת ישראל ביתנו, באתר ynet, 19 בפברואר 2019
  11. ^ חן מור אטיאס, אין להם עוד אשדוד: הרשימה של הלן גלבר למועצת העיר, באתר כאן דרום אשדוד, ‏20 בספטמבר 2023