סוסנוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך עוסק בקהילה היהודית בלבד, ומתעלם מיתר ההיסטוריה של העיר. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך עוסק בקהילה היהודית בלבד, ומתעלם מיתר ההיסטוריה של העיר. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
סוסנוביץ
Sosnowiec
סמל סוסנוביץ
סמל סוסנוביץ
סמל סוסנוביץ
דגל סוסנוביץ
דגל סוסנוביץ
דגל סוסנוביץ
הכיכר המרכזית
הכיכר המרכזית
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה שלזיה (פרובינציה)שלזיה (פרובינציה) שלזיה
ראש העיר Arkadiusz Chęciński
תאריך ייסוד 1902
שטח 91.06 קמ"ר
גובה 250 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 193,660 (31 במרץ 2021)
קואורדינטות 50°17′0″N 19°8′0″E / 50.28333°N 19.13333°E / 50.28333; 19.13333
אזור זמן UTC+2
www.sosnowiec.pl

סוֹסְנוֹביץ'פולנית: Sosnowiec) היא עיר בפרובינציית שלזיה שבדרום-מערב פולין, בסמוך לנהר פשימשה. ההתיישבות במקום הוגדרה ככפר בשנת 1780, אך סוסנוביץ הוכרה רשמית כעיר בשנת 1902. הודות לקרבתה לערי התעשייה של פולין - קטוביץ, גליביץ ובנדין, הפכה סוסנוביץ לצומת דרכים חשוב. סונוביץ ממוקמת בחלק המזרחי של אזור התעשייה שלזיה העליון, והיא אחת הערים של מחוז קטוביץ המונה אוכלוסייה כוללת של 2.7 מיליון אנשים; אוכלוסיית סוסנוביץ מונה כ-197,586 תושבים נכון לדצמבר 2020.

יהדות סוסנוביץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1860 הגיעו יהודים ראשונים לעיר, ורכשו מגרשים ליד בית הנתיבות ברחוב מודביובסקה. האימפריה הרוסית, ששלטה בסוסנוביץ באותם ימים, לא ראתה באור חיובי את בניית העיר, ולא נתנה רישיונות לבניית בתים בעיר. מסיבה זו, נבנו הבתים בעיקר בשעות הלילה; השומר היחידי היה השוטר הרוסי, שלאחר ששלשלו לידיו כספי שוחד העמיד פנים כלא רואה.[דרוש מקור] היישוב היהודי הראשון היה מורכב מחסידי ראדומסק וחסידי אלכסנדר.[דרוש מקור]

המשורר חיים נחמן ביאליק, עבד בעיר סוסנוביץ' כמורה לעברית במשך 3 שנים.

הפוגרום ב-1904[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1904 נערך פוגרום ביהודי העיר בעת עריכת מנהג התשליך ביום השני של ראש השנה. יהודי העיר נהגו להתקבץ על גדות הנהר פשימשה לשם עריכת הווידוי על החטאים. בעת עריכת התשליך יִדּוּ גויים אבנים לכיוון המתפללים. אבן פגעה באחד המתפללים היהודים, שזרק את האבן חזרה לכיוון המתנכלים, והאבן פגעה בילדה קטנה מהגויים. למרות הפגיעה הקלה, השמועה עשתה לה כנפיים. ואז נשמעה הקריאה "הרגו את היהודים, הם הרגו ילדה נוצרייה". עלילת הדם עברה כאש בשדה קוצים בכל העיר סוסנוביץ. החלה התנפלות על בתי היהודים. הפולנים שדדו את חנויות היהודים, הכו יהודים ורצו ברחובות העיר עם סכינים שלופות. גויים פולנים סיפרו לעיתון המקומי: ”זעקת הנשים והילדים היהודים הייתה בכל העיר. דם נשפך ברחובות”, הפורעים עברו מרחוב לרחוב, ובכל מקום ניפצו את בתי היהודים, שדדו והשמידו באין מפריע. המשטרה המקומית התעלמה מתחינות היהודים לעזרה[1].

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גטו סוסנוביץ

הקהילה היהודית במלחמת העולם השנייה יושבה בגטו סוסנוביץ. עשרים ותשעה אלף יהודים נרצחו, כרבע מאוכלוסיית העיר[2] רובם נשלחו על ידי הנאצים למשרפות.

יהודים ילידי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבנים ידועים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מ. צאנין, סוסנוביץ, בנדין, קאטוביץ בתוך: תל עולם: מסע על פני מאה קהילות נחרבות, תל אביב: המנורה, 1962. עמ' 293–298 (תיאור החורבן ותיאור של המקום מיד לאחר מלחמת העולם השנייה ומבט האוכלוסייה המקומית על חיסול היהודים והשימוש בשללם)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוסנוביץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הדיווח הופיע בעיתון הגרמני של הסוציאליסט היהודי יוליוס מוזס "General Anzeiger für die gesamten Interessen des Judentums".
  2. ^ על פי מפקד האוכלוסין של 1938 היו בעיר 129,610 תושבים, מתוכם 28,893 יהודים.
  3. ^ חידושי הגאון מסוסנוביץ, ירושלים ה'תשע"ג, תולדות המחבר דף 16
  4. ^ ראו ספר יזכור לקהילת סוסנוביץ, וכן אלה אזכרה חלק ששי