סול או קוקוש מר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סול או קוקוש מר (התרנגול קורא, בהונגרית: Szól a kakas már) הוא שיר חסידי בהונגרית.

האגדה החסידית מספרת על רבי יצחק אייזיק טויב, האדמו"ר הראשון והמייסד של חסידות קאליב, ששמע את הניגון מאיכר הונגרי ו'רכש' את הניגון ממנו. האגדה מספרת, שכאשר סיים האדמו”ר ללמוד את השיר מהרועה, הרועה שכח את השיר. היה זה ניגון אחד מתוך מספר ניגוני רועים הונגרים שהאדמו"ר "גייר" והפכם לשירי קודש[1].

הדעה המקובלת הייתה שהניגון הוא במקורו שיר איכרים. מוזיקולוגים הונגריים מצאו שמקורו במורדים הקורוצים במאה ה-18 ומשם נתגלגל לעולם האיכרים[2]. המילים מספרות על תרנגול מיוחד וססגוני המטייל ביער, אך רוצה לשוב לביתו. בגרסה החסידית, העוף הוא משל על עם ישראל הנמצא בגלות, וישוב לארצו רק בביאת המשיח ובבנין בית המקדש. השיר כתוב בהונגרית עם שיבוץ משפט בעברית מן המקורות.

השיר מנוגן בעיקר על ידי החסידויות ההונגריות, אך ידוע מאוד בקרב יהדות הונגריה כולה.

בשנת 2006, במסגרת פרויקט 'סינמה ירושלים', צילם הקולנוען החרדי יהודה גרובייס סרט קצר על הניגון וסיפורו החסידי[3].

מילות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום לעברית[4] המקור בהונגרית תעתיק פונטי
התרנגול קרא
השמש כבר עולה
ביער ירוק, בשדה שטוח
הולכת לה ציפור.
אך איזו מין ציפור זאת?
אך איזו מין ציפור זאת?
צהובות רגליה, פנינים על כנפיה,
מחכה היא לי לשם.
חכי, ציפור, חכי!
המשיכי להמתין!
כאשר ה' יצווה על כך
אז אהיה שלך.
אבל מתי זה יקרה?
אבל מתי זה יקרה?
יבנה המקדש, עיר ציון תמלא
אז יהיה הדבר!
אבל מדוע זה לא קרה?[5]
אבל מדוע זה לא קרה?
מפני חטאינו גלינו מארצנו
בגלל זה הדבר מתמהמה.
Szól a kakas már,
majd megvirrad már.
Zöld erdőben, sík mezőben
sétál egy madár.
De micsoda madár?
De micsoda madár?
Sárga lába, gyöngy a szárnya,
engem oda vár.
Várj madár, várj!
Te csak mindig várj!
Ha az Isten néked rendel,
a tiéd leszek már.
De mikor lesz az már?
De mikor lesz az már?
Jibone háMikdos, ir Cijajn tömálé,
akkor lesz az már!
De miért nincs az már?
De miért nincs az már?
Mipné chátoénu golinu méárcénu,
azért nincs az már.
סֹאל אֹ קוֹקוֹש מַאר,
מוֹיד מֶגְוִירוֹד מַאר.
זֶלְד אֶרְדְבֶּן שִיק מֶזֶבֶּן
שֵיטַאל אֶגְ' מֹאדַאר.
דֶה מִיצֹ'אדֹא מֹאדַאר?
דֶה מִיצֹ'אדֹא מֹאדַאר?
שַארְגוֹ לַאבּוֹ גֶ'נְגְ' אוֹ סַרְנְיוֹ,
אֶנְגֶם אֹדֹא וַאר.
וַארְיְ, מֹאדֹאר, וַארְיְ!
טֶה צ'וֹק מִינְדִיג וַארְיְ!
הוֹ אוֹז אִישְטֶן נֵקֶד רֶנְדֶל,
אֹ טִיאֵד לֶסֶק מַאר.
דֶה מִיקוֹר לֶס אוֹז מַאר?
דֶה מִיקוֹר לֶס אוֹז מַאר?
יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא,
אוֹקוֹר לֶס אוֹז מַאר!
דֶה מִיֵירְטְ נִינְצְ' אוֹז מַאר?
דֶה מִיֵירְטְ נִינְצְ' אוֹז מַאר?
מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ,
אֹזְאֵרְטְ נִינְצְ' אוֹז מַאר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סול או קוקוש מר, בביצוע הזמרת ההונגריה בי פליה (אנ') בביצוע של השיר בבית הכנסת הגדול של בודפשט, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרטים נוספים על שירי הרועים של האדמו"ר הראשון מקאליב כאן. שיר רועים נוסף "גלות גלות" (במקור ביידיש) עובד מחדש על ידי דן אלמגור למופע "איש חסיד היה". כאן בביצוע חנה רוט.
  2. ^ ל. טוביה סילאג'י-ווינדט, הצדיק מקאלוב וקהילתו, חיפה, 1975 עמ' 200
  3. ^ הקליפ באתר YouTube
  4. ^ תרגום נוסף מובא בספרו של אליעזר שטיינמן "באר החסידות" בחלק על אדמור"י גליציה והונגריה
  5. ^ בית זה אינו חלק מהשיר המקורי ששר ר' יצחק אייזק טויב אלא הוספה מאוחרת יותר (ל. טוביה סילאג'י-ווינדט, הצדיק מקאלוב וקהילתו, חיפה, 1975, עמ' 201), ולא מושר בכל הגרסאות.