סולמית יקרה

סולמית יקרה
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	רכיכות
מחלקה:	חלזונות
תת־מחלקה:	חלזונות עילאיים
סדרה:	סורבאוקונכה
על־משפחה:	סגוליות
משפחה:	סולמיים
סוג:	סולמית (Epitonium)
מין:	סולמית יקרה
שם מדעי
	Epitonium scalare; ‏קארולוס ליניאוס (1758)
שמות נוספים
	Precious Wentletrap

סולמית יקרה (שם מדעי: Epitonium scalare) הוא מין של חילזון ימי טורף בסוג סולמית (אפיטוניום) שבמשפחת Epitoniidae (סולמיים, אפיטוניים) בענף חלזונות עילאיים. השם העממי האנגלי של החילזון, "Precious Wentletrap" (״קונכיית מדרגות ספירליות יקרה"), נובע מהצורה הייחודית של הקונכייה שלו - קונכייה מגדלית סלילית שלאורכה שורת טבעות או צלעות מעגליות העוטפות את פיתולי הקונכייה. בשל יופייה ונדירותה הפכה קונכייה זו למבוקשת ויקרה מאוד, ולכן הקידומת Precious - יקר.

חילזון זה נפוץ באזור האוקיינוס ההודי ומערב האוקיינוס השקט, בעיקר בים סוף (הים האדום), חופי מדגסקר ודרום אפריקה וסביב האיים של פיג'י ויפן. החילזון לא נצפה עד כה בחופי ישראל, אולם קיימים בהם מינים אחרים בני הסוג סולמית, כגון סולמית סתומה Epitonium lamellosum, הדומים לו באופן כללי.

הסולמית שייך לענף חלזונות עילאיים, אך יש מחלוקת האם לשייכו לענף הבן Sorbeoconcha או לענף הבן Hypsogastropoda.

הקונכייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונכייה שלו נחשבת ליפה ומרשימה במיוחד, והיא אחת הגדולות במשפחת הסולמיים, שמכונים גם Wentletraps. גודלה נע בין 25 ל-72 מילימטר, כך שהקונכיות הגדולות יכולות להגיע למעל 7 סנטימטר באורך. צבע הקונכייה הוא לבן עד קרם בהיר. צורתה מגדלית סלילית ופיתוליה תפוחים ועגולים, ואינם חופפים. לפרט בוגר יש בדרך כלל 6–9 פיתולים. לאורך ציר הפיתול משובצות במרווחים אחידים טבעות לבנות (מעין צלעות מעגליות) העוטפות את פיתולי הקונכייה ומחזקות אותה. צלעות טבעתיות אלה מאפיינים את המשפחה והעניקו לה את שמה העממי: ונטלטרפ - Wentletrap, בהולנדית: wendeltreppe, שפירושו "מדרגות לולייניות" או "מדרגות ספירליות". גם השם העברי "סולמית" מקורו בטבעות אלה המזכירות שלבים של סולם ספירלי המתפתל לאורך הקונכייה.

אורח חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסולמית חייה על קרקעיות חול וטין בתוך הים, תזוזתה מועטה מאוד ומלבד גיחות תקופתיות לאכילה ורבייה, רוב הזמן היא מחופרת בסמוך לטרף שלה - בעלי חיים ישיבים (כלומר, כאלה הקבועים במקומם), בעיקר בני מערכת הצורבים (אלמוגים ושושנות-ים).

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב מיני הסולמית מתמחים בטריפת שושנות-ים ומנהלים איתן יחסים של טפילות חיצונית. הם מתחפרים לידן ופעם בכמה זמן יוצאים ממחבואם וניזונים מהן. הסולמית שולפת חדק ארוך מאוד (אורכו מגיע לעיתים לפי 4 מאורך הקונכייה), מפרישה חומרים משתקים ומרדימים, ובעזרת המשננת חותכת זרוע משושנת-הים ובולעת אותה וכן תולשת בשר מגוף שושנת-הים ואוכלת אותו. הסולמית מקפידה לא להרוג את שושנת-הים שממנה היא ניזונה (הפונדקאית) אלא רק לפצוע אותה על מנת שתוכל לאכול ממנה שוב ושוב. מינים שונים של סולמית ניזונים גם מחלקים אחרים בשושנת-הים. יש מינים של סולמית שמתמחים באכילת שושנת-ים ממין מסוים וביניהם לבין שושנות-הים מתנהל מרוץ חימוש כימי, שכן הסולמיות מפתחות חסינות לתאים הצורבים של שושנות-הים.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל הסולמית קיימת דו-מיניות עוקבת: היא מתחילה את חייה כזכר וכשהיא גדלה ומתבגרת היא הופכת לנקבה. הנקבות גדולות פי 3 מהזכרים. לא ברור עדיין כיצד הזכר מפרה את הנקבה, אך אחרי שהיא הופרתה, הנקבה מטילה כ-100 כמוסות בלילה בסמוך לפונדקאית. כל כמוסה מכילה כ-250 ביצים מוקפות בחלמון. מן הביצים בוקעים וליגרים זעירים שחיים במשך כחודש בפלנקטון, ואז שוקעים לקרקעית ומתגלגלים לגרסה קטנה של הצורה הבוגרת. הם גדלים מהר בתחילת חייהם ולא מפסיקים לגדול עד יום מותם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף הלר (זואולוג), רכיכות הים של ארץ ישראל, הוצאת אלון ספר, 2011. עמ' 93–95.
ס. פיטר דנס, מדריך שדה Smithsonian Handbook: Shells, הוצאת דורלינג קינדרסלי. עמ' 53.