סוכן כפול
סוכן כפול הוא סוכן (כלומר מרגל) שלכאורה מבצע את המשימה שאליה נשלח על ידי שולחיו, אך למעשה הוא משרת את הצד שכנגד, תוך הטעיית שולחיו. סוכן כפול פועל בדרך כלל בשירותן של שתי מדינות, אך המונח מתייחס גם להפעלה של סוכנים במסגרת אחרת, כגון סוכן משטרתי העוסק במלחמה בסמים.
סוגים וצורות גיוס והפעלה של סוכנים כפולים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אדם שנועד מלכתחילה להיות סוכן כפול: מדינה א רוצה להטעות את מדינה ב, ולכן אדם ממדינה א, שאומן להיות סוכן כפול, מציג עצמו כבוגד ומציע את שירותיו כמרגל למדינה ב. זו מקבלת את ההצעה, ובכך החל האדם את פעולתו כסוכן כפול.
- אדם שקיבל הצעה לבגוד במולדתו אך לא בגד: מדינה א מנסה לגייס אזרח של מדינה ב שירגל למענה. אזרח זה מקבל לכאורה את ההצעה, אך למעשה פועל בשירותה של מערכת הביטחון של ארצו, ומטעה את המדינה שניסתה לגייסו. דוגמה לכך מהווה ויקטור גרייבסקי, שזמן קצר לאחר שעלה לישראל, פנה אליו הק.ג.ב. בהצעה לפעול כסוכן בישראל. גרייבסקי דיווח על ההצעה לשב"כ, ופעל להטעיית הק.ג.ב..
- מרגל שנלכד והפך את עורו: אדם שנשלח (או גויס) על ידי מדינה א לרגל במדינה ב. הוא נלכד על ידי שירותי הריגול הנגדי של מדינה ב, ואלה שכנעו אותו, באיומים או בפיתויים, להפוך לסוכן כפול, כלומר לשרת את מדינה ב ולהעביר מידע מטעה לשולחיו, מדינה א. דוגמה לכך הוא רפעאת אל גמאל, מצרי שהתחזה ליהודי ועלה לישראל בשליחות המודיעין המצרי, נחשף בידי השב"כ, והפך לסוכן כפול שפעל למען ישראל במשך תקופה ארוכה.
- בוגד: אדם שעבד במסגרת שירותי המודיעין של מדינה א, והחליט להציע את שירותיו למדינה ב. בוגד כזה אינו שונה ביסודו מכל בוגד אחר, ורק העובדה שהוא מועסק במסגרת שירותי המודיעין של ארצו הופכת אותו לסוכן כפול. דוגמה לסוכן כפול מסוג זה: אולדריץ' איימס, שעבד ב-CIA ופנה מיוזמתו לברית המועצות והציע לה את שירותיו תמורת כסף רב.
- סוכן כפול דו-פרצופי: אדם המשרת שתי מדינות, אך אינו נאמן לאף אחת מהן. סוכן כפול כזה פועל בעד בצע כסף או בעד טובות הנאה אחרות, ורוצה בפעילותו הכפולה לזכות בטובות הנאה משני הצדדים.
תוצרים וסיכונים בהפעלת סוכן כפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרות מודיעין המצליח "להכפיל" סוכן זוכה במספר יתרונות על שרות המודיעין של האויב:[1]
- לומד את צורכי האויב- מה מעניין אותו, מה מטריד אותו ומה מדאיג אותו?
- מונע מידע מודיעיני אמיתי מהאויב, ששלח את הסוכן הכפול, הבטוח באיכות מרגליו ואינו חש צורך דחוף "לייצר" סוכנים נוספים.
- יכול לספק לאויב מידע כוזב ומטעה
- יכול לחשוף מרגלים נוספים הפועלים במדינה ומוכרים לסוכן שהוכפל. בעת גיוס של מרגל שהוא אזרח של המדינה שבה הוא פועל (כלומר גיוס של אדם שהוא למעשה בוגד), קיים תמיד החשש שהאדם אינו בוגד במולדתו, אלא מהווה למעשה סוכן כפול. כדי לוודא שחשש זה אינו מתממש, מפעיליו של המרגל מתייחסים בספקנות לידיעות שהוא מעביר, ומנסים להצליבן עם מקורות מידע נוספים. מפעיליו של המרגל כסוכן כפול מודעים לחשש זה, ולכן הם מספקים לו סיפור כיסוי טוב, שייתן מניע לבגידתו לכאורה, וכן מספקים לו מידע מודיעיני אמיתי ובעל ערך, כדי לבסס את אמינותו כמרגל, על-מנת שבבוא העת יוכל להטעות את מפעיליו כמרגל, בנושא בעל חשיבות גדולה.
פרשיות היסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אשרף מרואן, שהיה המקור הבכיר של "המוסד" במצרים בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים נחשד מתחילת גיוסו שהוא פועל כסוכן כפול, אך הוחלט שחשדות אלה אינם נכונים. לאחר המלחמה חזר והעלה טענה זו ראש אמ"ן, אלי זעירא, כדי לבסס את טענתו שמרואן היה חלק מתוכנית הטעיה גרנדיוזית שהפעילו המצרים. בהתאם לתאוריה זו, העובדה שמרואן אכן מסר מידע על המלחמה הקרבה ובאה, ולמעשה היה הגורם שהכריע את הכף בשאלה האם עומדת לפרוץ מלחמה, נטען שמידע זה נמסר מאוחר מדי, כאשר כבר לא היה בו כדי לשנות. טענות אלה נדחו, והגישה המקובלת בישראל היה שמרואן היה מרגל כשר, ולא סוכן כפול.
- לאחר לכידתו של אלי כהן, מרגל ישראלי שפעל בסוריה, ניסו לוכדיו ללחוץ עליו שימשיך בקשר עם ישראל ויעביר מידע כוזב, אך הוא ניצל זאת לשם העברת מסר על לכידתו, בקוד שהוכן מראש לשם כך.
- הצלחת המודיעין הבריטי לחשוף את רשתות הריגול של שרות המודיעין (האבווהר) של גרמניה הנאצית, בתחילת מלה"ע השנייה והכפלת רוב הסוכנים. בזמן הפצצות הטילים של גרמניה על בריטניה מסרו הסוכנים הכפולים מידע מוטעה על מקומות פגיעת הטילים, וזאת לפי הנחיות מפעליהם הבריטיים. מידע זה גרם לגרמנים לשנות את מסלולי מעוף הטילים כך שבאופן מעשי הם נחתו באזורים מרוחקים ממרכזי אוכלוסייה.[2] הסוכנים הכפולים הופעלו על ידי ועדת XX. בין המפורסמים שבהם היו חואן פויול גארסיה ואדי צ'פמן. לעומת זאת מעצר של ורנר פון יאנובסקי בקנדה לא הביא תוצאות של ממש.
- לקראת הפלישה לנורמנדי ב-1944 נעשה שימוש נוסף ברשת הסוכנים הכפולים כדי להטעות את הגרמנים כחלק ממבצע פורטיטיוד.
- מקרה פחות מוכר התרחש בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 במהלך מלחמת וייטנאם, כאשר האמריקנים ובעלי בריתם בדרום-וייטנאם הצניחו מאות סוכנים בצפון-וייטנאם. לאחר מספר שנים הסתבר לאמריקנים שכולם ללא יוצא מהכלל אותרו ונוטרלו על ידי שרותי הביטחון של צפון-וייטנאם, כשחלקם המשיך לפעול כסוכנים כפולים על ידי המודיעין הצפון-וייטנאמי. כתוצאה מ"סיפורי כיסוי" רדודים שנבנו עבורם על ידי המודיעין הצפון-וייטנאמי, נחשפו אלו על ידי האמריקנים שתכננו, ללא ידיעת בעלי בריתם מהדרום, להשתמש ב"הכפלה" לצרכיהם ובעצם "להכפיל" פעם נוספת את הסוכנים. החלטות פוליטיות ושיקולים זרים עצרו את המהלך באיבו. העובדה שבמשך שנים לא ידעו האמריקנים על הכפלת סוכניהם, מעלה שאלה מעניינת אודות אופן הגיוס וההפעלה של סוכני ריגול באזורים ותרבויות שאינם מוכרים למפעילים.[2]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קובי סגל, סוכן כפול - גיוס, הפעלה, תובנות, הוצאת אפי מלצר, 2019.[3]
