סוג דם

סוגי הדם השונים

סוג דם הוא תכונה גנטית של דם הנקבעת בהתאם לסמנים הסוכריים (קבוצה גדולה של אנטיגנים) הנמצאים על פני כדוריות הדם האדומות. התכונה מועברת בתורשה מדור לדור.

עירויים בין סוגי דם לא תואמים עלולים לגרום לתוצאות חמורות ואף למוות, ומכאן חשיבותה הרבה של ההבחנה בין סוגי הדם השונים. שני הסיווגים העיקריים של דם אנושי, קבוצות ABO וגורם Rh, פותחו על ידי הרופא האוסטרי קרל לנדשטיינר, שקיבל על כך פרס נובל ב-1930.

קבוצות ABO

• אדם שעל גבי כדוריות הדם שלו קיים אנטיגן מסוג A ובפלזמה קיים נוגדן נגד אנטיגן מסוג B הוא בעל סוג דם A.
• אדם שעל גבי כדוריות הדם שלו קיים אנטיגן מסוג B ובפלזמה קיים נוגדן נגד אנטיגן מסוג A הוא בעל סוג דם B.
• אדם שעל גבי כדוריות הדם שלו קיימים שני האנטיגנים A ו-B, אך בפלזמה לא קיימים הנוגדנים שלהם, הוא בעל סוג דם AB.
• אדם שאין אנטיגן על גבי כדוריות הדם שלו, אבל בפלזמה קיימים שני הנוגדנים של האנטיגנים A ו-B, הוא בעל סוג דם O.

לפיכך, אדם בעל סוג דם AB יכול לקבל תרומות דם מכל סוגי הדם האחרים (ולכן נקרא "מקבל אוניברסלי"), ואדם בעל סוג דם O יכול לתרום לכל סוגי הדם האחרים (ולכן נקרא "תורם אוניברסלי"). מלבד סוג הדם (A/B/AB/O), סוג הדם יכול להיות חיובי (+) או שלילי (-). הפלוס או המינוס נקבעים על ידי הגן RHD (להלן, גורם Rh), שמכיל את ההוראות לחלבון שנמצא במעטפת התא ומוצג כלפי חוץ. אם אדם בלי החלבון במעטפת התא (למשל A-) יקבל תרומת דם מאדם עם החלבון (למשל O+), מערכת החיסון תזהה את החלבון (+) כפולש זר ותתקוף את תאי הדם של התרומה.

במצבי חירום ייתכן שלא יהיה זמן להצליב דם עירוי דם. במקרים כאלה דם O- יכול לשמש לטיפול מיידי.

O הוא סוג הדם הנפוץ בעולם. האנטיגן A נפוץ יותר מהאנטיגן B, ואילו סוג הדם AB הוא הנדיר ביותר. בישראל, סוג הדם הנפוץ ביותר הוא +A וסוג הדם הנדיר ביותר הוא -AB.

ניתן לטפל במנות דם מסוג A,‏ B ו-AB כך שיהפכו ל-O באמצעות אנזים המפרק את הסמנים הסוכריים מהכדוריות האדומות, ואולם, מעולם לא נעשה שימוש בטכנולוגיה זו, מחשש להסבה חלקית בלבד שעשויה לגרור תגובות קליניות קשות ואף מוות.

מקור הקבוצות ABO הוא בגן יחיד שמקודד לאנזים מסוג טרנספראז. השונות בגן באוכלוסייה קובעת איזה אנטיגן - A או B – ייווצר, אם בכלל.

גורם Rh

ערך מורחב – גורם רזוס

דרך אחרת לסווג את הדם היא לפי הימצאות חלבון הניקרא גורם רזוס (Rhesus factor) או בקיצור גורם Rh. אלו שיש בדמם גורם Rh מוגדרים כבעלי סוג דם +Rh, בעוד שאלו שאין בהם גורם Rh מוגדרים כבעלי סוג דם -Rh. כ-85% מהאוכלוסייה הם בעלי סוג דם +Rh. לגן ל-Rh שני אללים: אלל שולטני (דומיננטי), הוא Rh+, ואלל נסגני (רצסיבי), הוא Rh-.

כאשר מציינים את סוג הדם, נהוג לשלב את סיווג Rh עם ABO. בסיווג המשולב, סוג הדם +A הוא הנפוץ ביותר בישראל, ישנם אזורים בעולם שבהם +O נפוץ יותר.

מקור השם הוא בקופי רזוס שבדמם זוהה לראשונה גורם זה.

השלכות סוג הדם על תורמים ומקבלים

אנשים יכולים לקבל תרומת דם, רק אם אין בדמם נוגדנים נגד האנטיגנים שבדם התורם:

אנשים שיש בדמם נוגדנים נגד אנטיגן מסוג A (כלומר אנשים שסוג דמם הוא B או O) אינם יכולים לקבל תרומת דם מסוג A או AB.

אנשים שיש בדמם נוגדנים נגד אנטיגן מסוג B (כלומר אנשים שסוג דמם הוא A או O) אינם יכולים לקבל תרומת דם מסוג B או AB.

בדמם של אנשים בעלי Rh-, עשויים להיות נוגדנים נגד גורם Rh כתוצאה מחשיפה מקודמת לגורם Rh, ואז אינם יכולים לקבל תרומת דם מסוג Rh+.

על פי הטבלה שלהלן, ניתן לראות איזה סוג דם יכול לתרום לאיזה סוג דם. כך למשל ניתן לראות כי סוג דם AB+ יכול לקבל מכל תורם, ויכול לתרום רק ל AB+. מצד שני סוג דם O- יכול לתרום לכל אחד ולקבל רק מ O-. הדבר הפוך כאשר מדובר במוצרי דם כגון תרומה של פלאסמה. במקרה הזה, דווקא סוג הדם מסוג AB+ הוא המבוקש ביותר, שכן הפלאסמה שלו אינה מכילה כל נוגדנים. למוצרי דם מסוג פלאסמה חשיבות רבה בתהליך הריפוי של חולי סרטן, ולכן יש חשיבות רבה לתרומות של בעלי סוג דם AB+. הנוגדנים אשר נמצאים על גבי הטסיות אינם מושפעים מקבוצות הדם (ABO; d/D) על כן אין חשיבות לקבוצות אלה בשיוך טסיות בין תורם לנתרם.

		תורם
		O−	O+	A−	A+	B−	B+	AB−	AB+
נתרם	O−
	O+
	A−
	A+
	B−
	B+
	AB−
	AB+

התפלגות סוגי דם

ההתפלגות בין סוגי הדם השונים משתנה בין קבוצות מוצא שונות. להלן דוגמאות:

מדינה	אוכלוסייה	O+	A+	B+	AB+	O-	A-	B-	AB-
	8,210,281	30%	33%	12%	6%	7%	8%	3%	1%
	21,262,641	40%	31%	8%	2%	9%	7%	2%	32%
	306,694	47.6%	26.4%	9.3%	1.6%	8.4%	4.6%	1.7%	7%
	4,203,200	47%	26%	9%	2%	8%	5%	2%	1%
	1,299,371	30%	31%	20%	6%	4.5%	4.5%	3%	1%
	307,212,123	37.4%	35.7%	8.5%	3.4%	6.6%	6.3%	1.5%	0.6%
	10,414,336	38%	34%	8.5%	4.1%	7%	6%	1.5%	0.8%
	198,739,269	36%	34%	8%	2.5%	9%	8%	2%	0.5%
	61,113,205	37%	35%	8%	3%	7%	7%	2%	1%
	82,329,758	35%	37%	9%	4%	6%	6%	2%	1%
	5,500,510	35%	37%	8%	4%	6%	7%	2%	1%
	1,166,079,217	36.5%	22.1%	30.9%	6.4%	2.0%	0.8%	1.1%	0.2%
	16,715,999	39.5%	35%	6.7%	2.5%	7.5%	7%	1.3%	0.5%
	7,055,071	40%	26%	27%	7%	0.31%	0.19%	0.14%	0.05%
	76,805,524	29.8%	37.8%	14.2%	7.2%	3.9%	4.7%	1.6%	0.8%
	8,133,701	32%	34%	17%	7%	3%	4%	2%	1%
	5,250,275	27%	38%	15%	7%	4%	6%	2%	1%
	4,660,539	34%	42.5%	6.8%	3.4%	6%	7.5%	1.2%	0.6%
	4,213,418	38%	32%	9%	3%	9%	6%	2%	1%
ספרד	40,525,002	36%	34%	8%	2.5%	9%	8%	2%	0.5%
	28,686,633	48%	24%	17%	4%	4%	2%	1%	0.23%
	38,482,919	31%	32%	15%	7%	6%	6%	2%	1%
	10,707,924	36.2%	39.8%	6.6%	2.9%	6.0%	6.6%	1.1%	0.5%
	62,150,775	36%	37%	9%	3%	6%	7%	1%	1%
	33,487,208	39%	36%	7.6%	2.5%	7%	6%	1.4%	0.5%
	9,059,651	32%	37%	10%	5%	6%	7%	2%	1%

קיימים סוגי דם נדירים נוספים, כגון סוג הדם "בומביי" (נקרא לעיתים HH). סוג דם זה נקרא על שם העיר בומביי שבהודו, שם הוא נתגלה לראשונה בשנת 1952 לאחר שאדם נפטר שם מעירוי דם O. סוג דם זה נדיר ביותר ושכיחותו היא אחד לרבע מיליון אנשים ורק בעל דם בומביי יכול לתרום לעוד מישהו כמוהו. בעבר זוהו בעלי סוג דם זה כבעלי סוג דם -O כיוון שהדם שלהם הכיל נוגדנים לאנטיגני A ו-B, אך התברר שבסוג דם זה הייתה חסרה גם מולקולת הבסיס O. בסוגי הדם הנפוצים קיימת מולקולת הבסיס O ובנוסף לה ייתכן קיומם של הסוכרים A או B. בסוג דם בומביי גם מולקולת הבסיס חסרה, והדם מכיל נוגדים לאנטיגני A B ו-O. לכן נפטר האדם בבומביי. האלל של בומביי הוא רצסיבי לכל אלל אחר, גם ל-i, ולכן זהו סוג דם נדיר.

גם לקבוצות פיגמים אחדות יש סוג דם ייחודי להן.

תורשה של סוגי דם

סוגי הדם מועברים בתורשה משני ההורים. סוגי הדם ABO נקבעים על ידי גן שלו שלושה אללים שונים: A, B ו-i. אלל A נותן את סוג הדם A, אלל B - את סוג הדם B ואלל i - את סוג הדם O. האללים A ו-B דומיננטיים על האלל i, ושניהם יכולים להתקיים יחד. לפיכך,

• אדם שירש את האללים AB הוא בעל סוג דם AB
• אדם שירש את האללים AA או Ai הוא בעל סוג דם A
• אדם שירש את האללים BB או Bi הוא בעל סוג דם B
• אדם שירש את האללים ii הוא בעל סוג דם O.

גם סוגי הדם Rh מועברים בתורשה באופן דומה, אלא שלגן זה יש שני אללים, והאלל של Rh+ הוא הדומיננטי.^{[דרוש מקור]}

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סוג דם בוויקישיתוף

• שרון מועלם, למה יש כמה סוגי דם?, באתר כלכליסט, 14 בינואר 2010
• משה נחמני, ‏האם ניתן לשנות את סוגי הדם שלנו וכך להקל על בעיית התאמת תרומות הדם?, באתר "הידען", 27 במאי 2015
• איתי גל, שירות חדש במד"א: מענה ממוחשב יגיד מה סוג הדם שלכם, באתר ynet, 27 באוגוסט 2017
• science/type-AB-blood סוג דם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סוגי דם, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.