סוברהמניאן צ'נדראסקאר

סוברהמניאן צ'נדראסקאר
Subrahmanyan Chandrasekhar
לידה	19 באוקטובר 1910; לאהור, הראג' הבריטי
פטירה	21 באוגוסט 1995 (בגיל 84); שיקגו, ארצות הברית
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	הודו, ארצות הברית
מקום קבורה	Wheeling Township Arlington Heights Cemetery
מקום לימודים	Presidency College (1930); אוניברסיטת קיימברידג' (1933); טריניטי קולג' (1933); Hindu Higher Secondary School ;
מנחה לדוקטורט	רלף פאולר, ארתור אדינגטון
מוסדות	אוניברסיטת שיקגו (1942–1985); טריניטי קולג' (1933–1937); מצפה הכוכבים ירקס (1937–1942) ;
תלמידי דוקטורט	Donald Edward Osterbrock, John L. Friedman, Yavuz Nutku, Morris L. Aizenman, Arthur Code, Surindar Kumar Trehan, Merle Gold, Yousef Sobouti, Eberhart Jensen, Norman Ronald Lebovitz, Anne Barbara Underhill, Donat Wentzel, Bimla Buti, ג'ון צ'. מילר, ג'רמיה פ. אוסטריקר, Steven Lawrence Detweiler, Guido Münch, Russell Kulsrud, H. Lawrence Helfer
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית (1944); פרס גורדון ג. לאינג (1989); מדליית סריניוואסה רמנוג'אן (1962); Padma Vibhushan in science & engineering (1968); פרס רומפורד (1957); פרס מרסל גרוסמן (1994); פרס דני היינמן לפיזיקה מתמטית (1974); פרס לזכר ריצ'טמייר (1969); פרס אדמס (1948); ההרצאות לזכר סילימאן (1962); פרס ג'וסיה וילארד גיבס (1946); מדליית ברוס (1952); פרס נובל לפיזיקה (1983); המדליה המלכותית (1962); מדליית קופלי (1984); פרס טומאלה (1981); מדליית הנרי דרייפר (1971); מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה (1953); הרצאת הנרי נוריס ראסל (1949); מדליית קרל שוורצשילד (1986); המדליה הלאומית למדעים (1966); הרצאת קארל ג. יאנסקי (1978) ;
בן או בת זוג	Lalitha Doraiswamy
תרומות עיקריות
	מחקריו בתחום המבנה וההתפתחות של כוכבים
חתימה

סוּבּרהמַניאן צַ'נדראסֶקאר (בטמילית: சுப்பிரமணியன் சந்திரசேகர்‏; 19 באוקטובר 1910 – 21 באוגוסט 1995) היה אסטרופיזיקאי ומתמטיקאי אמריקאי ממוצא טמילי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוּבּרהמַניאן צַ'נדראסֶקאר נולד ב־19 באוקטובר 1910 בלאהור (כיום בפקיסטן) למשפחה טמילית הינדית אמידה ומשכילה. דודו היה ונקאטה רמאן, חתן פרס נובל בפיזיקה לשנת 1930^[1]. הוא למד לתואר בפיזיקה בפרזידנסי קולג' בצ'נאי שבמדראס. בשנת 1930 זכה במלגה מטעם ממשלת הודו באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה, בה למד לקראת תואר דוקטור. בשנה השלישית ללימודיו שהה במכון לפיזיקה תאורטית בקופנהגן, דנמרק, בניהולו של נילס בוהר. בצעירותו נודע כגאון, והתמחה לא רק בפיזיקה אלא גם בגרמנית ובספרות אנגלית. צַ'נדראסֶקאר העיד על עצמו שיכל לקרוא בקלות 100 עמודים בשעה.

ב־1935 חישב את גבול צ'נדראסקאר, קבוע פיזיקלי המגדיר את המסה הסופית המקסימלית שיכולה להיות לננס לבן, הקרוי על שמו.

ב־1942 הוא גילה ביחד עם הפיזיקאי הברזילאי מריו שנברג את גבול שנברג־צ'נדראסקאר, המבטא את המסה המקסימלית של ליבתו של כוכב היכולה למנוע את קריסתן הכבידתית של השכבות העליונות בכוכב לתוך הליבה, עם כילוי מאגרי המימן בה.

בשנת 1983 זכה ביחד עם ויליאם אלפרד פוֹלֶר בפרס נובל בפיזיקה על מחקרו בתחום המבנה וההתפתחות של כוכבים. הוא מעט נעלב שהפרס התייחס רק לעבודותיו המוקדמות וראה בו התכחשות מסוימת למפעל חייו המלא. הפרס חולק באופן שווה בינו לבין פולר.

צ'נדראסקאר היה חבר באוניברסיטת שיקגו מ־1937 ועד ליום מותו, בגיל 84. הוא קיבל אזרחות אמריקאית בשנת 1953.

עם הפרסים ואותות ההצטיינות שזכה בהם נמנים : מלגת הנרי נוריס ראסל ב־1949, מדליית ברוס ב־1952, מדליית הזהב של האגודה האסטרונומית המלכותית ב־1953, מדליית הנרי דרייפר ב־1971 ומדליית קופלי ב־1984.

בשנת 1999 החליטה נאס"א לקרוא על שמו את השלישי מבין ארבעת הטלסקופים הגדולים ששיגרה לחלל. טלסקופ קרני ה־X צ'אנדרה שוגר במעבורת החלל קולומביה ב־23 ביולי 1999.

פעילויות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1990 ל-1995 צ'נדרסקאר החל בפרויקט אישי שמטרתו להפוך את ספרו של אייזק ניוטון "פרינקיפיה - עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" לנגיש יותר לקורא המודרני. צ'נדרסקאר תרגם את הספר מהשפה הגאומטרית המורכבת שלו לשפת החשבון האינפיניטסימלי המודרנית. התוצר של הפרויקט הזה הוא ספרו "Newton's Principia for the common reader", שנחשב בעיני רבים למדריך הטוב והמעמיק ביותר לפרינקיפיה של ניוטון. בספר צ'נדרסקאר מנתח לעומק כמעט את כל התכנים של הספר הראשון והשלישי של הפרינקיפיה, כמו גם מספר קטעים נבחרים חשובים מהספר השני.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

S. Chandrasekhar, An introduction to the study of stellar structure, Dover, 1967

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא סוברהמניאן צ'נדראסקאר בוויקישיתוף

סוברהמניאן צ'נדראסקאר, באתר פרס נובל (באנגלית)
סוברהמניאן צ'נדראסקאר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
סוברהמניאן צ'נדראסקאר, באתר MacTutor (באנגלית)
יעל פטר, צ'אנדרה – האיש שעל שמו נקרא הטלסקופ החוגג עשור לפעילותו בחלל, "הידען", 30 בספטמבר 2009
סוברהמניאן צ'נדראסקאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סוברהמניאן צ'נדראסקאר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ פליקס דותן, המעלית של איינשטיין- מדענים ששינו את העולם, עמ' 171-180

[1] פליקס דותן, המעלית של איינשטיין- מדענים ששינו את העולם, עמ' 171-180

[1]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1940-1942) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, הייוויש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • הלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023)