סוברהמניאן צ'נדראסקאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוברהמניאן צ'נדראסקאר
Subrahmanyan Chandrasekhar
לידה 19 באוקטובר 1910
לאהור, הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באוגוסט 1995 (בגיל 84)
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים הודו, ארצות הברית
מקום קבורה Wheeling Township Arlington Heights Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט רלף פאולר, ארתור אדינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Donald Edward Osterbrock, John L. Friedman, Yavuz Nutku, Morris L. Aizenman, Arthur Code, Surindar Kumar Trehan, Merle Gold, Yousef Sobouti, Eberhart Jensen, Norman Ronald Lebovitz, Anne Barbara Underhill, Donat Wentzel, Bimla Buti, ג'ון צ'. מילר, ג'רמיה פ. אוסטריקר, Steven Lawrence Detweiler, Guido Münch, Russell Kulsrud, H. Lawrence Helfer עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
בן או בת זוג Lalitha Doraiswamy עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מחקריו בתחום המבנה וההתפתחות של כוכבים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סוּבּרהמַניאן צַ'נדראסֶקארטמילית: சுப்பிரமணியன் சந்திரசேகர்‏; 19 באוקטובר 191021 באוגוסט 1995) היה אסטרופיזיקאי ומתמטיקאי אמריקאי ממוצא טמילי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוּבּרהמַניאן צַ'נדראסֶקאר נולד ב־19 באוקטובר 1910 בלאהור (כיום בפקיסטן) למשפחה טמילית הינדית אמידה ומשכילה. דודו היה ונקאטה רמאן, חתן פרס נובל בפיזיקה לשנת 1930[1]. הוא למד לתואר בפיזיקה בפרזידנסי קולג' בצ'נאי שבמדראס. בשנת 1930 זכה במלגה מטעם ממשלת הודו באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה, בה למד לקראת תואר דוקטור. בשנה השלישית ללימודיו שהה במכון לפיזיקה תאורטית בקופנהגן, דנמרק, בניהולו של נילס בוהר. בצעירותו נודע כגאון, והתמחה לא רק בפיזיקה אלא גם בגרמנית ובספרות אנגלית. צַ'נדראסֶקאר העיד על עצמו שיכל לקרוא בקלות 100 עמודים בשעה.

ב־1935 חישב את גבול צ'נדראסקאר, קבוע פיזיקלי המגדיר את המסה הסופית המקסימלית שיכולה להיות לננס לבן, הקרוי על שמו.

ב־1942 הוא גילה ביחד עם הפיזיקאי הברזילאי מריו שנברג את גבול שנברג־צ'נדראסקאר, המבטא את המסה המקסימלית של ליבתו של כוכב היכולה למנוע את קריסתן הכבידתית של השכבות העליונות בכוכב לתוך הליבה, עם כילוי מאגרי המימן בה.

בשנת 1983 זכה ביחד עם ויליאם אלפרד פוֹלֶר בפרס נובל בפיזיקה על מחקרו בתחום המבנה וההתפתחות של כוכבים. הוא מעט נעלב שהפרס התייחס רק לעבודותיו המוקדמות וראה בו התכחשות מסוימת למפעל חייו המלא. הפרס חולק באופן שווה בינו לבין פולר.

צ'נדראסקאר היה חבר באוניברסיטת שיקגו מ־1937 ועד ליום מותו, בגיל 84. הוא קיבל אזרחות אמריקאית בשנת 1953.

עם הפרסים ואותות ההצטיינות שזכה בהם נמנים : מלגת הנרי נוריס ראסל ב־1949, מדליית ברוס ב־1952, מדליית הזהב של האגודה האסטרונומית המלכותית ב־1953, מדליית הנרי דרייפר ב־1971 ומדליית קופלי ב־1984.

בשנת 1999 החליטה נאס"א לקרוא על שמו את השלישי מבין ארבעת הטלסקופים הגדולים ששיגרה לחלל. טלסקופ קרני ה־X צ'אנדרה שוגר במעבורת החלל קולומביה ב־23 ביולי 1999.

פעילויות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1990 ל-1995 צ'נדרסקאר החל בפרויקט אישי שמטרתו להפוך את ספרו של אייזק ניוטון "פרינקיפיה - עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" לנגיש יותר לקורא המודרני. צ'נדרסקאר תרגם את הספר מהשפה הגאומטרית המורכבת שלו לשפת החשבון האינפיניטסימלי המודרנית. התוצר של הפרויקט הזה הוא ספרו "Newton's Principia for the common reader", שנחשב בעיני רבים למדריך הטוב והמעמיק ביותר לפרינקיפיה של ניוטון. בספר צ'נדרסקאר מנתח לעומק כמעט את כל התכנים של הספר הראשון והשלישי של הפרינקיפיה, כמו גם מספר קטעים נבחרים חשובים מהספר השני.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

S. Chandrasekhar, An introduction to the study of stellar structure, Dover, 1967

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פליקס דותן, המעלית של איינשטיין- מדענים ששינו את העולם, עמ' 171-180