סובב חומות ירושלים
.jpg) | |
| אבן עם כיתוב שם התורם, בקטע הגן סמוך לכיכר צה"ל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך הקמה | 1967 |
| אדריכל | מילר בלום תכנון סביבתי |
| מייסדים | טדי קולק |
| נתונים ומידות | |
| שטח | 0.15 קמ"ר |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
ירושלים  |
| קואורדינטות | 31°46′57″N 35°13′52″E / 31.78243889°N 35.230975°E |
|
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)   סובב חומות ירושלים  | |
| תוכנית גדס (המפה בעריכת אשבי) כפי שהופיע בדו"ח של האגודה למען ירושלים במרץ 1921. האזור המסומן בצהוב בהיר הוא השטח הפתוח המוצע, הנקי מבנייה מסביב לאגן העיר העתיקה | |
  | |
סובב חומות ירושלים הוא גן לאומי המתבסס על חומת ירושלים העתיקה, שבנה הסולטאן העות'מאני סולימאן המפואר בשנת 1536. הגן נועד להקיף את העיר העתיקה מכל עבריה, להפריד בינה לבין הבנייה החדשה המקיפה אותה ובה בשעה לחבר ביניהן, תוך מניעת בנייה בקרבת החומה.
הגן הלאומי מתחבר אל אתר עיר דוד מדרום ואל הגן הלאומי עמק צורים מצפון-מזרח על מנת ליצור רצועת גנים סביב חומות העיר העתיקה.
בשטח הגן כלולים שערי ירושלים: שער יפו; שער שכם; שער הפרחים (או שער הורדוס); שער האריות; שער האשפות; שער ציון - כולם שערים ממש, שהיו נסגרים בלילות, והשער השביעי, שער הרחמים (שער הזהב), שנסתם במאה ה-16, לאחר בניית החומה מחדש על ידי הסולטאן סולימאן המפואר ממספר סיבות, בין היתר חיסכון בשומרים. השער אל הרובע הנוצרי, שנקרא השער החדש, נפרץ במועד מאוחר יותר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרעיון להקים אזור חיץ ירוק (Green belt) סביב חומות העיר העתיקה העולה כבר בתוכניות המתאר של העיר בתקופת המנדט הבריטי: תוכנית מקלין משנת 1918, תוכנית גדס משנת 1919, ותוכנית גדס-אשבי משנת 1922.[1]
לאחר איחוד העיר פעל ראש העיר דאז, טדי קולק, לממש את התוכנית. כמה ימים לאחר תום המלחמה נהרסו קירות הבטון שחצו את העיר מאז מלחמת העצמאות במתחם ממילא, בכיכר צה"ל ובאזור מוסררה, וכן כל הבתים ההרוסים למחצה מקרבות 1948 שלאורך החומה. ביולי 1967 הוחלט בישיבה, שבה השתתפו ראש הממשלה לוי אשכול, טדי קולק וחברי הנהלת רשות הגנים הלאומיים ביניהם אדריכלה הראשי של הרשות אריה דביר שיזם את התוכנית, להקיף את חומת העיר העתיקה בגן לאומי. במשך 15 שנים הוכשר הגן הלאומי סביב החומות עד השלמתו, במימון תרומות שגייסה הקרן לירושלים. [2]
תוכנית המתאר המקומית שאישרה עיריית ירושלים בשנת 1970 (עמ/6) ייעדה את הקרקע לגן הלאומי, ההכרזה הרשמית על גן לאומי סובב חומות ירושלים נעשתה בשנת 1974. בשל מיקומו המיוחד של הגן האצילה רשות הטבע והגנים לעיריית ירושלים סמכויות לתפעולו ולפיתוחו.[3]
אתרים בשטח הגן הלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עיר דוד - ירושלים הקדומה. גרעינה הקדום של ירושלים ובה מעיין הגיחון ונקבת חזקיהו.
- נחל קדרון - לאורך הנחל עובר מסלול "עמק המלך" חלק מ"שביל ירושלים".
- הר ציון, אתר ובו קבר דוד, מרתף השואה וכמה אתרים קדושים לנוצרים, ביניהם כנסיית דורמיציון, קתדרלת יעקב הקדוש ועוד.
- בתי קברות - יהודי, מוסלמי, נוצרי אורתודוקסי ופרוטסטנטי.
- גן בוני החומה - בקטע המערבי של הגן הלאומי מדרום לשער יפו.
- חוצות היוצר - מתחם סדנאות אמנים הממוקם בחלקו הצפוני של גיא בן הינום
- בריכת הסולטן - בריכת אגירה בירושלים שתוקנה בידי הסולטאן העות'מאני סולימאן הראשון
ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשטח הגן יש אתרים ארכאולוגיים חשובים:
גן העופל - הכולל ממצאים ארכאולוגיים מתקופת בית ראשון ועד התקופה העות'מאנית. לאחרונה בחפירות ד"ר אילת מזר נחשפו ממצאים מתקופת מלכות שלמה כולל חומות מרשימות ומבנים מהתקופה. בחודש ספטמבר פורסם גילויו של מטמון זה ובו מדליון זהב עם סמל מנורת שבעת הקנים
בנחל קדרון שבשטח הגן הלאומי נמצאים מספר מבני קבורה, וביניהם יד אבשלום וקבר זכריה.
בעיר דוד מגוון רחב של ממצאים ארכאולוגיים: מתחם מבוצר סביב מעיין הגיחון מהתקופה הכנענית התיכונה. עיר מלוכה מתקופת ימי הבית הראשון. פרבר מרכזי בימי הבית השני הכולל מערך רחובות אבן מרשימים מתקופת הורדוס ומתחתן מערכות ניקוז משוכללות. ובריכת השילוח מימי בית שני.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שירה וילקוף ואלונה נצן־שיפטן,'הזדמנות היסטורית': נוף, ממלכתיות ותחרות בהקמת הגן הלאומי סובב חומות ירושלים, 1967 - 1969, קתדרה 163 ,2017, עמ' 163-190
- עזריה אלון ,מדריך כרטא שמורות טבע וגנים לאומיים ,טבע מורשת אתרים,נופים. ירושלים:כרטא ,2003 .(הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גן לאומי סובב חומות ירושלים, באתר INature
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אדריכלות בירושלים - הבנייה בתקופת המנדט הבריטי. דוד קרויאנקר הוצאת כתר
- ^ דוד קרויאנקר, הוא היה ביצועיסט, באתר הארץ, 4 בינואר 2007
- ^ גן לאומי סובב חומות ירושלים
| אתרי העיר העתיקה של ירושלים | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | ||||||||
| שערי ירושלים | ||||||||
|
שער האריות • שער הפרחים • שער שכם • השער החדש • שער יפו • שער ציון • שער האשפות • שער הרחמים • שערי חולדה | ||||||||
