סדר נשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה

סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה. הסדר עוסק בעיקר בדיני המשפחה והזוגיות. בין הנושאים בהם הוא עוסק: דיני הנישואין והגירושין, החובות שבין בני זוג האחד כלפי השני וכלפי ילדיהם. דיני ירושה וצוואות, בגידות בין בני זוג והתחייבויות אנשים נשואים האחד כלפי השני.

בתלמוד[1] נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת..."[2] על שישה סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר נשים היא "חֹסֶן", מפני שהשורש ח.ס.נ משמעותו גם ירושה[3] והאישה מולידה יורשים[4].

המסכתות שבסדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדר כולל שבע מסכתות:

על הסיבה לסידור זה כותב הרמב"ם[5], שהסדר מתחיל דווקא במסכת יבמות, משום שהיא דבר שעשוי לקרות לאדם בלי קשר למעשיו שלו (אם אחיו ישא אישה וימות ללא צאצאים), אך בית דין אינו יכול לכוף סתם אדם לישא אישה, לכן התחיל רבי יהודה הנשיא דווקא מהדינים המחויבים[6]. אחר כך, המשיך את דיני נשיאת אישה והתחיל ממסכת כתובות. אחרי מסכת כתובות באה מסכת נדרים, משום שכאשר אדם נושא אישה, הוא יכול להפר את נדריה. מסכת נזיר באה אחרי מסכת נדרים, בגלל שנזירות היא גם סוג של נדר. אחר כך עבר למסכת גיטין[7], כי אחרי הנישואים מגיעים הגירושים ולאחר מכן מסכת סוטה שגם היא סוג של גירושים. ומסכת קידושין סודרה אחרונה, למרות שהיה ראוי שתהיה לפני מסכת גיטין, משום שבתורה מופיעים דיני גירושין לפני דיני קידושין כי כתוב: "ויצאה מביתו והלכה והייתה לאיש אחר"[8]- ולמדה מכאן הגמרא[9]- "מקיש יציאה להוייה..."- רואים שבפסוק, הגירושין ("יציאה") קודמים לנישואין ("הוייה"), לכן מסכת גיטין קודמת למסכת קידושין. בדרשת ר' תנחומא סדר נשים הוא ראשון וסימנו "תורת ה' תמימה" (במ"ר י"ג, ט"ו). בגלל חשיבותו הרבה לסידור חיי המשפחה בישראל נלמד הסדר הרבה בכל הדורות, ומרובה ביותר הספרות הרבנית בענייניו[10].

סדר המסכתות סוטה וגיטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, בספרים המצויים אצלנו מופיעה מסכת סוטה לפני מסכת גיטין. אולם, הרמב"ם כתב שמסכת גיטין מופיעה לפני מסכת סוטה. ובפתיחת התוספות יום טוב למסכת סוטה, הקשה על הרמב"ם מהגמרא במסכת סוטה דף ב' עמוד א'- שנאמר שם: "מכדי תנא מנזיר סליק, מאי תנא דקא תנא סוטה?"- כלומר, מה הקשר בין מסכת נזיר לבין מסכת סוטה? מדוע מסכת סוטה נשנית כאן, אחרי מסכת נזיר? ועונה הגמרא: "כדרבי...שכל הרואה סוטה בקילקולה, יזיר עצמו מן היין"- וזו הסיבה שסודרה מסכת סוטה אחרי מסכת נזיר. אם כן, רואים מהגמרא, שאחרי מסכת נזיר באה מסכת סוטה ולא מסכת גיטין? לכן התוספות יום טוב כותב שכך צריך לסדר את המסכתות- ולא כמו שסידר הרמב"ם. אך בספר "הקדמות הרמב"ם למשנה" בהוצאת מוסד הרב קוק כתוב, שייתכן והייתה לרמב"ם גרסה אחרת בגמרא.

הסדר מחוץ למשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום סדר נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר נשים ממוקם אחרי סדר מועד ולפני סדר נזיקין. הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה מסביר, שלאחר שהביא רבי יהודה הנשיא את דיני היום-יום, הוא היה צריך להביא את הדינים המשפטיים. ומכיוון שבתורה, דיני הנשים קודמים לדיני הנזיקין- "וכי ימכור איש את ביתו לאמה... וכי ינצו אנשים ונגפו אישה... כי יגח שור את איש"[11]- לכן קדמו דיני הנשים לנזיקין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא' עמוד א'
  2. ^ ספר ישעיהו פרק לג' פסוק ו'
  3. ^ המילה "יְיָרֵש" מתורגמת "יַחְסְנִנֵהּ". ספר דברים פרק כח' פסוק מב'
  4. ^ רש"י שבת שם, דיבור המתחיל "חוסן"
  5. ^ בהקדמה לפירוש המשנה
  6. ^ הסבר דומה כתב הרמב"ם בהסבר למה מסכת שביעית קודמת למסכת ערלה. ראו סדר זרעים
  7. ^ ראו להלן
  8. ^ ספר דברים פרק כד' פסוק ב'
  9. ^ מסכת קידושין דף ה' עמוד א'
  10. ^ האנציקלופדיה העברית כרך כ"ה, ירושלים: חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תשל"ד, עמ' 386
  11. ^ ספר שמות פרק כא' פסוקים ז', כב' וכח'

בסדר זה סך הפרקים הוא 72