סגולה (יהדות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סגולה היא מילה המופיעה בתנ"ך שמשמעותה לפי פרשני המקרא היא אוצר ייחודי ונעלה. עם ישראל מתואר "כעם סגולה". כיום משמש המונח סגולה (מאגיה) לתיאור פעולות רוחניות (שאינן מצוות בדר"כ) המסוגלות להשפיע בתחום ה-מיסטיקה.

מופעים קדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה סגולה מופיעה בתנ"ך שמונה פעמים,[1] ובחמש מתוכן היא מתארת את עם ישראל.[2] למשל, נאמר: ”וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ”[3].

בשאר המקומות שהמילה מוזכרת נראה שהיא מתפרשת במשמעות אוצר.[4] כך, למשל, בספר דברי הימים נאמר: ”וְעוֹד בִּרְצוֹתִי בְּבֵית אֱלֹהַי יֶשׁ לִי סְגֻלָּה זָהָב וָכָסֶף נָתַתִּי לְבֵית אֱלֹהַי לְמַעְלָה מִכָּל הֲכִינוֹתִי לְבֵית הַקֹּדֶשׁ” (דברי הימים א', כ"ט, ג')

בתלמוד נאמר, שאין להשיב לקטן פיקדון שהתקבל ממנו, כדי שלא יבזבזנו, אלא יעשו ממנו "סגולה" - לקנות לו מהם נכס יקר עד שיגדל וישתמש בו.

מאי סגולה? רב חסדא אמר: ספר תורה; רבה בר רב הונא אמר: דיקלא דאכל מיניה תמרי.

ביאור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביאור הפשוט למלה סגולה שעולה מהמקורות שלעיל הוא: דבר חשוב שנבחר והוטמן באוצר מיוחד. כמו כן הביטוי הרווח "יחיד סגולה" נובע ממקור זה, ופירושו: יחיד במינו.

אולם גם הסברים אחרים ניתנו למילה: רבי יהושע בן קרחה הסביר שסגולה היא מלשון קניין, כמו שאדם מסגל לעצמו = אדם קונה לעצמו. כך אמר ה' לעם ישראל שהם קנויים לו. להסבר זה יש סימוכין גם מאכדית, בה משמעות המילה Sagullu היא עדר. לפי הסבר זה, עם סגולה הוא עם שהקב"ה דואג לו, ורועה אותו.

ליונשטם מראה כי הכינוי 'עם סגולה' לקוח מהמונח הפוליטי sig/kiltu, שמציין בטקסטים באוגרית את הווסל שהשליט מעדיף. במקרא המונח הומר מהמישור הפוליטי למישור הדתי כדי לתאר את היחס בין ה' לבין הווסל המועדף שלו, ישראל[5].

אונקלוס (על הפסוק בספר שמות) פירש את המילים "עם סגולה" כ"עם חביב", כלומר: אהוב.

על פי המדרש מציין המושג סגולה אוצר רוחני וייחודי מן הגדולות שנתן הקב"ה לעמו ישראל כשכר על קבלת התורה.[6][7]

סגולת ישראל - עם סגולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – בחירת עם ישראל

ביהדות קיימת אמונה, כי עם ישראל הוא מיוחד משאר העמים, אך קיימת מחלוקת (למשל, בין הרמב"ם לבין הכוזרי) אם ה'סגולה' מתבטאת בתכונות מולדות או בתכונות נרכשות. דעת הרב קוק המשלבת את שתי ההשקפות[דרושה הבהרה]. מדעתו של רבי מאיר בתלמוד הבבלי עולה שכל עליונות ישראל כלפי האומות היא רק בעוסקם בתורה. "אפילו נכרי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול"[8].

ההשקפה שסגולת ישראל היא עניין מולד שימשה במרוצת הדורות אֲמַתְלָה לשנאת יהודים.[דרוש מקור]

המשמעות בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – סגולה (מאגיה)

בימינו ובעקבות ספרות הקבלה נתייחד מובן המילה לפעולה רוחנית שאינה מצווה מהתורה, ושמסוגלת לפעול ישועות. עיסוק נרחב בנושא 'סגולות' התפתח בדורנו, ואנשים רבים מחפשים סגולות כאלו לפעמים כתחליף ליהדות האותנטית ולקיום מצוות. כמו קשירת חוט אדום על הזרוע, אכילת אתרוג לאשה עקרה ועוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו שמות, י"ט, ה', דברים, ז', ו', שם י"ד, ב', שם כ"ו, י"ח ותהלים, קל"ה, ד'; מלאכי, ג', י"ז, קהלת, ב', ח' ודברי הימים א', כ"ט, ג'.
  2. ^ חמש הראשונות בהערה הקודמת
  3. ^ ספר שמות, פרק י"ט, פסוק ה'
  4. ^ ראו למשל רש"י ומצודות על אתר
  5. ^ מיכאל סגל, ספר היובלים עמוד 220
  6. ^ "סגולה במקרא ובתלמוד: אוצר יקר". ראו, ד"ר יום טוב לוינסקי, 'אנציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות', כרך ב', עמוד 469
  7. ^ "מצינו במדרש [במדבר רבה פרק יד כב]: ג' מיני קורבנות השלמים הם כנגד כוהנים, לוויים וישראלים וכנגד ג' גדולות שנתן להם הקב"ה בשכר שקיבלו את התורה: סגולה, ממלכת כוהנים ועם קדוש. סגולה - לוויים, ממלכת כוהנים - כוהני צדק, עם קדוש - ישראלים." ראו, ד"ר יום טוב לוינסקי, 'אנציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות', כרך ב', עמוד 469
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ט, עמוד א'