סבאלראי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סבאלראי
סבאלראי (כתום, בתחתית התמונה) מדרום לצביר הפתוח IC 4665
סבאלראי (כתום, בתחתית התמונה) מדרום לצביר הפתוח IC 4665
מיקומו של סבאלראי בקבוצת נושא הנחש
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים נושא הנחש
שמות נוספים β בנושא הנחש, HD 161096
סוג ענק כתום
בהירות נראית 2.75[1]
סיווג ספקטרלי K2 III[1]
עלייה ישרה 17ʰ 43ᵐ 28.35ˢ מילי-שניות קשת בשנה
נטייה ‏02.3″ ‏34′ ‏04°‏+ מילי-שניות קשת בשנה
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 0.75
מרחק 82 שנות אור
25.14 פארסק[1]
רדיוס 12.4[2] רדיוסי שמש
מסה 1.57[3] מסות שמש
עוצמת הארה פי 43 מהשמש
טמפרטורה 4,553[3] K
מהירות סיבוב 5.4 קילומטר לשנייה
גיל 3,000[3] מיליון שנים
מהירות רדיאלית −12.12±0.0008 קילומטר לשנייה
היסט 39.2284±0.2027 אלפיות של שניות קשת
מתכתיות 0.1 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סֶבְּאַלרָאי או β בנושא הנחש הוא אחד הכוכבים הבולטים בקבוצת הכוכבים נושא הנחש עם בהירות נראית מדרגה 2.75. שמו הוא שיבוש של השם בערבית - كلب الراعي "כַּלְבּ אַל-רָאי" שפירושו "הכלב של הרועה".

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבאלראי הוא ענק כתום מסוג ספקטרלי K2 III, שנמצא במרחק של כ-82 שנות אור ממערכת השמש. מסתו אינה ידועה בוודאות ומוערכת בכ-1.5 מסות שמש, רדיוסו למעלה מ-12 רדיוסי שמש, טמפרטורת פניו כ-4,500 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 45 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה אך בשל טמפרטורת פניו הנמוכה יחסית חלק ניכר של קרינתו היא בתחום התת-אדום כך שעוצמת הארתו הכוללת היא בערך פי 65 מעוצמת ההארה של השמש.[2] גילו של סבאלראי מוערך בכ-3 מיליארד שנים והוא נמצא בשלב התפתחות מתקדם כאשר המימן בליבתו כבר אזל והוא מתיך הליום ליסודות כבדים יותר. בעבר דווח שבהירותו של סבאלראי משתנה במספר מאיות של דרגת בהירות והוא סווג כחשוד ככוכב משתנה.[4] כמו כן, מהירותו הרדיאלית משתנה מעט באופן מחזורי מורכב הכולל מספר מחזורי משנה. המחזור הראשי הוא באורך של 13 ימים והסיבה לו אינה ידועה, אך לא סביר שמדובר בבן זוג או כוכב לכת שמקיפים אותו בזמן כזה, שכן רדיוס ההקפה במקרה זה יהיה קטן מרדיוס הכוכב עצמו, וככל הנראה זו תוצאה של פעימות פנימיות בכוכב. מחזור נוסף הוא באורך של 142 ימים וגם סיבתו אינה ידועה, אך אם מדובר בכוכב לכת, אז מסתו צריכה להיות סביב 2 מסות צדק ורדיוס ההקפה צריך להיות בין חצי יחידה אסטרונומית ליחידה אסטרונומית אחת. סיבות אפשריות נוספות הן שהשינוי נובע מצורה לא סימטרית של הכוכב עצמו וזמן הסיבוב העצמי שלו הוא 142 ימים או שגם מחזוריות זו נגרמת מפעימות פנימיות בתדר נמוך.[5]

כמעלה ורבע מצפון-צפון-מזרח לסבאלראי נמצא הצביר הפתוח IC 4665, שניתן לצפייה בעין ככתם עמום מאוד וניתן לראות את כוכביו באמצעות משקפת או טלסקופ חובבים. למרות שהם נראים קרובים זה לזה, הצביר נמצא במרחק גדול בהרבה מעבר לסבאלראי ואין ביניהם שום קשר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 SIMBAD: Cebalrai
  2. ^ 1 2 P. Berio, T. Merle, F. Thévenin, D. Bonneau, D. Mourard, O. Chesneau, O. Delaa, R. Ligi, N. Nardetto, K. Perraut, B. Pichon, P. Stee, I. Tallon-Bosc, J. M. Clausse, A. Spang, H. McAlister, T. ten Brummelaar, J. Sturmann, L. Sturmann, N. Turner, C. Farrington & P. J. Goldfinger: Chromosphere of K giant stars. Geometrical extent and spatial structure detection, The Astronomical Journal, Vol. 150, Iss. 3, article id. 88, p. 4 (2015)
  3. ^ 1 2 3 R. E. Luck: Abundances in the Local Region. I. G and K Giants, The Astronomical Journal, Vol. 150, Iss. 3, article id. 88 (2015)
  4. ^ General Catalogue of Variable Stars: β Ophiuchi
  5. ^ A. P. Hatzes & W. D. Cochran: The Radial Velocity Variability of the K Giant beta Ophiuchi. II. Long-Period Variations, Astrophysical Journal vol. 468, p. 391 (1996)