סאסא

סאסא
כיתוב תמונה
כיתוב תמונה
מראה הקיבוץ מהר אדיר. היישוב הגדול ברקע הוא גוש חלב. הרכס הגדול הירוק באופק הימני הוא הר כנען
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל העליון
גובה ממוצע[1] ‎830 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים אמריקה הצפונית
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 396 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-3.6% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
4 מתוך 10
http://www.sasa.org.il
המערה בסאסא, בה נקברו לפי המסורת רבי סיסי, רבי לוי בר סיסי ורבי יוסי בר סיסי

סָאסָא הוא קיבוץ המשתייך לקיבוץ הארצי ולמועצה אזורית הגליל העליון, בה הוא מהווה כיישוב המערבי ביותר. הוא שוכן בהרי מרום הגליל, בגובה 856 מטרים מעל פני הים, כ-10 קילומטרים ממזרח למעלות תרשיחא וכ-15 קילומטרים ממערב לצפת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם ב-13 בינואר 1949.[3] מייסדיו הם חברי "גרעין עלייה ה'" של תנועת השומר הצעיר שעלו מצפון אמריקה. היישוב הוקם על חורבותיו של הכפר הערבי סעסע שנכבש במלחמת העצמאות במבצע חירם.

מקור השם סאסא במשנה ופירושו "מלען", שערה מן השערות שבראש השיבולת. בתלמוד נזכר כפר סיסאי כעיירה יהודית בגליל העליון: ”והלא כפר סיסאי מובלעת בתחום ארץ ישראל וקרובה לציפורי יותר מעכו”[4].

בשטח הקיבוץ נמצאים ציוני הקברים של התנאים לוי בר סיסי ויוסי בר סיסי, שבסמוך אליהם אותרו עוד במאה ה-19 על ידי החוקר הצרפתי ויקטור גרן ועל ידי חוקרי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל שרידי בית כנסת עתיק[5].

אוכלוסיית הקיבוץ מורכבת מגרעין המייסדים, גרעינים ישראלים, גרעין של השומר הצעיר מאירופה (צרפת, שווייץ, איטליה, אוסטריה, בלגיה) בני קיבוץ ובוגרי בית הספר "פינת אנה פרנק".

ענפי הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מטע ההר - תפוחים (זן מוביל פינק ליידי, גרני סמיט, זהוב וסטרקינג), קיווי, במטעים ליד הקיבוץ
  • מטע העמק - פרי הדר, אבוקדו, במטעים בעמק החולה
  • לול - גידול עופות לבשר, חוות לולים חדשה, שותפות, שהוקמה בקיבוץ גונן שבעמק החולה.
  • רפת - חלב, רפת משותפת עם קיבוץ תובל בתובל
  • אמב"ל - גידול בקר לבשר, בשטחים בסביבות הקיבוץ ובעמק החולה
  • שלחין - גידולים חקלאיים, בעמק החולה
  • פלסן סאסא - מפעל העוסק במיגון בליסטי לרכבים ומיגון אישי
  • מחלבות רמת הגולן- קיבוץ סאסא הוא אחד מבעלי החברה.
  • סאסאטק - מפעל לחומרי ניקוי, אתר באזור התעשייה ליד מושב דלתון. בנובמבר 2017 מכר הקיבוץ 100% מהבעלות על סאסאטק וסאסאקוסמטיקס לחברת שניב תמורת 24% ממניות שניב.
  • נופש בעננים - חדרי אירוח, בתוך הקיבוץ - הענף נסגר עקב מצוקת דירות לבנים חוזרים.
  • סאסא דע - שירותי מידענות וחיפוש מידע, ספרייה וירטואלית. מציאת מקורות ספרות לעבודות חקר בכל נושא ולכל רמה. החל מעבודות גמר ועד לעבודות חקר לתואר שני ושלישי, בתוך הקיבוץ.
  • סאסא סופטוור - ענף מיחשוב שהפך לחברת הזנק תוכנות מחשב להגנה על מערכות ורשתות מחשוב לחברות. החברה רכשה חלק מחברת Safe-T.
  • בוזה - גלידריה ומפעל גלידת בוטיק, פרויקט משותף עם מסעדן מתרשיחא.
  • אתגר בהר - פארק החבלים הגדול בצפון בשטח הקיבוץ.
  • ענפי שירות לחבר:

מוסך, חשמליה, אינסטלציה, נגריה, אולם ספורט, בריכה, נוי, מכבסה וקומונה, מועדון לחבר, כלבו, ארכיון, בית בונדי - מרכז תעסוקה למבוגרים, מרפאה, מרפאת שיניים, סאסא פרויקטים - בניית שכונות מגורים חדשות ושיפוץ מבנים.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2019 מונה אוכלוסיית הקיבוץ כ-560 חברים.

קיבוץ סאסא הוא בין הקיבוצים האחרונים שאינם מופרטים כלל ונשאר שיתופי ושוויוני. נכון לשנת 2009 נמנה הקיבוץ עם עשרת הקיבוצים העשירים ביותר בישראל, בזכות הצלחתו של מפעל פלסן סאסא, שבשנת 2008 לבדה הסתכמו הכנסותיו בכ-700 מיליון דולר[6].

בסאסא קיימים שני בתי ספר: בית הספר היסודי אזורי "נוף הרים" ובית הספר התיכון אזורי "ברנקו וויס ע"ש אנה פרנק".

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאסא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 253.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ו', עמוד ב'.
  5. ^ אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - בתי-כנסת בגליל ובגולן, עמ' 128–129, ח' סאסא.
  6. ^ נעמה סיקולר ואריק בשן, מקום 2: סאסא - הקיבוץ שמגן על חיילי ארצות הברית, באתר כלכליסט, 12 באוקטובר 2009
  7. ^ מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על חדר האוכל בקיבוץ, באתר 'חלון אחורי', 25 באוגוסט 2014.