סאלי רייד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סאלי רייד
Sally Kristen Ride
סאלי רייד בצילום מ-10 במאי 1984
סאלי רייד בצילום מ-10 במאי 1984
לידה 26 במאי 1951
לוס אנג'לס, קליפורניה
פטירה 23 ביולי 2012 (בגיל 61)
לה הויה, קליפורניה
מידע כללי
בשירות אסטרונאוטית בשירות נאס"א
לאום אמריקאי ארצות הבריתארצות הברית
השכלה
עיסוקים נוספים פיזיקאית
תקופת השירות 1978–1987 (כ־9 שנים)
זמן שהייה בחלל 14 ימים, 7 שעות ו-46 דקות
ביוגרפיה בנאס"א סאלי רייד
משימות
STS-7‏, STS-41-G
עיטורים
מדליית הטיסה בחלל של נאס"א (פעמיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סאלי קריסטן ריידאנגלית: Sally Ride;‏ 26 במאי 1951 - 23 ביולי 2012) הייתה אסטרונאוטית אמריקאית. האישה השלישית שטסה בחלל והאמריקאית הראשונה. טסה פעמיים במעבורת החלל צ'לנג'ר במשימות STS-7 וSTS-41-G.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייד נולדה בלוס אנג'לס לדייל וקרול רייד. יש לה אחות צעירה ממנה בשם קארן. אמה ממוצא נורווגי. אביה היה פרופסור למדע המדינה במכללת סנטה מוניקה. כנערה הצטיינה בטניס, וקיבלה מלגת ספורט בבית ספר תיכון לבנות בלוס אנג'לס. בתום לימודיה התיכוניים, בשנת 1968, התקבלה ללימודים במכללת סווארת'מור, אך הפסיקה את לימודיה לאחר שלושה סמסטרים בניסיון לפתח קריירה כשחקנית טניס מקצוענית. לאחר שלושה חודשי אימונים, הגיעה למסקנה שהיא אינה טובה מספיק, לקחה מספר קורסים בפיזיקה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ולאחר מכן, החלה ללמוד באוניברסיטת סטנפורד. בשנת 1973 קיבלה תואר ראשון בפיזיקה ובאנגלית. בשנת 1975 השלימה תואר שני בפיזיקה, ובשנת 1978 סיימה תואר דוקטור באסטרופיזיקה כשחקרה את הקשר בין קרני רנטגן לכוכבים, כולם באוניברסיטת סטנפורד.

שירות בנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום לימודיה, הגישה מועמדות לתפקיד אסטרונאוטית בנאס"א בעקבות מודעה שנאס"א פרסמה. היא נבחרה כמועמדת לאסטרונאוטית, ולאחר שנה של אימונים, הוסמכה כאסטרונאוטית מומחית משימה. במשימות STS-2 ו־STS-3 הייתה בתפקיד קאפקום (האחראית בחדר הבקרה הקרקעי על התקשורת עם המעבורת).

ב־18 ביוני 1983 שוגרה רייד כמומחית משימה במשימה STS-7, תחת פיקוד בוב קריפן. זו הייתה המשימה השנייה של מעבורת החלל צ'לנג'ר והראשונה שמנתה חמישה אנשי צוות. במהלך המשימה הצוות פרס שני לוויינים, עבור קנדה ואינדונזיה, הפעיל לראשונה את הזרוע הרובוטית, לראשונה טס במבנה אחד עם לוויין אחר, וביצע ניסויים אחרים. המשימה הסתיימה בנחיתה בבסיס חיל האוויר אדוארדס ב־24 ביוני.

לאחר מכן שירתה כמומחית משימה במשימה STS-41-G, ששוגרה ב־5 באוקטובר 1984. גם משימה זו הייתה בפיקוד בוב קריפן, והיא הייתה המשימה הראשונה עד אז ששוגרה עם צוות של שבעה אסטרונאוטים. משימה זו פרסה לוויין מדעי, ביצעה תצפיות על כדור הארץ, והדגימה יכולות תדלוק לוויינים בחלל. המשימה הסתיימה ב־13 באוקטובר בנחיתה במרכז החלל קנדי.

בשנת 1985 רייד הוצבה למשימה STS-61-M, אך המשימה בוטלה בעקבות אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר. רייד מונתה כחברה בוועדת החקירה הנשיאותית שחקרה את התאונה. בתום עבודת הוועדה, מונתה לעוזרת מנהל נאס"א לתכנון ארוך טווח, במטה נאס"א בוושינגטון. במסגרת תפקיד זה הקימה את "המשרד לחקר מדעי", וחיברה דו"ח על עתיד תוכנית החלל האמריקאית.

לאחר נאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1987 פרשה מנאס"א והייתה לעמיתה מדעית במרכז לביטחון בינלאומי ובקרת נשק באוניברסיטת סטנפורד. בשנת 1989 הצטרפה לסגל אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו כפרופסור לפיזיקה ומנהלת המכון לחלל של קליפורניה, של אוניברסיטת קליפורניה.

ביוני 1999 מונתה לסגנית נשיא באתר space.com, המתמחה בחדשות על תעשיית החלל. בספטמבר מונתה לנשיאת החברה, והחזיקה בתפקיד זה עד ספטמבר 2000.

לאחר שעזבה את space.com, יזמה את מיזם ספייסקאם בשיתוף נאס"א, ועמדה בראשו. מיזם זה מאפשר לילדים לצלם ולהוריד תמונות של כדור הארץ מהחלל.

בשנת 2001 הקימה חברה בשם "סאלי רייד סיינס" (Sally Ride Science), המפתחת תכנים חינוכיים לעידוד ילדות ונערות ללמוד מדעים מדויקים וטכנולוגיה. בנוסף, כתבה שבעה ספרי מדע לילדים, המתמקדים בחקר מערכת השמש, ואוטוביוגרפיה בשם "לחלל ובחזרה", המתעדת את טיסותיה לחלל.

רייד הייתה חברה בוועדת החקירה לבדיקת אסון מעבורת החלל קולומביה, והיחידה שהייתה חברה בוועדות החקירה של שתי תאונות המעבורת.

היא הייתה חברה בוועדה הנשיאותית המייעצת למדע וטכנולוגיה, במועצה ללימודי חלל של מועצת המחקר הלאומית של ארצות הברית, במשרד הקונגרס להערכה טכנולוגית, ובמכון קרנגי בוושינגטון. וחברה בהנהלת המכון הטכנולוגי של קליפורניה.

רייד נפטרה בגיל 61 לאחר מאבק של 17 חודשים בסרטן הלבלב.

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייד התחתנה עם אסטרונאוט, סטיב האולי, בשנת 1982, והם התגרשו בשנת 1987. רק לאחר מותה נודע כי הייתה בזוגיות חד מינית והותירה אחריה את זוגתה מזה 27 שנה, טאם או'שונסי. השתיים שהכירו בשיעור טניס היו חברות מגיל 12. או'שונסי, הייתה שחקנית טניס מקצועית ולאחר מכן למדה ביולוגיה ופסיכולוגיה.[1]

אותות, עיטורים והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותה, עוטרה ב-2013 במדליית החירות הנשיאותית. ב-2016 הצטרפה לצי ספינות המחקר של מכון סקריפס לאוקיינוגרפיה הספינה סאלי רייד, הקרויה על שמה. בשנת 2017, חברת לגו הנציחה את דמותה בסט "נשות נאס"א", יחד עם מיי ג'מיסון, מרגרט המילטון, קתרין ג'ונסון וננסי גרייס רומן.[2] במרץ אותה שנה, שרבוט גוגל אייר את רייד לכבוד ציון יום האישה הבינלאומי. ב-2019, נקרא בניין על שמה באוניברסיטת סטנפורד. מחלקת האוצר של ארצות הברית בחרה ברייד כאחת הנשים שיוצחו על מטבע הקוורטר.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותה של רייד הופיעה בעונה השנייה של עבור כל האנושות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ride, Sally; Okie, Susan (1989). To Space and Back. New York: HarperTrophy.
  • סרט תעודה: "ד"ר סאלי רייד - חלוצה בחלל" (Dr. Sally ride - pioneer), ארצות הברית, 1995. תורגם לעברית על ידי האוניברסיטה הפתוחה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאלי רייד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האסטרונאוטית הראשונה בחלל יצאה מהארון רק לאחר מותה, באתר ‏מאקו‏, 25 ביולי 2012
  2. ^ A new LEGO set honors the women of NASA—and it looks pretty awesome, אריק ברגר, אתר arstechnica, מתאריך 18 באוקטובר 2017