נתן רביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נתן רביץ
רביץ, 2017
רביץ, 2017
לידה 30 בנובמבר 1966 (בן 57)
אילת, ישראל
מדינה ישראל
תקופת הפעילות מ-1986
עיסוק שחקן
מקום לימודים בית צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נתי רביץ, 2017

נתן (נתי) רביץ (נולד ב-30 בנובמבר 1966) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, מדבב וזמר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רביץ נולד באילת וכעבור שמונה חודשים עברה משפחתו לאלבמה שבארצות הברית בעקבות עבודתו של אביו, שחקן התיאטרון לני רביץ. בשנת 1973 חזרה המשפחה לישראל והתגוררה בנוף הגליל (נצרת עילית דאז). ב-1984 התגייס רביץ לנח"ל ועבר קורס קציני חי"ר. השתחרר בדרגת סגן ובסיום שירותו הצבאי עזב לאילת ועבד בצוות בידור. בשנת 1991 השתתף במחזמר "שיער", ובאותה שנה החל ללמוד בבית הספר למשחק בית צבי עד לשנת 1994.

בנוסף לקריירת המשחק רביץ כותב ומלחין, ואף הקים הרכבים מוזיקליים בשם "פיל גוד" ו"נתי רביץ והספירלה".

ב-2003 החל רביץ בתהליך של התקרבות ליהדות והחל בלימודי שיטת ימימה. הוא חדל להופיע בשבת, והחל מינואר 2010 הוא מנחה את התוכנית "עונג שבת" בערוץ הידברות.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1994 גילם את צורי בסדרת הטלוויזיה "זהב של שוטים" ששודרה בערוץ 2. ב-1995 גילם את מייקל בסרט הטלוויזיה "כבשים" – דרמת טלוויזיה ע"פ "ענבלים" מאת אמנון שמוש שביימה ניצה גונן. ב-1996 גילם את שאולי אייזנמן - גבר משכיל ורב לשוני, איש העולם הגדול - באופרת הסבון "כסף קטלני".

ב-1997 גילם דמויות שונות בתוכנית הטלוויזיה "שערורייה", שהייתה פרודיה על תוכניות תחקיר. באותה שנה שיחק בסרט הטלוויזיה "בחצות הלילה" שביימה רותי פרס. בין השנים 19961998 הנחה את שעשועון ההיכרויות "החצי השני" ששודר בהוט 3 לצד שירלי ברנר (בהמשך החליפה אותה סיגל שחמון). ב-1998 גילם את אלכס לצד דפנה רכטר בסדרת הטלוויזיה "אנס הבושם" שכתבו אמיר הראל ואבי שמש וביים מנחם בינצקי.

ב-2001 שיחק בעיבוד ל"הלילה ה-12" שכתב חיים אידיסיס ושודר בערוץ הילדים. בין השנים 2001–2002 גילם את יונתן קדמי בטלנובלה "לחיי האהבה" שביים יצחק שאולי. ב-2002 גילם את רונן, חייל שחזר מלבנון, בסדרה "בנות בראון" שכתבה עירית לינור וגם ביימה לצד רני כרמלי. ב-2004 גילם את גיא (חי) אקריש, בעלה של מיכאלה בטלנובלה "מיכאלה" שביים יצחק שאולי. באותה שנה הנחה את התוכנית "ההפסקה הגדולה" שביים אריה בן ציון ושודרה בטלוויזיה החינוכית. בין השנים 20052007 גילם את ג'רי בסדרה "מילואים" של האחים ברבש. ב-2007 גילם את האב בסרט "המלאכים של עומר" שכתב יואב כ"ץ וביימה נוגה גמליאלי[1]. הסרט היה דרמת הדרכה לזיהוי ילד מוכה. ב-2008 גילם את יוני לצד אורנה פיטוסי וצחי גראד בסדרת הטלוויזיה "כוונות טובות" שביים אורי ברבש; וגילם את נדב, אביה של הגר - הנערה שנעלמה בסדרה "האמת העירומה" שכתב בני ברבש וביים אורי ברבש.

ב-2010 גילם את סא"ל זוהר תבורי, מפקד הטייסת ב"נשות הטייסים" שביימו אייל סלע ואהרון קפלן; וגילם את אבישי זריהן בסדרת הדרמה של "הוט" "אדמה" שביים רני בלייר. ב-2011 גילם את אבא של יוני בסדרת הטלוויזיה "יוני והמחוננים" שביים עופר ויצמן. ב-2012 גילם את בוכריס, ראש העיר בסדרה הקומית זנזורי, וגילם את אריק מן בסדרה "גאליס" שביים עודד רז. ב-2013 גילם את זלמן ציוני בטלנובלה "אניגמה" שביים מרקו כרמל ושודרה בYes. ב-2013 השתתף כפרזנטור בקמפיין "האנשים השחורים" של רשות המיסים למאבק בתופעות העלמות המס ולמלחמה ב"כסף השחור". ב־2016 השתתף בסדרת הדרמה המצליחה "בני ערובה" ששודרה בערוץ 10. ב-2017 השתתף בסרט "כמעט מפורסמת" בתפקיד אבנר ב-2019 שיחק בסרט"הרפתקה בשחקים". ב־2020 השתתף בסדרה "פלמ"ח", בתפקיד הקולונל הבריטי.

בשנת 2023 השתתף בסדרה 4:20.

קריירה בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1986 גילם את בועז בסרט "מלכת הכיתה". ב-1998 גילם רביץ את אודי בסרטו של זאב רווח "פעמיים בוסקילה". בשנת 2000 שיחק לצד דולף לונדגרן בסרט "הפטרול האחרון" של יורם גלובוס. ב-2001 שיחק בסרט "שישה מיליון רסיסים" שביימה ציפי טרופה. ב-2003 גילם את גורמי בסרט "מתנה משמיים" של דובר קוסיאשווילי. ב-2004 גילם את המורה אסף דרור בסרט "סוף העולם שמאלה" של אבי נשר. ב-2006 גילם את אריה בסרט "אביבה אהובתי" של שמי זרחין, וגילם את כרמי בסרט "מלח הארץ" של האחים ברבש. ב-2007 גילם את דוד בסרט "מתוק ומר" שביים דורון בנבנישתי, וגילם את אבי "פרופי" ליבוביץ המבוגר בסרט "הבוגד הקטן" שביימה לין רות'. ב-2009 שיחק בסרט "הזמן שנותר: כרוניקה של נוכח נפקד" שכתב וביים אליה סולימאן. ב-2011 גילם את איתן בסרט "דוד וכאמל" שביים בישראל הבמאי היפני קיקו קוואסקי. ב-2015 השתתף בסרט "קאפו בירושלים". ב-2017 השתתף בסרט "כמעט מפורסמת". ב-2018 גילם את דמותו של מפקד חיל האוויר בני פלד בסרט "שבעה ימים באנטבה", המבוסס על אירועי מבצע אנטבה. ב-2019 שיחק בסרטים "מבצע שלאגר", "הרפתקה בשחקים" ובסרט הקצר "בשם הבת". בשנת 2020 שיחק בסרט פול ספיד של הבמאי קובי מחט, אשר עלה לאקרנים בשנת 2021.

עסק גם בדיבוב: ב-1998 דיבב לצד אחיו דורון רביץ את דבון הדרקון בסרט "החרב הקסומה". ב-2006 דיבב את אר.ג'יי הרקון - הדמות הראשית בסרט "מעבר ליער" (במקור דיבב אותו ברוס ויליס).

קריירה בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1991 שיחק במחזמר "שיער" שביים צדי צרפתי בהפקת טלית הפקות. ב-1993, במסגרת לימודיו ב"בית צבי", זכה להצלחה העיבוד למחזה "נ.ב. החתול שלך מת!" שבו כיכב לצד חברו לספסל הלימודים ב"בית צבי", ליאור אשכנזי.

ב-1999 שיחק במחזמר "בת הים הקטנה" בהפקת תיאטרון יובל. בשנת 2000 גילם את גור בהצגה "חיכיתי רק לך" שכתב גיורא יהלום וביים רועי הורוביץ. ב-2002 שיחק במחזמר "תיבת נח" שכתב וביים מאיר מימון בהפקת לירן הפקות.

בתיאטרון הספרייה: ב-1994 שיחק בהצגה "לשבור את הצופן" מאת יו וויטמור שביימה אתי רזניק. ב-2000 שיחק בהצגה "טעות ברצח" מאת ג'נט גרין שביים מיטקו בוזקוב.

ב-1996 בתיאטרון באר שבע שיחק בהצגה "פילדלפיה אני בא" שכתב בריאן פריל וביים עידו ריקלין.

בתיאטרון בית ליסין: גילם את מייקל מונטי בהצגה "ריקוד בשישה שיעורים" מאת ריצ'רד אלפיירי שביים אלון אופיר. ב-1997 גילם את צ'ארלי בהצגה "כחול בוער" מאת דוד מ. גריר שביים אוהד אשכנזי, וגילם את אילן ברקוביץ' בהצגה "ערפל" מאת מתי גולן שביים שמואל הספרי. ב-2005 גילם את ריקרדו דומניקו בהצגה "פילומנה" שביים רוני פינקוביץ'.

העלה במשך כארבע שנים, ביחד עם אחיו הסטנדאפיסט דורון רביץ, את הצגת הבידור "אחים חסרי מנוח" בתיאטרון אורות.

בתיאטרון הבימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1994 גילם את סילבסטר בהצגה "תעלולי סקאפן" מאת מולייר שביים רוני פינקוביץ'; גילם את פדוטיק בהצגה "שלוש אחיות" מאת צ'כוב שביים שחר סגל וגילם את ויטו בהצגה "נ.ב. החתול שלך מת!" מאת ג'יימס קירקווד שביים עמי דיין. ב-1998 גילם את דן בהצגה "קרוב יותר" שכתב פטריק מרבר וביים אילן רונן.

ב-2003 גילם את הווארד בהצגה "מותו של סוכן" מאת ארתור מילר שביים רוני פינקוביץ'. ב-2006 גילם את תום בהצגה "חתונה מושלמת" מאת רובין האודן שביים מוני מושונוב. ב-2007 גילם את ריצ'רד הנאיי בהצגה "39 המדרגות" שהיה עיבוד תיאטרלי לסרטו של היצ'קוק שביימה מריה אטקין. ב-2008 גילם את יוגב לצד אדיר מילר בהצגה "החותנת" שעיבד רשף לוי (ע"פ אנדרו ברגמן) וביים אלון אופיר: וגילם את צ'ארלס הקטן בהצגה "אוגוסט: מחוז אוסייג'" מאת טרייסי לטס שביים אילן רונן.

ב-2010 גילם את יוסי פלדמן, בנה הבכור של שרה (סנדרה שדה) בהצגה "לרקוד ולעוף" שכתב רשף לוי וביים אלון אופיר, ושיחק בהצגה "ארוחה עם אידיוט" מאת פרנסיס וובר שביים משה קפטן. ב-2011 גילם את הברון אלפונסו צ'ייוצ'ייה בהצגה "קוויאר ועדשים" מאת ג’וליו סקארניצ’י ורנלדו טאראבוזי שביים מוני מושונוב, ושיחק במחזמר "סיגל" מאת שלומי מושקוביץ שביים צדי צרפתי. ב-2012 גילם את אבשלום חסדאי בהצגה "החולה ההודי" שכתב רשף לוי וביים אלון אופיר. ב-2013 גילם את סרן לוקאש בהצגה "החייל האמיץ שוויק" מאת ירוסלב האשק שביים משה נאור, בשיתוף עם תיאטרון חיפה. ב-2015 שיחק בהצגה "פאניקה" מאת רובין האודן שביים אלון אופיר, ובהצגה "עשר דקות מהבית" שביים שי פיטובסקי. ב-2016 גילם את עו"ד קורצמן בהצגה "פליישר" שביים משה קפטן, וב-2017 גילם את אד בהצגה "סיפור אהבה בשלושה פרקים" שביים נתן דטנר. משנת 2019 מגלם רביץ את שפיגל בהצגה ״זרים מושלמים״ שביים נתן דטנר.

ב-2023 השתתף בתוכנית המרדף.

מעורבות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2023 בעקבות אירועי אקטובר שקדמו למלחמת חרבות הברזל, השתתף רביץ כפרזנטור בסדרת סרטונים של ישראל מתעוררת[2].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1996 התחתן עם שרי רביץ, ולאחר שלוש שנים הם התגרשו. ב-2001 התחתן בשנית עם מפיקת הטלוויזיה יעל לשם, ועימה הביא לעולם בן ובת, ולאחר ארבע שנים התגרשו. ב-2012 התחתן בשלישית עם נועה אופרבר, להם שני בנים, והם מתגוררים בבית אריה-עופרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]