נשיא איראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נשיא איראן
ابراهیم رئیس‌الساداتی
ראיסי, 2019
ראיסי, 2019
איוש נוכחי אבראהים ראיסי (2021) עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך כניסה לתפקיד 5 באוגוסט 2021
תחום שיפוט איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מעון מתחם סעדאבאד עריכת הנתון בוויקינתונים
ייסוד המשרה 4 בפברואר 1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
איוש ראשון אבולחסן בני-סדר
president.ir
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמל איראן
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של איראן

פורטל איראן

נשיא איראןפרסית: رئیس‌جمهور ایران) הוא ראש הרשות המבצעת באיראן[1] וראש הממשלה.[2] עם זאת, הוא אינו ראש המדינה אלא התפקיד השני בכוחו למנהיג העליון. הנשיא נבחר למשרתו בבחירות ציבוריות המתקיימות מדי ארבע שנים. נשיא איראן הנוכחי הוא אבראהים ראיסי.

תפקידיו וסמכויותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לרפובליקות רבות, ראש המדינה באיראן הוא המנהיג העליון, חכם דת הנבחר על ידי מועצת המומחים, ולא הנשיא. למרות זאת, נשיא איראן ממלא מספר תפקידים המאפיינים את מוסד הנשיאות בעולם: קבלת שגרירים מרחבי העולם,[3] חתימה על אמנות בינלאומיות,[4] מינוי שרי הממשלה,[א] היכולת לפטר את הממשלה,[5] והגשת התקציב למג'לס.[6]

לאחר השינוי בחוקה ב-1989, סמכויות תפקיד ראש הממשלה, שבוטל, הועברו לנשיא, שעד אז היה משרה סמלית בלבד. כיום לתפקיד הנשיא יש השפעה רבה על התנהלות השלטון, והוא בעל התפקיד הרם ביותר שנבחר למשרתו על ידי ציבור הבוחרים. באופן רשמי, למרות שהנשיא כפוף למנהיג העליון (המנהיג העליון יכול לפטרו בכל עת[7]), לנשיא הסמכות לפתח מדיניות ולקבל החלטות משמעותיות.

הנשיא ממנה את חברי הממשלה ומציג אותם לאישור בפני המג'לספרלמנט),[8] בסמכותו לפטר כל אחד מחברי הממשלה. הנשיא מציג חוקים לאישור המג'לס (למג'לס עצמו כמובן יש סמכות חקיקתית), ועל הנשיא לחתום על החוקים כדי לאשרם.[9] למרות שעל פי חוקת איראן, המפקד העליון של הכוחות המזוינים הוא המנהיג העליון, הנשיא יכול לכהן כמפקד הצבא, בהרשאת המנהיג העליון. כך למשל, הנשיא הראשון של הרפובליקה האסלאמית, אבולחסן בני-סדר שימש כמפקד הצבא בתקופת מלחמת איראן–עיראק.[ב] הנשיא הוא הממנה את מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, מושלי המחוזות ושגרירי איראן למדינות העולם. בעבר הייתה בידיו הסמכות למנות גם ראשי ערים, אולם תפקיד זה הועבר לידי המועצות העירוניות.

בהתאם לחוקה הנשיא רשאי למנות סגנים. אחד הסגנים יכול להיות הסגן הראשון. באחריות הסגן הראשון לנהל ישיבות בהיעדרו של הנשיא. במקרה שהנשיא אינו יכול לתפקד, הרי שבאישורו של המנהיג העליון באיראן הסגן הראשון של הנשיא מקבל את סמכויות הנשיא והוא צריך להבטיח קיום בחירות תוך 50 יום. התפקיד נכנס לתוקף בהתאם לשינוי החוקה משנת 1989 ומאז כיהנו במשרה זו 5 אנשים. אספנדיאר רחים משאי היה בתפקיד רק כשבוע במהלך שנת 2009.

תפקידיו של הנשיא מוגדרים בפרקים 113–142 בחוקת איראן.

דרישות לתפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא איראן נבחר על ידי בעלי זכות ההצבעה באיראן שהם אזרחיה מעל גיל 18. סינון המועמדים לבחירות מתבצע על ידי מועצת שומרי החוקה, בת 12 החברים. מחצית מחברי המועצה ממונים ישירות על ידי המנהיג העליון וששת האחרים נבחרים על ידי המג'לס מתוך רשימה שמגיש להם יו"ר הרשות השופטת, הממונה גם הוא על ידי המנהיג העליון. כך בעקיפין, מתאפשרת למנהיג העליון פסילת מועמדים שאינם תואמים את עמדותיו. עם זאת, מועצת שומרי החוקה טוענת שהיא מאשרת גם מועמדים רפורמיסטים, ולא רק שמרנים התואמים את מדיניות המנהיג העליון.

הדרישות בהם צריכים לעמוד המועמדים לנשיאות:[10]

  1. המועמד צריך להיות זכר, ממוצא איראני, בעל אזרחות איראנית
  2. על המועמד להיות מוסלמי שיעי תריסרי, אדוק ואמין
  3. המועמד צריך להיות דמות פוליטית מוכרת (رجل سیاسی)
  4. המועמד הוא בן גיל 25–75
  5. למועמד אין תיק פלילי
  6. המועמד לא שירת בממשל בתקופת השאה
  7. המועמד צריך להיות נאמן לרעיון הרפובליקה האסלאמית

מקרב המועמדים שעונים לדרישות אלו, מועצת שומרי החוקה, בפרשנות מרחיקת לכת ומעוררת מחלוקת של החוקה האיראנית,[11] פוסלת מועמדים שאינם ראויים בעיניה. מרבית המועמדים שמציגים עצמם לבחירות אינם מצליחים לעבור את סינון המועצה, בשל היותם דמות פוליטית לא מוכרת מספיק, והם לא מועמדים לבחירה לציבור האיראני.

הנשיא צריך להיבחר ברוב של מעל 50 אחוזים מקולות המצביעים. לעיתים קרובות, בשל מספר המועמדים הרב, יש צורך בסבב בחירות נוסף כדי להכריע את הבחירות.[12] אורך כהונת הנשיא היא ארבע שנים, בתומן הוא יכול להיבחר רק לעוד קדנציה אחת.[13] עם בחירת הנשיא הוא הופך לראש המועצה לביטחון לאומי (אך הדמות החזקה בגוף זה הוא מזכיר המועצה) וראש המועצה למהפכה חברתית, שאחראית להפיץ את רעיון המהפכה האסלאמית ברחבי העולם באמצעות תעמולה.

בהתאם לחוקה האיראנית, במקרה שהנשיא מת או מודח, מועצה נשיאותית זמנית ממלאת את תפקידו עד שניתן לערוך בחירות נוספות.[14]

המחזיקים בתפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיאי הרפובליקה האיסלאמית של איראן מאז המהפכה האיסלאמית:

שם התחלת כהונה סיום כהונה
1 אבולחסן בני-סדר 4 בפברואר 1980 22 ביוני 1981
2 מוחמד עלי רג'אי 2 באוגוסט 1981 30 באוגוסט 1981
3 עלי ח'אמנאי 13 באוקטובר 1981 3 באוגוסט 1989
4 אכבר האשמי רפסנג'אני 3 באוגוסט 1989 2 באוגוסט 1997
5 מוחמד ח'אתמי 2 באוגוסט 1997 3 באוגוסט 2005
6 מחמוד אחמדינז'אד 3 באוגוסט 2005 3 באוגוסט 2013
7 חסן רוחאני 3 באוגוסט 2013 5 באוגוסט 2021
8 אבראהים ראיסי 5 באוגוסט 2021 מכהן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נשיא איראן בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עם זאת נהוג כי הנשיא יאשר אצל המנהיג העליון את מינוים של השרים המשמעותיים, דוגמת שר ההגנה ושר המודיעין.
  2. ^ בני סדר שימש בתפקיד זה עד יוני 1981, עד הדחתו בידי איתוללה ח'ומייני בשל חששו שסדר הופך לחזק ממנו, לאור תמיכת הצבא בסדר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרק 113 בחוקת איראן.
  2. ^ פרק 134 בחוקה.
  3. ^ פרק 128 בחוקה האיראנית.
  4. ^ פרק 125 בחוקה.
  5. ^ פרק 136 בחוקה.
  6. ^ פרק 126 בחוקה.
  7. ^ פרק 110, סעיף 10 של החוקה.
  8. ^ פרק 133 בחוקה.
  9. ^ פרק 123 בחוקה.
  10. ^ מפורטות בפרק 115 של החוקה.
  11. ^ פרק 99 השנוי במחלוקת ופרק 118 בחוקה.
  12. ^ סעיף 117 של חוקת איראן.
  13. ^ פרק 114 של חוקת איראן.
  14. ^ פרקים 131 ו-132 בחוקה.